‏הצגת רשומות עם תוויות ברוך מרזל. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ברוך מרזל. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 12 בפברואר 2016

אין יהדות ללא משכן לה'/ ברוך מרזל

כל יהודי חייב להלחם על קדושת הר הבית || גם מתנגדי העלייה

גם מי שמתנגד לעלייה להר הבית, אסור לו לשכוח ששזה המקום הקדוש ביותר לעם היהודי ויש לכאוב את מצבו כיום.

↓ מאת: ברוך מרזל/ חברון

עם ישראל עומד אחר המחזה המפעים של מעמד הר סיני, והמטרה כעת הינה לשמר את אותו מצב של דבקות בה'. 

בפרשה הקודמת, פרשת משפטים, ניתנו החוקים אשר נועדו לנהל את חיי החברה התקינים, חוקי הצדק והיושר המתווים את ההתנהגות הבין-אישית, ואילו פרשתנו – פרשת תרומה – נוגעת בתכלית עצמה, והיא השכנת שכינת ה' כאן בארץ. אותה שכינה שנראתה על הר סיני חייבת לקבל ביטוי תמידי, ולצורך כך צווה ה' שנבנה לו משכן, אשר בבואנו אל הנחלה יהפוך לבית המקדש. כאן תתרכז עבודת ה', מכאן תצא התורה והחכמה לישראל ולעולם כולו, לכאן ינהרו כולם כדי לזכות לקרבת אלוקים. אחר שגורש האדם מגן-עדן והאדמה קוללה בעבורו, יש כאן סגירת מעגל, כשהאנושות חוזרת לצור מחצבתה, ועם ישראל – אשר נבחר להיות בחיר האנושות – בונה בית בו ישכון בורא העולם. 

הדברים הללו מובנים לכל בר דעת שקורא חומש ורואה, שבניגוד למצוות חשובות ביותר שהתורה מקדישה להן פסוק אחד, או מצוה בעלת חשיבות עילאית כתלמוד תורה, אשר מופיעה לפי דעות מסוימות אך ברמז, למשכן ולמקדש מקדישה התורה חמש פרשות! כל מי שאין דעתו משובשת, כל מי שאינו קרבן של שטיפת מח, רואה בפסוקים את מרכזיותו של משכן ה' בתורה. 

אי אפשר לתאר יהדות בלא מקדש, כאשר כשליש מהמצוות קשורות ישירות אליו. בלא קרבנות, כל החגים מקבלים משמעות אחרת, ודי אם נזכיר כי מצוות יום הכיפורים בימינו, בלא מקדש, הכוללות צום וארבעה עינויים נוספים – אותו יום כיפורים תופס פרק אחד במסכת יומא, בעוד שעבודת היום המתבצעת במקדש תופסת שבעה פרקים! 

ידועה המחלוקת בין גדולי ישראל בעניין העליה להר הבית. יש לי מה לומר על כך, אך לא באתי להתפלמס ולהכנס לויכוח ההלכתי, לראיות טופוגרפיות ולניתוח תשובת הרדב"ז הידועה. רבים עשו זאת לפני, וכל הרוצה יכול לעיין בדברי התומכים והמתנגדים ולראות לאן הדעת נוטה. מי שרוצה לבטל את דעתו מראש למול גדולי תורה כאלו או אחרים מבלי לבדוק את הסוגיה – אף הוא רשאי לעשות כן. אין לי תלונות כלפי אף יהודי שסובר שכך הוא רצון ה'. אולם העובדה שהר בית ה' הוא המקום המרכזי ביהדות (ולא הכותל), הוא המקום המעותד לעבודת ה', הוא המקום אליו אנחנו נושאים את עינינו – עובדה זו חייבת להיות מקובלת גם על המתנגדים לעליה להר הבית, ואם יתכחשו אליה, יחטאו לאמת ותהיה זו תחילת המצאתה של דת חדשה, חלילה. 

יכול אדם לומר, שהוא חושש פן יעלה בטעות למקום שאסור, או שאם הוא יעלה, יעלו אחריו חילונים בלי טבילה, או שהוא לא מוכן לחלוק על גדולי הדור או כל טענה אחרת. אולם עליו לומר זאת מתוך צער, מתוך כאב של מי שאביו אוהבו קורא אליו והוא מנוע מסיבה כלשהי מלחבק אותו. ועליו להוסיף – "הלוואי ואזכה בקרוב שתוסר הבעיה, שיתברר שהחשש אינו קיים עוד, שהרבנים יסירו את התנגדותם, הלוואי ואזכה לעלות לבית ה'". לא עוד אותה התרסה מזלזלת ששמענו מפי אישי ציבור מסוימים ולבלרים קלי-דעת – "אין שום עניין לעלות להר הבית", "מה צריך את הבלגן הזה", "הסתדרנו בלי זה מאות שנים" ושאר "פנינים" מהסוג הזה. 

מילים אלו הינן חמורות יותר מכל השיקולים השונים לאסור את העליה להר. אדם שלא מרגיש שייכות למקום המקדש, גם אם אינו עולה בפועל – אדם כזה מנתק את עצמו מתורת ה'! 

וישנו דבר נוסף. הר הבית כיום, כידוע, אינו שטח סגור, שאין מי שנכנס אליו. לא עוד שועלים מהלכים בו כמו בקינה שבאיכה, כי אם אויבים צמאי דם, שונאי ישראל ומחללי שם שמים. 

יהודי שמשלים עם עניין זה, יהודי שמתיחס לכך בקור רוח – קשה לתאר את עומק הבגידה שלו בבורא עולם. ואינני רוצה בכלל להזכיר את אלו שאומרים ש"יותר טוב שזה יהיה בידי הערבים, שלא יעברו יהודים על איסור כרת". 

כל יהודי צריך לשאול את עצמו מה עשה ומה עשו נציגיו בכנסת כאשר הפורעים הערבים הרסו במשך שנים את שרידי בית המקדש? מה אנו פועלים כדי למנוע את חילול המקום בידי האויב? מה נאמר, כאשר מחמד עינינו, מקום מקדשנו, שבוי בידי הערלים, ואנשים מקרבנו, ובתוכם רבנים, אומרים ש"מוטב שישאר אצל הגויים, אנחנו עלולים להכשל בכל מיני איסורים". הויכוח כאן אינו הלכתי, הויכוח הוא על החיוניות של מקדש ה' בחיינו. כשנבין את זה, נבין כבר הכל.

פורסם לראשונה באתר בחדרי חרדים >>

יום חמישי, 29 בינואר 2015

השנאה להר הבית מעבירה אותם על דעתם

הפחד מנוכחות יהודית בהר הבית || טרוף חולני

ד"ר מיכאל בן ארי בהר הבית
מסתבר שלא רק למועמדי הרשימה המשותפת אסור יהיה לעלות להר הבית, אלא גם לחבריהם. אפילו אחרי שהצליחו להוציא את מיכאל בן ארי מהרשימה לכנסת, אסור לו לדעתם לעלות להר הבית.

עד לפני זמן קצר היה נראה שהאיחוד של 'יחד-העם איתנו' עם 'עוצמה לישראל' הוא עובדה מוגמרת, אולם נראה שיהיו עוד הפתעות. למרות שמיכאל בן ארי נותר בחוץ, הם כועסים שהוא מתכוון לעלות להר הבית.

↓ כתבות קשורות
↓ השנאה להר הבית - אובססיה חולנית

ח"כ שטבון שפרש מהבית היהודי מאיים עכשיו לפרוש גם מ'יחד-העם איתנו'. הוא זועם על החבירה של אנשי 'עוצמה לישראל', גם כריצה משותפת ב'בלוק טכני', הוא לא מוכן לשבת יחד עם יהודים שעולים להר הבית.

הבוקר נוצר משבר חדש, זאת לאחר שבראיונות לתקשורת בירך מיכאל בן ארי על האיחוד המסתמן, אולם הוסיף גם תוספת שהקפיצה את מתנגדי הריצה המשותפת, כאשר אמר: "כבר מחר בבוקר אני הולך לעלות להר הבית" והוסיף שמאחר ולא הוא הנציג של המפלגה ברשימה, כי אם חברו ברוך מרזל, הרי שהוא משוחרר מכל מחויבות.

מנהיגה הרוחני של 'יחד', הגר"מ מאזוז, ששמע על כך – כעס מאד, בטענה שבכך הופרו כל הסיכומים. בעקבות כך יצא ברוך מרזל אל הגר"מ מאזוז, בניסיון ליישר את ההדורים.

מאחורי הקלעים מתנהל ויכוח ישן בתוך מחנה 'יחד' – בין המצדדים בהצטרפות 'עוצמה לישראל', ובראשם ח"כ אלי ישי, המבין כי ריצה משותפת תעניק ביטחון למצביעים באשר לצליחת אחוז החסימה, לבין המתנגדים – ח"כ יוני שטבון, מאנשיו של הרב צבי טאו, ראש ישיבת 'הר המור', שלא ממש מחבבים ומזדהים, לשון המעטה, עם 'עוצמה לישראל' ודעותיה בנושאים שונים – ובראשם העלייה להר הבית.

בשיחה עם גורם הנחשב מקורב לאלי ישי, הגם שאינו פעיל במטה, הוא מביע סברה ולפיה "יש מצב שמי שלא אהבו את החיבור – הם אלו שהובילו לטרפודו, בין השאר בתרגיל לפיו יש דרישה להחליף את בן ארי במרזל, דבר שסברו בתחילה כי לא יעבור.

"כשקיבל זאת בן ארי בשלוות נפש, לפחות כלפי חוץ, ואף אמר שזה סגירת מעגל היסטורי, לאחר שלפני שש שנים פסל האיחוד הלאומי את מרזל ודרש להחליפו בבן ארי, הם המשיכו עם דרישה שלא יעלו להר הבית – הכול מתוך רצון שלא לראות את החיבור הזה קורה".

↓ עולי הר הבית שואלים: למי להצביע?
 
בין העולים הרבים להר הבית יש דעות שונות באשר להצבעה בבחירות הקרובות. יהודה גליק, למשל, קורא במרץ לבחור בליכוד, אחרים לעומתו קוראים לבחור בבית היהודי ואחרים בעצמה יהודית. רבים עוד יותר מתלבטים בין הרשימות השונות. נראה שהסאגה האחרונה בהתנהלות מפלגת יחד של אלי ישי, הוסיפו עוד קצת למבוכה.

מעולם לא היתה רשימת יהודים, אשר חלק מחבריה חרטו על דגלם את ההתנגדות הנחרצת לנוכחות יהודית בהר הבית. אפילו ברשימה הערבית המאוחדת, הר הבית לא נמצא במקום כה גבוה בסדר העדיפויות. מצד שני ברוך מרזל עלה כמה פעמים להר הבית ופעל רבות למענו. אולם לא ברור למה בדיוק התחייב כחלק מההסכם עם יחד והאם לאחר התחיבויות אלו, תהיה לו יכולת להשפיע ולו במשהו למען הר בית ה'.

ברור שלעולי הר הבית לא תהיה עמדה רשמית או המלצה כלשהי באשר לאופן ההצבעה המומלץ, שכן השאיפה לעליה להר הבית ולבנין המקדש, הינה נחלת כלל ישראל ללא הבדל מפלגתי. אולם נראה שההתנהלות המבישה בעת המשא והמתן מול עצמה יהודית והפיכת הר הבית לכלי ניגוח, תוך חבירה למעשה, לעמדות של התנועה האיסלאמית, לא תוסיף קולות לרשימה המשותפת בקרב עולי הר הבית הרבים. מה עוד שברשימות אחרות יש לעולי הר הבית ייצוג רב מכובד וראוי.