יום שישי, 19 באוגוסט 2016

יער המקדש/ הלל ויס

חוזרים לגן עדן || ט"ו באב

אלפי דונמים יינטעו בעצי ארזים, בשיטים, בברושים, באורנים ירושלמיים, בשבעת המינים ובכל בשמי הקטורת שישובו ויקובצו מארבע רוחות. שירת הלויים תישמע בשבילים  כך ישוב לכאן גן העדן שאבד מקדם


↓ מאת: פרופ' הלל ויס


בט"ו באב הביאו בני זתוא משבט יהודה (עזרא ב, ט) קרבן עצים למזבח שלא פחת משני גזרי עצים לאדם, ועמהם הביאו אותו כל מי שטעה בשבטו, והעם בכלל. זאת גם כנגד הצדוקים שאמרו שקרבן עצים איננו מן התורה. כיום שומעים אנו קולות שאומרים שאין חפץ להשם במקדש ובקרבנות. כדי לקרב את המקדש ללבבות יש להביא את דבר העצים והצמחים שישמשו בו, ומכאן לכאן נולד הרעיון לטעת יער עצום ואדיר, שבו מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר בקיר. יער המקדש. לא ביחידות בודדות ולא באזורים קרחים ודלילים ובתי גידול זעומים, אלא יער שאפשר לתעות בו שעות רבות.

בט"ו באב הלילות מתארכים וכבר תש כוח החמה, ולא היו העצים נכרתים עוד למזבח באותה שנה לפי שלא היו יבשים עוד. ט"ו באב הוא מקבילו של ט"ו בשבט החל בדיוק חצי שנה אחריו, וגם בו ירננו כל עצי יער. זהו יום שמחה לעצים, עד שהיו קוראים ליום 'תבר מגל' [שבר מגל]. גם יוספוס (מלחמות ו, יז, ב) מזכיר את המועד הזה כיום טוב לאילנות בשם Xylophory ("עיבור העצים") החל לדבריו בארבעה עשר באב (לואוס). מכל הטעמים כאחד זהו הזמן להעלות את רעיון יער המקדש.

התייעצנו לגבי הרעיון עם מומחים בעלי שם כדוגמת פרופ' מרדכי כסלו ופרופ' זהר עמר, ונפגשנו עם אחדים המנהלים יערות ואתרים בארץ ועד קצה העולם – בקליפורניה ובארצות אפריקה שעד אליהן הגיעה שמועת יער המקדש. 

היער המוצע אמור להיות אתר עצום בגודלו, בן אלפי דונמים, שבו ירוכזו כל הצמחים הקשורים למשכן, למקדש שלמה ולבית השני, כמו גם אלו שאוזכרו או נרמזו כלפי הבית השלישי. מכאן יכרתו עצים למערכה, כאן יצמחו קורות שישמשו בבניין הבית השלישי. מכאן יביאו את סממני הקטורת. בשבילי היער יישמעו מזמורי תהלים. עצי היער ירננו וימחאו כף ושירת העשבים תישמע בנגינת לויים וכלי מקדש. 

"אתן במדבר נטע ארז, שיטה והדס ועץ שמן, אשים בערבה ברוש, תדהר ותאשור יחדו" (ישעיהו מא). בבראשית רבה טו, א נדרשים העצים הללו כסוגי ארזים שונים שישמשו בבניין הבית השלישי. הסמיכות של המקדש ליער וההסתמכות עליו נטועה כבר במקורותינו. העץ הבולט בבניין הבית הראשון היה ארז הלבנון, ואילו במשכן היו עצי שיטים עומדים – ובמקדש העתיד: התימורה. גם היום ניתן לקדם מפעלי נטיעה טיפוסיים לקרן הקיימת שיתמכו ביער כבימי הבית השני. 

'בית יער הלבנון' (מלכים א, ז, א-יב), בית הקיץ של המלך שלמה שמידותיו העצומות גדולות מבית המקדש עצמו ומוזכר לעתים ככינוי למקדש ולעתים ככינוי לבית המלכות, הוצמד לקריית המקדש. לפני בית יער הלבנון, כמבוא לו, ניצב אולם העמודים. ונחלקו המפרשים בביאור הפסוק העמום שנאמר לגבי אולם זה "ואולם על פניהם ועמֻדים ועב על פניהם", אם מדובר באותו אולם או שמא באולם נוסף. 

