רואים מלשון הפסוק שמטרת הבגדים היא לקדש את הכהן הגדול כדי לשרת את הקב"ה. התורה אינה מציינת את השימוש העיקרי של הבגדים שהוא לחמם את הגוף ולשמור עליו. בסוף הפרק התורה חוזרת על אותה נקודה עבור בני אהרון כאשר נוסף החיוב במיתה לכהן שאינו לובש את ארבעת בגדי הלבן. כמו שכתוב: וְהָיוּ עַל-אַהֲרֹן וְעַל-בָּנָיו בְּבֹאָם אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד, אוֹ בְגִשְׁתָּם אֶל-הַמִּזְבֵּחַ לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ, וְלֹא-יִשְׂאוּ עָוֹן, וָמֵתוּ: חֻקַּת עוֹלָם לוֹ, וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו. (שמות כח,מג).
רבנו בחיי מתאר כדבר ניסי כל נושא בגדי הכהונה. כאשר הכהנים היו משרתים בבית המקדש יחפים בכל ימות השנה. גם בחורף הם לבשו אותה כותונת דקה ולא היו מצטננים וחולים. היה רופא שהיה מטפל בכוהנים ושומר על בריאותם אבל למעשה הקב"ה שמר עליהם מכל פגע ומחלה.
כמו שכתוב: " ופלא גדול היה בכהנים המקריבים קרבנות בכל יום, שלא היה גופם לבוש אלא הכתנת לבדה שהיא חלוק והם סובלים הקר בימות הגשמים ולא היו מתים, ועל כן אמרו רז"ל שמעמידין על הכהני מממונה אחד לבקר אותם ולרפא תחלואיהם, לפי שהין רבם חולים מחלי בני מעים...." (רבנו בחיי, שמות כח,מג). (ראה גם רמב"ם הלכות כלי המקדש פרק ז, הלכה יח).
לבגדי כהונה היה תפקיד נוסף בבית המקדש. על פי המדרש הבגד וכל דבר שבבית המקדש מביא ברכה לעצמו וכל מה שדומה לו בכל העולם. למשל לחם הפנים גורם לברכה בתבואה, הביכורים מזמינים ברכה על פירות הארץ. הדבר נכון לגבי כל עבודה שהיו עושים בבית המקדש במין מסויים היה מביא שפע וברכה באותו המין מחוץ למקדש.
כך היה עם בגדי הכהונה שהשפיעו על החום של שאר הבגדים בעולם כולו. כמו שכתוב: "ראה מה היו הקרבנות בשעה שהיו קרבין, כל מה שהיה מתקרב מן מינו, היה מברך את מינו.......לחם מצות ולחם הפנים שהיו מקריבין, היו מברכין את הלחם. ובכורים שהיו מקריבין, היו מברכין את פירות הארץ....... זרעתם הרבה והבא מעט, משבטל לחם הפנים. אכול ואין לשבעה, משבטל נסוך המים. שתו ואין לשכרה, משבטל נסוך היין. לבוש ואין לחום לו, משבטלו בגדי כהונה." (מדרש תנחומא, תצוה, סימן יג).
עבודת הכהנים ממבט חיצוני נתפסת כדבר גשמי ללא רוחניות ח"ו. אבל כאשר מתעמקים בדברי חז"ל מבינים את העומק הרוחני שנמצא בכל פרט ופרט של עבודות המקדש.
בעל ה"שם משמואל" מפרש את משמעות בגדי הכהונה בדרך עמוקה יותר.
המהות של הבגדים היא לכסות את פנימיות האדם ולא רק את גופו. בגדי הכהונה באים להסתיר את החסד והאהבה הטמונה בתוכם. אברהם אבינו שהוא כולו מידת החסד היה כהן גדול כמו שכתוב במדרש רבה: "רבי ישמעאל אומר אברהם כהן גדול היה, שנאמר (תהלים ק"י) נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם, ונאמר להלן (בראשית י"ז) ונמלתם את בשר ערלתכם, מהיכן ימול, מן האוזן אינו כשר להקריב... "(מדרש רבה מז, ד).
הכהנים המשרתים את הקב"ה בבית המקדש ומשמשים כמתווכים בין ישראל ובין הקב"ה, דואגים רק לכלל. לכהנים אין קשר לעולם הזה ואינם עושים לביתם. אין להם בית או שדה, הם אינם עובדים בשכר אלא הם מקבלים תרומות ומעשרות מעם ישראל.
הכהנים נותנים כל הזמן לכן הם רק חסד ואהבה. בגדי הכהונה באים להסתיר את האור מפני הרשעים כדי שלא יהנו ממנו בדומה לאור שנגנז מימי בריאת העולם. כך כתב ה"שם משמואל": "... באשר הם פנימיים היו צריכין לבוש וכיסוי. היינו שכהן דת חסד ואהבה והכיסוי לבל יקבלו הרשעים מאהבה זו מאהבה זה לטינופת שלהם, ותהיה אהבה מוגבלת. ע"כ עבודת הכהנים היא בחשאי". (שם משמואל תצוה שנת תרע"ג דפים קכא-ג).
מדוע לכהן הגדול יש שמונה בגדים ולא ארבעה?
לכהן הגדול דרושה שמירה נוספת בעזרת שמונה בגדים כי הוא מכונה "רב חסד". האור ששופע ממנו גדול יותר משאר הכהנים והוא השורש של החסד.
כמו שכתוב: "כהן גדול מבחינת רב חסד......ועל כן לא הועלו אצלו ד' בגדי כהן הדיוט כי האור שלו היה כל כך גדול ובוקע דרך הבגדים." (שם משמואל תצוה שנת תרע"ג דף קכג).
ראינו את המשמעות של בגדי הכהונה ומה ניתן ללמוד מהם.
היום הבגד משמש בדיוק למטרה הפוכה ביחס לבגדי הכהונה.
האופנה המתחלפת מידי עונה מנסה לשפר את המראה החיצוני של האדם ללא קשר לפנימיותו. הבגדים באים להשפיע על פנימיות האדם במקום לשמור עליה.
בע"ה נתפלל לחידוש עבודת המקדש ובגדי הכהונה כדי להחזיר את הייעוד המקורי של הבגד בב"א.
הגיליון מוקדש לעילוי נשמת משה בן סולטנה ויעקב דון ולרפואתם השלמה של מרסל מזל טוב בת איבון פתחון ונעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה
