‏הצגת רשומות עם תוויות אם תרצו. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אם תרצו. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 22 במאי 2016

סטודנטים מבר אילן ואוני' תל אביב עולים להר הבית ביום ירושלים

מבר אילן ותל אביב להר הבית || סטודנטים למען הר הבית

תנועת "סטודנטים למען הר הבית" מקרבת אליכם את לב האומה ומסיעה אתכם עד להר הבית ובחזרה ביום ירושלים.

↓ לפרטים

ב- 5.6.16, כ"ח באייר (יום ירושלים) סטודנטים מבר אילן ותל אביב חוגגים את יום ירושלים.

בתכנון:
08:00 - יציאה באוטובוס משערי אוני' בר אילן.
08:30 - יציאה מתל אביב.
10:00 - הגעה לירושלים ויציאה לסיור "בעקבות הצנחנים" מהאוניברסיטה העברית.
13:00 - הגעה לעיר העתיקה.
13:30 - עלייה להר הבית.
15:00 - הצטרפות ל'ריקוד דגלים' המסורתי, ולאחר מכן יציאה חזרה לבר אילן.

ההשתתפות כרוכה בהרשמה מראש ותשלום סכום שיקבע בהתאם לכמות המשתתפים (לאחר סבסוד).

להרשמה נא לשלוח שם מלא, טלפון, וחוג לימוד למייל:
לפרטים נוספים: 052-9284753

יום שבת, 14 במאי 2016

הסיפור הזוכה: לחלוחיות של עיניים/ מעיין מגן

והוא פתח את השער, עלה במעלה ההר, וחזר הביתה || מעיין מגן


מעיין מגן זכתה במקום הראשון בתחרות הסיפורים הקצרים של תנועת "אם תרצו". סיפור חזק שראוי בהחלט לזכות במקום הראשון לא רק בתחרות סיפורים, אלא גם במירוץ למעלה, אל ההר...

↓ מעיין מגן מספרת על הזכייה

טוב, אז עכשיו כבר אפשר לספר - בחסדי ה' הסיפור שלי זכה בתחרות הסיפורים הקצרים של תנועת 'אם תרצו' בנושא ציונות.

אין לי מילים לתאר עד כמה אני נרגשת, לרגע לא חשבתי שיש לי סיכוי, ובמיוחד לאור העובדה שכותבים מדהימים ביותר השתתפו בתחרות הזו, ושאנשים גדולים שפטו בה: גיבור ישראל, לוחם הלח"י והסופר הדגול עזרא אלנקם יכין (בתמונה. זכיתי לקבל ממנו את הפרס + ספר עם הקדשה), רומן סלע הענק מהוצאת 'סלע מאיר', אשת התקשורת המוכשרת אמילי עמרוסי והסופרת הגדולה גלית דיסטל אטבריאן.

אין לי מילים להודות לאם תרצו על ההזדמנות, לחבר השופטים על הבחירה ולכמה חברים אהובים שעזרו בדרך. זכות גדולה.

ברכות לזוכים במקומות השני והשלישי - שלמה קווס ורחלי. מבחינתי (ואם לא העניין הטכני, בטוחה שגם מבחינת השופטים) כולנו במקום הראשון יחד..


↓ לחלוחיות של עיניים/ מעיין מגן


הוא עמד מול השער הנעול, מבולבל ותשוש לעייפה,
מנסה לשווא להיזכר כמה זמן עבר מאז הפעם האחרונה.
אבק דרכים רקם את הווייתו המתחדשת מכוח החיים שהמקום הזה הפיח בו.

הזמן כמו עצר מלכת. זה רק הוא והיא עכשיו, ושער אחד נעול שמפריד ביניהם.
ממרחק השנים חלחלה בו ההכרה הדוקרת, שכעת הפכה ממשית להחריד,
שאולי היא כבר לא מחכה לו.
היא הרי מוחלטת, מתמסרת.
'אתה כאן או שאתה שם', היא אמרה לו פעם. 'אי אפשר גם וגם. אני לא אוכל להיות עם אחד ולחלום על אחר. ואתה, אתה תוכל?'

מדוע הוא עזב? הוא מעולם לא רצה ללכת. בעל כורחו נשאו אותו רגליו הרחק מכאן, לאחר השבר הגדול ביניהם. ולו, שכבר לא נשאר לו מעצמו מלבד רסיסים של צל, לא נותרו כוחות להמשיך להילחם.

אמש נזכר במבט הצורב ההוא, שמסרב להרפות, כשהיא התחננה לפניו מוכה וחבולה, שיישאר. והוא, ששמים הם עדיו שברירה לא הייתה לו - ניסה להסביר בכל מאודו, אך לטבע חוקים משלו, והמילים נאלמות דווקא כשמצטרכים להן. והוא הלך, ועמו הלכה ההבטחה המיוסרת שהוא לא ייטוש עוד לעולם.
ואילו פנים יש לו לבוא אליה עכשיו?

פעמים שדימה לעצמו שעומדים הם שניהם בקצוות המנוגדים של העולם, הוא שואב את חיותו ממנה והיא ממנו, מביטים זה על זו, וכוספים. הלב והמעיין. מעיין של לב.
והוא ידע, כי לחלוחיות של עיניים תמיד יודעות.

וכעת... כעת נדמה כי מעולם לא עזב.

עודו עומד מול השער הנעול, מתכונן להתדפק עליו ימים ולילות עד שייפתח לו, ולפתע נדלק אור בבית. לבו ניתר בקרבו.
היא כאן. היא בדיוק באותו מקום שבו הוא השאיר אותה שכולה, יושבה גלמודה. והנה הגיע הרגע שבו יתאחדו שניהם, שבו יהא עליו לעשות כל מאמץ לגשר על הפערים העמוקים שנפערו ביניהם. לפסוח על תהומות. להגליד את הפצעים. לבנות אמון. להתקרב מחדש.

אך לטבע חוקים משלו. אם הלך אחד, יבוא אחר וימלא את החלל.

מבעד לתריס הפתוח נשקפה אליו דמות שחורה, זרה, לא מוכרת, שחבקה את מושא געגועיו.

בבת אחת נפלו השמים.

וכי הוא באמת העלה על דעתו שהוא יעזוב אותה והיא תשליך את כל שנותיה היפות בציפייה שיחזור?
אם היא רק הייתה מעלה בדעתה שהוא מעולם לא שכח. אם היא רק הייתה יודעת שבכל יום המה לבו מגעגועים וכיסופים אליה. שזה רק כוח בלתי מוסבר שעיוור אותו וגרם לו להיאחז בנוחות המדומה.

והוא עמד שם בלב נשבר ולא ידע. הוא לא ידע שהיא עוד מחכה. מזה שנים היא מחכה רק לו.
'אתה כאן או שאתה שם', והיא תמיד הייתה כאן. שמורה לו. והיא ידעה שהוא יחזור.
אמנם אורחים רבים ולא רצויים היו לה. נכנסו אל ביתה מבלי לשאול. ניצלו את היעדרותו. כפו את נוכחותם בכוח. אבל היא תמיד נתנה להם לישון בסלון. מעולם לא בחדר. החדר רק של בעל הבית הוא.
אבל לחלוחיות של עיניים לא תמיד יודעות.

והנה היא ניבטת אליו. יפה יותר משזכר. יפה גם עם קמטים ושקיות שחורות מתחת לעיניים.
מבטיהם נפגשו בחטף. והוא, שנתן לחלומו לגוז באבחת חרב, לא נתן את לבו להבחין בזעקת מבטה.

לרגע קט כבש אותה שוב, וברגע הבא נסוג ללא קרב.
והוא התרחק מהשער כלעומת שבא, מבלי לשער את גודל השעה.

בשנים הבאות הוא שכר בית קטן עם חצר אחורית, שמשקיפה אל חלונה.
יום יום היה משקיף, ועורג אליה, וחולם, והיא – היא הייתה קרובה אליו יותר מאי פעם, וכל שהיה עליו לעשות הוא לפתוח את השער ולבוא אליה.

אך פתאום היא נראתה לו רחוקה מדי, משנית מדי, והוא כבר לא קינא לה.
מדוע יש לו לאדם להתאמץ להגיע אל הדבר האמתי כשהוא יכול פשוט להשקיף, כשכבר יש לו בית קרוב מספיק, נוח מספיק?
- -

מול שער המוגרבים הנעול הקיץ אדם מחלום בלהות.
הוא עמד שם, אבק דרכים רקם את הווייתו המתחדשת מכוח החיים שהמקום הזה הפיח בו.

שלט של הרבנות הראשית שאוסר עליו להיכנס חייך אליו חיוך עקום.

'וכי מדוע אתה מסתכל עליי ככה?', היתמם השלט, 'אני רק מבצע פקודות.'

והאיש צחק ובכה וצחק ובכה. 
2,000 שנה חיכיתי לחזור אלייך, ציון, ושלט יעצור בעדי?

אני שלך עכשיו. ואת שלי לנצח נצחים.
והוא פתח את השער, עלה במעלה ההר, וחזר הביתה.

יום שני, 6 ביולי 2015

63% מהסטודנטים בעד ריבונות יהודית בהר הבית

רוב מוחץ בעד ריבונות יהודית בהר הבית || סטודנטים בישראל

63 אחוזים מהסטודנטים בישראל: "ישראל צריכה לשמור על ריבונותה בהר הבית".

↓ סקר מקיף בקרב סטודנטים בישראל

עם סיום שנת הלימודים האקדמית, קיימה תנועת "אם תרצו" הפרוסה בכ-15 קמפוסים ברחבי הארץ, את סקר הציונות בקמפוסים שונים בו נשאלו הסטודנטים שאלות בנוגע לזהותה היהודית והדמוקרטית של מדינת ישראל. 

הסקר שהתקיים בקרב סטודנטים מאוניברסיטת חיפה, האוניברסיטה העברית, מכללת תל חי ומכללת ספיר מעלה כי לשאלה האם מדינת ישראל צריכה לשמור על ריבונותה בהר הבית, ענו 63 אחוזים מהסטודנטים כי יש לשמור על הריבונות הישראלית בהר לעומת 22 אחוזים שחושבים שצריך לוותר על הריבונות בהר. בנוסף, 73 אחוזים מקרב 200 הסטודנטים שענו על השאלון, חושבים כי לא צריך לאפשר לאוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים בישראל צרכים לקיים הפגנות ופעילויות השוללות את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית כמו למשל הפגנות ואירוע "נכבה", הפגנות נגד גיוס, הפגנות תמיכה בפעילות עוינת נגד חיילי צה"ל (תמיכה במשט המרמרה לדוגמא) וכדומה. לעומתם, 25 אחוזים מהמשיבים ענו שיש לאפשר הפגנות מסוג זה. 

עוד עולה מהסקר כי 16 אחוז מהסטודנטים חושבים כי על מדינת ישראל להתקיים כמדינה דו לאומית בעוד 77 אחוז חושבים שעלייה להתקיים כמדינה יהודית.

את התשובה לשאלה "כמה פעמים מופיעה המילה דמוקרטית במגילת העצמאות" ידעו 39 אחוזי מהמשיבים ו-47 אחוז מהם ענו "וואלה לא יודע".

מתן פלג מנכ"ל תנועת "אם תרצו" מסר בעקבות התוצאות כי "תוצאות הסקר מוכיחות כי מרבית מציבור הסטודנטים בישראל רואה חשיבות רבה בשמירה על זהותה היהודית, הציונית והדמוקרטית של מדינת ישראל. לצערנו, ישנו פער מדאיג בין העבודה שמרבית ציבור הסטודנטים בישראל הינם ציונים שמשרתים במילואים, רוצים לשמור על הריבונות הישראלית בהר הבית ומתנגדים לשקרים כגון "הנכבה" לבין העובדה שראשי ההשכלה הגבוהה בישראל חושבים שלגיטימי לקיים בתחומי הקמפוסים הפגנות נגד עצם קיומה של מדינת ישראל. נמשיך לפעול ביתר שאת בקמפוסים ברחבי הארץ למען חיזוק ערכי הציונות באקדמיה."

יום חמישי, 11 בדצמבר 2014

צפו: פרס זכויות אדם הוענק ליהודה גליק

על מנת לקבל פרס... || יציאה ראשונה מהבית מאז נסיון הרצח


בכנס הציוני למען זכויות אדם של "אם תרצו" קיבל יהודה גליק פרס על פועלו למען זכויות אדם של יהודים בהר הבית.


מאת: ישי קרוב/ ערוץ 7

בכנס הציוני השני למען זכויות אדם של תנועת "אם תרצו" שהתקיים הערב (רביעי) בבית התפוצות בתל אביב קיבל יהודה גליק פרס על פועלו למען זכויות אדם של יהודים בהר הבית.

גילק התקבל במחיאות כפיים רבות, הודה על הפרס ואמר "מחיאות הכפיים לא מגיעות לי, הן מגיעות לקדוש ברוך הוא. זוהי הפעם הראשונה שאני יוצא מהבית לא על מנת לקבל טיפול בבית החולים. אני רוצה להודות לתנועת 'אם תרצו' על התמיכה והחיבוק במהלך כל הזמן הזה".

ארנון סגל, עיתונאי ופעיל למען הר הבית מנה בכנס את הסנקציות על יהודים בהר הבית על ידי המשטרה, "אסור להתפלל, אסור להשתחוות, אסור להניף דגל ישראל אבל דגלי דאעש מסתובבים שם חופשי. היהודים בהר הבית הם דרג ג': הכי גבוהים הם המוסלמים, אחר כך תיירים ובסוף בתחתית הסולם יש יהודים דתיים".

ד"ר רונן שובל מייסד תנועת "אם תרצו" אמר כי במשך שנים השמאל הקיצוני השתלט על המושג 'זכויות אדם', "המושג ממש לא רשום על שמם בטאבו. זכויות אדם זה לא סימן רשום בבעלות השמאל הקיצוני. אני יודע שזה יכול להישמע מזעזע בעיני ארגונים כמו בצלם או עדאללה אבל גם ליהודים יש זכויות אדם".

יום שישי, 17 באוקטובר 2014

הר הבית: אימצנו גזענות מכוערת

אפרטהייד - זה כאן || מדינת ישראל מפעילה גזענות בוטה נגד יהודים

הזכויות הבסיסיות ביותר של היהודים בהר הבית נרמסות, בגלל שהשותף שלנו בהחזקת ההר אוחז בגישה גזענית. וישראל משתפת פעולה

מאת: מתן פלג/ nrg

את כל הדגלים מותר להניף בהר הבית חוץ מדגל ישראל
הפלסטיניות היא גזענות. היא גזענות מפני שהיא דוחה באופן מוחלט את זכותם של היהודים להגדרה עצמית-לאומית. להבדיל מן הציונות למשל, שחתרה תמיד לחיים משותפים עם ערביי הארץ, "על יסוד אזרחות מלאה ושווה..." כפי שנכתב במגילת העצמאות. 

הר הבית היה ונותר שסתום הלחץ הרגיש ביותר לנקודת המפגש בין שתי תפיסות העולם הללו. כך עוד בטרם הקמת המדינה: מהנפת הדגל על ידי נערי בית"ר בכותל ב-1928, שהפכה עילה לפרוץ הפרעות ביהודי הרובע, בתואנה כי יהודים אלה רוצים לבנות את בית המקדש, ועד לביקורו של אריק שרון ברחבת ההר שהיווה תירוץ לפריקת עול חסרת הגיון אשר נודעה בכינוי "אינתיפאדת אל-אקצה". 

הר הבית אינו בידינו. הוא ביד משותפת עם ממלכת ירדן, המפעילה ומממנת את הוואקף ועובדיו בהר. הוואקף קובע מה מותר ומה אסור, איפה מותר להסתובב ומתי מותר לזרוק אבנים על הכופרים. 

בפועל, לנו היהודים, לא נותר דבר בהסכם הזה מלבד הסדרי בטחון ובלימת פוגרומים. אפילו מצלמות אבטחה אסור לישראל להציב שם, כי הוואקף אינו מרשה. 

יחד עם זאת, לא ברור כיצד מן השערורייה שצוינה לעיל, הגענו למצב כל כך מחפיר בו אסור ליהודים למלמל בהר הבית שכן זה עלול להתפרש כתפילה, אסור להתכופף לכיוון כיפת הסלע פן יפורש המעשה כהשתחוויה. אסור להכניס ספרי קודש, גם לא הקטנים ביותר, גם לא תשמישי קדושה, בוודאי לא דגל ישראל - בעוד שאר הדגלים בעולם יכולים להיכנס. נוסף על כל הגזירות הללו, כל ביקורי היהודים בהר מוגבל לשלוש שעות ביום. 

אין מקום בעולם בו מופעלות בימינו תקנות קשות כל כך נגד יהודים כמו בהר הבית. המקום היחיד בעולם שמזכיר את היחס ליהודים המבקרים בו, הוא אולי היחס לשחורים בעיר קייפטאון בימי משטר האפרטהייד שבדרום אפריקה. 

איזו חרפה. הגענו למצב אבסורדי בו הציונות, המכילה והפשרנית מיסודה, אימצה את הקו הגזעני והמדיר של התנועה הלאומית המתחרה שלה - ועוד נגד עצמה! 

מדובר בהפרה בוטה וברמיסה של זכויות אדם בסיסיות ביותר ללא שום סיבה מניחה את הדעת. מה עשו היהודים רע כל כך, שהוגבל חופש התנועה שלהם, חופש הדת, והזכות לביטחון ולקניין שלהם? 

על פניו נראה שהזכויות הדמוקרטיות הללו הופקעו מן היהודים שביקשו לעלות אל הר הבית רק מפני ש"השותף" שלהם בהחזקת המקום הוא גזען מהסוג הגרמני ביותר. זו לא סיבה מספקת. 

בכל חג, מפגינים הערבים אלימות קשה נגד יהודים. מתבצרים במקום לילות לפני כן. יורים זיקוקים, בקבוקי תבערה ואבנים על שוטרים. בעוד מדינת ישראל עומדת מנגד ומגבירה את ההגבלות על עצמה במקום להיפך. 

מדוע בערב סוכות האחרון עשרות סטודנטים, רובם חילונים, עוקבו שעות בכניסה להר הבית? וכשסוף סוף נכנסו, סבלו מהפחדות ונזדקקו לשמירה משטרתית צמודה שתלווה את השמירה הוואקפית הגזענית שנצמדה אליהם? 

הגיע הזמן שמדינת ישראל תפסיק לאלתר את רמיסת זכויות האדם של האזרחים היהודים המבקרים בהר הבית ותאפשר גם להם תפילה וחופש ביטוי אלמנטאריים. אם זה מפריע ל"שותף" הגזען שלנו מירדן, אז נסתדר בלעדיו. 

זו מדינה יהודית ודמוקרטית. לא אריסטוקרטיה גזענית של המשפחה ההאשמית, אשר קיבלה את שלטונה בעיסקה מפוקפקת עם כובש בריטי שמזמן הפך בעצמו לבדיחה של ההיסטוריה. 

יום חמישי, 24 ביולי 2014

כך הרגשתי בפעם הראשונה שעליתי להר הבית

הערבים צעקו || אבל זה לא פגע בהרגשת ההתעלות

חברי "אם תרצו" לא נחים לרגע. הנה סיפורה של עולה חדשה להר הבית.

↓ דניאל מרדכי מספרת על העליה הראשונה להר הבית

דניאל מרדכי ודניאל אוחנה בהר הבית
הסיפור היומי שלי אמנם ארוך אבל אני יותר מאשמח שתקראו אותו....

יש לי חברה, קוראים לה דניאל אוחנה. היא חברה בתנועה מדהימה, קוראים לה 'אם תרצו'. יש להם קטע כזה לעלות להר הבית. הם אומרים שהתחושות שם לא משתוות לשום דבר אחר...

הבוקר, אחרי שבוע וחצי שאני תקועה בממ"ד, יחד עם חששות כבדים ולחצים בחזה (כמובן בלי לספר בשום פנים ואופן לאמא!) החלטתי לנסות.

אמרו שהגבילו את הכניסה למוסלמים בתקופה הזו, הלא פשוטה.
פגשנו שם חבורה של אנשים מדהימים שתוך דקות הפכו להיות חברי נפש שלנו.

עוד לפני הכניסה, אחרי שעשו לנו בדיקה מקיפה, קיבלנו תדריך ברור מהמשטרה: "ללכת בקבוצה אחת, לא להתפלל בשום צורה, לא להזיז את השפתיים, לא להפריע בשום דרך לציבור שנמצא בהר".

אבל זה שלנו!!!! אז למה?!

התחלנו לעלות והצמרמורות כבר התחילו. אני מתקרבת למקום הקדוש בעולם.
אנחנו בפנים, מתחילים ללכת, אמורים לעשות סיור, ואז מתחילים להצטרף אלינו "מעריצים" שחיכו רק לנו כדי לעשות לנו קבלת פנים מחממת את הלב.

זה התחיל מחבורה של 50 נשים, ואז הצטרפו אליהם גם 50 גברים, ופתאום הגיעו עוד עשרות רבות מצויידים בכיסאות, אבנים ואפילו חלצו נעליים בשבילנו.

אם לרגע חשבתם שזה הפריע לתחושות, טעיתם.

בעודם מלווים אותנו בסיור בהר הבית בצעקות וניסיונות לייצר פרובוקציות, הם רק תרמו והעצימו את התחושה הכל כך חזקה הזאת שהרגשתי, כמה גדול הכוח שלנו-חבורה של עשרה יהודים מול מאות מוסלמים, אנחנו בחיוך גדול והם עם פרצופים זועפים מלאי שנאה.

אנחנו נהנים ומתרגשים מכל צעד במקום הקדוש הזה, הכי קרוב לבורא עולם, והם עסוקים בלנסות לשבש לנו את החוויה בכל דרך.

בין כל הבלאגן, בזמן שעשרות לובשי מדים נמצאים סביבנו ולא נותנים לאף אחד להתקרב, פשוט עצמנו עיניים והתפללנו, לא עניין אותנו שאסור ולא עניין אותנו שהקוראן מונף שם אל מול עינינו, פשוט התפללנו. ביקשנו מכל הלב מא-לוהים הגדול שימשיך לעשות לנו כל כך הרבה ניסים. בזמן שעצמנו עיניים הגיעו עוד כוחות ביטחון והובילו אותנו אל היציאה בשלום. ואז שכבר יצאנו והמעריצים המשיכו לריב שם בפנים בינם לבין עצמם, נפל לי האסימון איזו חוויה עברתי.

אז עצרנו ושרנו, שייבנה בית המקדש, אבל לפני כן שרנו "להיות עם חופשי בארצנו". לא הרבה, זה כל מה שאנחנו מבקשים.

חברים, הר הבית אולי לא ממש בידנו, אבל הוא שלנו! זה הזמן שלכם, קומו ולכו. משכן ה', קודש הקודשים, נמצא כאן.

צירפתי תמונות מהחוויה שלנו, את ה"מעריצים" כבר תראו בסרטון בהמשך.

יום שישי, 18 ביולי 2014

צפו: עולים מכל הגוונים מתפללים בהר הבית לשלום חיילי צה"ל

חרדים לשלום החיילים || מתפללים לשלומם בהר הבית

... לִהְיוֹת- עֵינֶךָ פְתֻחֹת אֶל-הַבַּיִת הַזֶּה לַיְלָה וָיוֹם אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַרְתָּ יִהְיֶה שְׁמִי שָׁם לִשְׁמֹעַ אֶל-הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר יִתְפַּלֵּל עַבְדְּךָ אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה: וְשָׁמַעְתָּ אֶל-תְּחִנַּת עַבְדְּךָ וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִתְפַּלְלוּ אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה וְאַתָּה תִּשְׁמַע אֶל-מְקוֹם שִׁבְתְּךָ אֶל-הַשָּׁמַיִם וְשָׁמַעְתָּ וְסָלָחְתָּ: ... כָּל-תְּפִלָּה כָל-תְּחִנָּה אֲשֶׁר תִּהְיֶה לְכָל-הָאָדָם לְכֹל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יֵדְעוּן אִישׁ נֶגַע לְבָבוֹ וּפָרַשׂ כַּפָּיו אֶל-הַבַּיִת הַזֶּה: ... כִּי-יֵצֵא עַמְּךָ לַמִּלְחָמָה עַל-אֹיְבוֹ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵם וְהִתְפַּלְלוּ אֶל-ה' דֶּרֶךְ הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהּ וְהַבַּיִת אֲשֶׁר-בָּנִתִי לִשְׁמֶךָ: וְשָׁמַעְתָּ הַשָּׁמַיִם אֶת-תְּפִלָּתָם וְאֶת-תְּחִנָּתָם וְעָשִׂיתָ מִשְׁפָּטָם: 

↓ מגבעות, כיפות סרוגות וכיפות חד פעמיות מתפללים יחד  בהר הבית לשלום החיילים




מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב,הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵלהָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ,מֵהַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם,וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה,בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם.
יִתֵּן יְיָ אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם!הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּמִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה,וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם.יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם,וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבְעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן.וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב (דברים כ,ד):"כִּי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם,לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם".וְנֹאמַר: "אָמֵן".

יום שני, 2 ביוני 2014

פאנל בנושא הר הבית - פייגלין מול פראג'

תא "אם תרצו" באוניברסיטה העברית סוגר את שנת הלימודים באירוע ענק על הנושא החם של העת האחרונה - הר הבית.

רבים מכם ודאי שמעו וקראו על הר הבית - על התפרעויות ואלימות, על ביטחון והבטחת שלום הציבור, או על הגבלת חופש דת ופולחן.

בשנה האחרונה נושא "הר הבית" חצה גבולות ומגזרים, וכיום נמצא בלב המיינסטרים התקשורתי והחברתי בישראל,
כשגם בקרב סטודנטים רבים הנושא תופס תשומת לב רבה, לכאן או לכאן. בפעם הראשונה אי-פעם, אנו מזמינים אתכם למפגש בנושא "הר הבית" בלב האקדמיה הישראלית !

מספר ימים לפני היציאה למבחנים, אנו מזמינים אתכם לשמוע ולהתדיין בנושא הר הבית.

באירוע תינתן סקירה היסטורית קצרה על הר הבית לאורך השנים, ולאחר מכן ידונו בנושא שני חברי כנסת מקצוות שונים של המפה הפוליטית:
*********************************
* ח"כ עיסאווי פריג' ממפלגת "מרצ".
* ח"כ משה פייגלין ממפלגת "הליכוד-ביתנו".
*********************************
את השניים נעמת עם השאלות הכי נוקבות וקשות בנושא המורכב.
אנו מזמינים אתכם לעשות LIKE לעמוד שלנו ולשלוח לנו שאלות שברצונכם לשאול את הח"כים במהלך הדיון. חלק מהשאלות יוצגו ע"י מנחת הפאנל במהלכו, בכפוף לכמות השאלות ולא לתוכנן.
נתראה !

יום שישי, 16 במאי 2014

שיחה עם יהודה גליק ביום שני באוניברסיטת תל אביב


המאבק על הר הבית אינו נחלתו של ציבור זה או אחר. סטודנטים מאוניברסיטאות ומכללות ברחבי הארץ נרתמים למאבק ויוזמים פעילות לשחרו הר הבית.

הנה הודעה של תא הסטודנטים "אם תרצו" - סניף תל אביב:

לקראת עלייתינו להר הבית, יגיע יהודה גליק לשיחה באוניברסיטת תל אביב. נדבר על המשמעות הדתית, ההיסטורית והפוליטית של עליה להר הבית, ועל מאבקו של יהודה ששובת רעב כבר 45 ימים (נכון ליום ג', ה-13.05).

השיחה תתקיים בדן דוד, חדר 211, בשעות 18:00-20:00. בואו בשמחה!