ביטוי לכך נמצא ברעיונותיו של היזם של אתר נאות קדומים, נגה הראובני, המציע שבית יער הלבנון תוכנן באופן מתוחכם אשר נועד להדהים את המשלחות הדיפלומטיות והמסחריות שבאו לבקר אצל שלמה ולקבוע בלבן רושם בל יימחה של תפארת ירושלים, גדולתה ועושרה. לטענתו, הבית נבנה באופן שיצר אצל המבקר רושם שהוא נכנס לתוך יער: העמודים עוצבו בצורת עצים של ממש וחוברו אליהם כרותות ארזים – ענפים כרותים שהשלימו עיצוב זה; והאולם כולו הוקף מכל צדדיו במֶחֱזוֹת – מראות ששיקפו את העמודים דמויי-הארזים ויצרו אצל המתבונן אשליה של יער אינסופי.

מלבד היות יער המקדש מרחב שאפשר לתעות בו שעות רבות, הוא יהיה גם גן בוטני עצום ומלא חממות רב-קומתיות. מחד הוא אמור להיות אתר חווייתי ענק וצפוף שמשרה במוקדו הוד והכולל חורשות וקרחות יער ובריכה שבה יש מקדש מעץ, שמהווה אתר לימודי על נושאי המקדש ומקום תצוגה לתערוכות קבע ולתערוכות מתחלפות, כשאחד מאגפיו יהיה אתר לכנסים.

וְשָׁם, בֵּין עֲצֵי-אֵ-ל לֹא שָׁמְעוּ בַּת קוֹל קַרְדֹּם,
בִּשְׁבִיל יְדָעוֹ רַק הַזְּאֵב וְגִבּוֹר צַיִד,
הָיִיתִי תוֹעֶה לִי לְבַדִּי שָׁעוֹת שְׁלֵמוֹת,
מִתְיַחֵד עִם לְבָבִי וֵא-לֹהַי עַד-בֹּאִי,
פָּסֹוח וַעֲבוֹר בֵּין מוֹקְשֵׁי זָהָב,
אֶל-קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים שֶׁבַּיַּעַר – אֶל-בַּת עֵינוֹ:

מִבַּיִת לַפָּרֹכֶת שֶׁל הֶעָלִים,
שָׁם יֵשׁ אִי קָטֹן יָרֹק, רָפוּד דֶּשֶׁא,
אִי בוֹדֵד לוֹ, כְּעֵין עוֹלָם קָטֹן בִּפְנֵי עַצְמוֹ,
דְּבִיר קֹדֶשׁ שַׁאֲנָן, מֻצְנָע בֵּין צֶאֱלִים
שֶׁל-זִקְנֵי יַעַר רַחֲבֵי נוֹף וּמְסֻרְבְּלֵי צָמֶר:
תִּקְרָתוֹ – כִּפַּת תְּכֵלֶת קְטַנָּה,
הַכְּפוּיָה וּמֻנַּחַת עַל הָעֵצִים מַמָּשׁ,
רִצְפָּתוֹ – זְכוּכִית: בְּרֵכַת מַיִם זַכִּים,
רְאִי כֶסֶף בְּתוֹךְ מִסְגֶּרֶת דֶּשֶׁא רָטֹב

(ביאליק, 'הבריכה')

יער המקדש וגנו הבוטני יקבצו אליהם מכל העולם צמחים שיש בהם צורך למקדש כמו הסמים לפיטום הקטורת, למשל האפרסמון שחזר לאחרונה לגדול באזור עין גדי. כל מה שהוא אלפא לסולת ולשמן וליין לצורך המנחות, לניסוך היין ולמנורה, מינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל והגפן ותאנה והרימון והתמר. כל שבעת המינים ייוצגו בכל זניהם הארץ ישראלים המקוריים ביער וירוכזו בו. ביער יתקיים מחקר איכות לשם המקדש, לשם המזבח וכל אותם מינים שנצרכים להם יקובצו אליו, בין אם מקורם באפריקה או באינדונזיה, בהודו או בהימליה, באלפים או באנדים. כך יעשיר היער את הארצות שבהן ישנם גידולי הפלא הללו. ארצות כדוגמת ערב הסעודית יביאו לבונה, שבא יגיע מאתיופיה, וגם צאן יובא משלל ארצות רחוקות, ובית תפילתי יפארו.

הצמחייה הצפויה, כאמור: ארזים לסוגיהם, ארזי הלבנון ומינים אחרים, גם מאלו שאינם גדלים בארץ ישראל כדוגמת ארז אטלנטי ועצי סקויה שזן אחד ומפורסם שלהם נמצא בגן הבוטני בגבעת רם. זאת ממש כפי שעשה שלמה המלך על פי המדרש, שנטע כל עצי פרי ונוי, שהרי ידע כל צמח מהו עורק הגידול שלו, שעל פני כל הגלובוס איננו אלא אבן השתיה – מרכז העולם – שממנה הושתת כל העולם ועפרה שואב את כל העולם אל נקודת המרכז, כפי עפרו של האדם הראשון שהוצבר מכל האדמות. 

ארזי הלבנון שיצמחו לרוב ביער, בחלקו ההררי הגבוה שבו מסוגלים לגדול העצים הללו כדוגמת סביבות ירושלים, ישמשו גם לצורך שילובם באפר הפרה האדומה, וכן יישתלו לאותו השימוש צמחי אזוב מצוי. בנוסף יינטעו ביער עצי אלון מצוי שעליהם גדלה כנימת תולעת השני, המשמשת הן באפר הפרה האדומה והן לצורך צביעת הבדים במקדש ובבגדי הכהונה. גם עצי זית מזנים ארצישראליים קדומים ימלאו את מרחבי היער ומהם יופק השמן לשם המנורה והמנחות. גפנים יינטעו ויינם ישמש לניסוך היין, פשתה תיזרע לצורך הכנת בגדי הכהונה וכמובן גם חיטה ושעורה לשם המנחות וללחם הפנים. כל שבעת המינים אשר ביער ישמשו גם לצורך הביכורים. 

התאנה, מלבד שימושיה האחרים, תינטע בהמונים במרחבי היער לצד אגוז המלך ועצי אורן ירושלים לצורך אספקת עצי המערכה המובאים על פי המקורות דווקא מהמינים הללו. כל סממני הקטורת, האפרסמון, המור, הלבונה, הקינמון, הכרכום, הקושט, הנרד והחלבנה ישולבו אף הם ביער גדול הממדים, אם כי חלקם לא יוכלו לגדול בר וייזקקו לחממות לשם גידולם. המור, הקינמון, הזית והקידה ישמשו גם עבור שמן המשחה. 

היער הזה איננו אלא גן שיר השירים, גנו של המלך שלמה, הד לגן העדן שאבד מקדם. הרי כשם שהמקדש קשור לגן-העדן שבעבר, כך בעתיד יהיה המקדש כגן-עדן, ככתוב בנבואת יחזקאל שמבית המקדש יצא מעיין אשר יהפוך לנהר גדול – המזכיר את הנהר היוצא מעדן ומשקה אותו: "ועל הנחל יעלה על שפתו... כל עץ מאכל, לא יבול עלהו ולא יתם פריו... כי מימיו מן המקדש המה יוצאים והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה" (יחזקאל מז, יב).

תגובה 1:

  1. ואוו איזה מילה יפה.יער המיקדש.מושג יפהפה ,שצריך ליזכור ולחרוט בנשמה.איזה רעיון יפה. תבורכו.אוי אוי איפה המיסטיקה.ישראל כולה מיסטיקה .זכרונות געגועים אהבה. אהבה אדירה לאלוהי צבאות ישראל. כן פעם ראינו אותו עוד ועוד.כמה מרגש.כמה עליון. כמה אתה רוצה את זה עכשיו. ליבכות לאלוהים שבשמים.לחבק אותו באהבה אדירה שמיימית.להישתחוות להכיר לו תודה.כמה חסר הקשר הישיר אליו, כמו פעם.

    השבמחק