יום שלישי, 9 בפברואר 2016

פרשת משפטים: המזבח הוא המפתח לכל התורה

פרשת משפטים || שמואל בן חמו

mizbeahלאחר עשרת הדיברות הקב"ה מצווה אותנו מספר מצוות. הראשונה היא לא לעבוד עבודה זרה, השנייה לבנות מזבח אדמה, השלישית למנות דיינים הגונים והרביעית דין עבד עברי. 

↓ מאת: שמואל בן חמו

לאחר הלכות עבד עברי קיבלנו מצוות רבות נוספות המסדירות יחסים תקינים בין אדם לחברו. 

ננסה למצוא קשר בין מצוות האלה וגם להבין האם יש חשיבות לסדר הופעתם בתורה: עבודה זרה, מזבח אדמה, דיינים ועבד עברי. 

למה הקב"ה ציווה על הקמת מזבח דווקא כמצווה מעשית ראשונה לאחר מעמד הר סיני? 

למה המפרשים מציינים שדיני פרשת משפטים ניתנו בהר סיני? ( ראה רש"י שמות כא,א). 

מדוע התורה פותחת את סדרת המצוות בדיני עבד עברי העלולים להרתיע את בני ישראל שיצאו זה עתה מעבדות מצרים? 

מזבח האדמה הוא בין הכלים הכי פשוטים והכי זולים לבניה. אין בו זהב או כסף ואין להשתמש בכלים מברזל כדי לייצר אותו. למרות הפשטות של חומרי המזבח יש לכבד אותו ואת אבניו ולא להראות לו חלק מערוות הכהנים כאשר הם עולים ויורדים על הכבש. 

כמו שכתוב: ולא תעלה במעלות על מזבחי אשר לא תגלה ערותך עליו (שמות כ,כב). 

כך רש"י מפרש את הפסוק: "שעל ידי המעלות אתה צריך להרחיב פסיעותיך ואע"פ שאינו גלוי ערוה ממש שהרי כתיב ועשה להם מכנסי בד מ"מ הרחבת הפסיעות קרוב לגלוי ערוה הוא ואתה נוהג בהם מנהג בזיון..." (רש"י שמות כ,כב). 

לאחר המופע האור קולי של מתן תורה, נס קריעת ים סוף ועשר המכות יש לחזור למציאות ולפשטות. 

נראה לומר שמסיבה זאת הקב"ה מסר לנו כמצווה מעשית ראשונה לאחר מתן תורה את בנין מזבח האדמה. 

בעל ה"כלי יקר" בפירושו על התורה מפרש שהמשותף בין דינים אלה הוא הענווה והפשטות. 

לגבי איסור הנפת ברזל לבנין המזבח הוא מפרש שהחרב מסמל את הגאווה ואין להשתמש בו לבנין המזבח המורה על ענווה ופשטות. ממאפייני המזבח לומדים על תכונות הדרושות לחברי הסנהדרין. על הדיינים לנהוג בענווה ולהתרחק מרדיפת הכבוד ותאוות הבצע. 

"הורה בזה שרצה ה' להראות במזבח זה עניני ענוה והחרב ענינו הגאוה כמו שכתוב: ואשר חרב גאותך (דברים לג,כט)...." (כלי יקר שמות כ,כב). 

לפי ה"כלי יקר" סמיכות פרשת המזבח לפרשת הדיינים באה ללמד אותנו את מידת הענווה. הוא מוסיף ומחדש חידוש נפלא שהתורה הקדימה את ציווי בניית המזבח לפני מצוות בנין המשכן כולו כדי ללמד אותנו על חשיבות תכונת הענווה אצל הדיינים. 

"מה היה הצורך הגדול לצוות להם על עשיית המזבח....לומר לך שתשים הסנהדרין אצל המזבח כדי שילמדו מן המזבח שכל מה שפוסל במזבח פוסל גם בסנהדרין." (כלי יקר שמות כא,א). 

יוצא מכאן שהקב"ה לא מבקש מעם ישראל דברים גדולים אלא שלא יעבדו אלוהים אחרים, שיבנו מזבח אדמה ויתתנהגו בענווה ובתמימות כמו עבד כלפי רבו. 

נראה לומר שמסיבה זאת התורה פותחת את סדרת הדינים שבין אדם לחברו עם דיני עבד עברי כדי להרגיע את בני ישראל. כאשר קיום המצוות אינו דבר שלא ניתן לעשות אותו אלא הוא פשוט ובר-השגה. 

נראה להוסיף פירוש נוסף על מיקום דיני עבד עברי בראש המצוות שניתנו בהר סיני. 

המציאות של עבד הוא דבר נפוץ מאוד ומקובל בתקופה ההיא. מי היה חושב לקבוע כללים של שחרור העבד לאחר 6 שנים, לדאוג לילדי העבד, לכבד אותו ואפילו להציע נישואין עם הבן של האדון. 

התורה באה להראות לנו את השכל האלוקי שנמצא במצוות הנוגעות לדברים החומריים ביותר כמו העבד. לאחר המופע האור קולי והנסים הרבים שבני ישראל זכו להם יש מקום לרדת לקרקע ולהראות שהמצוות הן חלק אינטגראלי של העולם הזה וניתן לקיים אותן בפשטות. 

התורה אינה באה לעשות מהפיכות ולשנות סדרי עולם אלא להכניס את השכל האלוקי במעשים החומריים של האדם. 

בני ישראל בעלי ניסיון רב בכל הנוגע לעבדות לכן הם יכולים להעריך את השכל האלוקי שמתגלה בדיני עבד עברי. לכן בסוף פרשת יתרו בני ישראל מקבלים את מצוות בניית מזבח האדמה שהוא דומה מבחינה חיצונית לכל הפולחנים של עובדי האלילים ח"ו. 

נראה לומר שהקב"ה נתן לנו כאן את המפתח להבנה של כל התורה כולה. 

מצד אחד לא לעשות עבודה זרה כמו הגויים ומצד שני לבנות מזבח אדמה מחומרים פשוטים לפי מצוות ה' ולהקריב עליו קרבנות. המצוות אינן באות לעשות מהפיכות בחיינו אלא להכניס סדר וקדושה בכל המעשים החומריים שלנו. 

כמו שכתוב: יט לֹא תַעֲשׂוּן, אִתִּי: אֱלֹקי כֶסֶף וֵאלֹקי זָהָב, לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם. כ מִזְבַּח אֲדָמָה, תַּעֲשֶׂה-לִּי, וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת-עֹלֹתֶיךָ וְאֶת-שְׁלָמֶיךָ, אֶת-צֹאנְךָ וְאֶת-בְּקָרֶךָ (שמות כ,יט-כ). 

כל נושא בנין המשכן והמקדש הינו קשה להבנה כי הוא דומה מבחינה חיצונית לטקסים של עובדי עבודה זרה. החידוש הוא שכאשר עושים את הדברים לפי רצון ה' אז הכל משפיע לטוב ומגביר את הקדושה בעולם. 

מצוות אלה כמו שראינו לפי פירוש ה"כלי יקר" הן סמל הפשטות והענווה. 

בע"ה כך יהיה עם בנין בית המקדש השלישי. נבנה אותו בפשטות ובענווה ללא התייחסות לאומות העולם או לכל יהודי שמנסה לפגוע בתהליך הגאולה. 

הכל יתבצע בפשטות, בענווה ואמונה שלמה בהקב"ה כמו עבד שאוהב את רבו ומקיים את מצוותיו בב"א.
הגיליון מוקדש לעילוי נשמת משה בן סולטנה ויעקב דון ולרפואתם השלמה של מרסל מזל טוב בת איבון פתחון ונעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה 
לקריאת מאמרים נוספים : WWW.OTZMA1.BLOGSPOT.COM

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה