יום רביעי, 30 בנובמבר 2016

מעלית ממכון המקדש בעיר העתיקה להר הבית

סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה || עַד יָשִׂים אֶת יְרוּשָׁלִַם תְּהִלָּה בָּאָרֶץ

לאחר עשר שנות תכנון התקבלו האישורים • מעליות שיוצבו סמוך למכון המקדש בעיר העתיקה יובילו למנהרה תת קרקעית בדרך להר הבית • לאחר שראו את כלי המקדש, את הדגמים והתמונות של המקדש ועבודתו, המזבח והר הבית בתפארתו, יוכלו המבקרים במכון המקדש לפנות הישר להר הבית ולראות שם את מקומם האמיתי בו יוצבו המבנים וכלי הקודש • העליה להר הבית תותאם למשפחות עם ילדים, לזקנים ולבעלי מוגבלויות גופניות • המעליות והמנהרה מתוכננים להיות פעלים בעוד כשלוש שנים • עולי הר הבית רואים בפרויקט צעד נוסף בדרך לבניין המקדש והנגשתו לציבור הרחב • פרויקט זה יחד עם הרכבת המהירה המתוכננת להגיע עד לעיר העתיקה ופרויקטים תחבורתיים נוספים בדרך לירושלים, מהווים ללא ספק נדבך חשוב ומרכזי בהכנות לעליית המוני ישראל לבית המקדש שיוקם בקרוב.

↓ מתוך הודעת החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי



צילום אווירי של אזור הכותל, הסימון מצביע על מיקום המעלון המתוכנן

מעלון חדש יחבר את הרובע היהודי עם רחבת הכותל "מעלון ברוך" בהשקעה של כ-10 מיליון ₪ ינגיש לראשונה בהיסטוריה את הרובע היהודי לרחבת הכותל.

נסים ארזי, מנכ"ל החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים ומר ברוך קליין חתמו השבוע על תרומה של מר קליין בגובה של כ-10 מליון ₪ להקמת מעלון מיוחד ביוזמתו שיחבר בין הרובע היהודי לרחבת הכותל.

העיר העתיקה מחולקת טופוגרפית ל-3 מדרגות עיקריות: אזור שער יפו, הרובע היהודי, ורחבת הכותל. בין שער יפו לרובע היהודי הפרש הגבהים מתון יחסית, אולם בין הגבעה המערבית עליה שוכן הרובע היהודי על שלל אתריו לבין רחבת הכותל והאתרים שסביבה מדובר בהפרש גבהים של כ-22 מטר במדרון תלול.

המעלון החדש יחבר בין הגבעה המערבית עליה שוכן הרובע היהודי (משמאל) על שלל אתריו לבין רחבת הכותל והאתרים שסביבה (מימין) - הפרש גבהים של כ-22 מטר במדרון תלול.

בעיר העתיקה מבקרים כ-10 מליון איש בשנה והרובע היהודי הונגש חלקית למוגבלויות לפני מספר שנים בשיתוף עם הג'וינט. עם זאת, לאור המורכבות הרבה בחפירה בתוך אדמת הרובע, לא נפתרה הבעיה המרכזית והקשה – החיבור בין הרובע היהודי לבין רחבת הכותל.

בעיה זו צפויה להיפתר כעת עם מעלון שיירד אנכית מקצה רחוב תפארת ישראל דרך הסלע ועד לרחבת הכותל, כשמגובה הרחבה תוביל מנהרה אופקית באורך של כ-56 מ' עד ליציאה.

תוך כדי הבנייה תבחן החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי חיבור בין המעלון לרובע ההרודיאני-מוזיאון וואהל לארכיאולוגיה על מנת להנגיש גם את הכניסה למוזיאון זה, החושף את מבני הפאר של תושבי ירושלים בתקופת הבית השני ושעד כה לא התאפשר פיזית להנגישו.

הקמת המעלון, שיישא את השם "מעלון ברוך" ע"ש התורם, מר ברוך קליין, תושב הרובע, מתבצעת בתיאום עם עיריית ירושלים, רשות העתיקות, הביטוח הלאומי וגורמים נוספים. העבודות על המעלון יתחילו בחודשים הקרובים.

"מדובר בשיפור ניכר בהנגשת הרובע לא רק לבעלי מוגבלויות אלא גם לבני גיל הזהב ולמשפחות הרבות המגיעות עם ילדים קטנים ועגלות" – אומר נסים ארזי, מנכ"ל החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי – "זהו חלום ישן של מר קליין ושל החברה לשיקום ולפיתוח, שרק ההתקדמות הטכנולוגית מאפשרת את הגשמתו. אני מקווה ומאמין כי המעלון יגדיל את אפשרויות הביקור באתרי העיר העתיקה".

על הגבעה המערבית עליה שוכן הרובע היהודי של ימינו גרו בתקופת הפאר של בית שני כהני, עשירי ונכבדי ירושלים כפי שניתן לראות עד היום ב"רובע ההרודיאני-מוזיאון וואהל לארכיאולוגיה". באותה תקופה "הונגש" הר המוריה, עליו שכן בית המקדש, עבור כהני העיר ואורחיה באמצעות גשר עילי שחיבר בין הגבעה לבין הר המוריה. מאז נפילת ירושלים ב-ט' באב שנת 70 לספירה נדרשו המבקרים הרבים והשונים בעיר לרדת או לעלות רגלית במדרון התלול המקשר בין הרובע היהודי ורחבת הכותל המערבי שנותר מחומת בית המקדש.

ברוך קליין הוא איש עסקים בינלאומי שמרכז פעילותו בניו-יורק והוא מתגורר גם ברובע היהודי. במהלך פעילותו בתחום הנדל"ן בברוקלין נפצע, ונאלץ להיות מרותק למיטתו זמן רב. התאונה גרמה לו לרצות לתרום, במיוחד למוגבלים בגופם, וכשראה בביקור בהונג-קונג כיצד חיברו שם את העיר העליונה והתחתונה (באמצעות מדרגות נעות) החליט שעליו להקדיש את תרומתו לחיבור הרובע היהודי אל רחבת הכותל.

תצלום אוויר של הר הבית ונקודת המוצא של המעליות המתוכננות

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה