חוזרים להר - עד שבחברון

מפיצים את דבר הר הבית גם בחברון || חוזרים להר

לאחר שבערב החג ניסו להביא כבשים ועזים להר הבית להקריב את הפסח • לאחר שוחררו לפני החג ממעצר • הגיעו פעילי 'חוזרים להר' לחברון להפיץ את דבר הר הבית לאלפי החוגגים במערת המכפלה

↓ פעילי חוזרים להר בחברון

בערב החג ניסו פעילי 'חוזרים להר' להביא כבשים ועזים להר הבית להקריב את הפסח. חלק גדול מהפעילים נעצרו ושוחררו לפני כניסת החג. הכבשים והעזים נתונים עדין במעצר. הפעילים הצעירים לא שנחים לרגע.

מדי שבוע יוצאים הפעילים למקומות שונים בארץ להקמת דוכנים, חלוקת חומר הסברה, עשיית נפשות למען הר הבית ופניה לסיוע מהציבור הרחב.

בימי חול המועד פוקדים אלפי יהודים את מערת המכפלה שבחברון. פעילי 'חוזרים להר' מנצלים את ההתכנסות ההמונית בפניה לאלפים לסייע בפעילות ולעלות בעצמם להר הבית.

מועצת יש"ע קוראת לעלות להר הבית

מודל לחיקוי || ללמוד מהמאבק על חברון

העלון "ישע שלנו" שיוצא לאור על ידי מועצת יש"ע מביא השבוע מאמר (קישור למקור >>) באשר לעמדת מועצת יש"ע באשר להר הבית. המאמר קורא לעלות בהמונינו להר הבית, כי רק כך נצליח לכבוש את ההר ולשנות בו את המצב כמו שהיה במערת המכפלה בחברון.

↓ עמדת מועצת יש"ע - לעלות להר הבית!

 יהודים בהר הבית אילוסטרציה

במרוקו, פולין, אתיופיה וגם סין – יהודי כל העולם, במשך דורי דורות, חלמו על ירושלים. ובחלומם לא את דמות הסינמה סיטי ראו, ולא את דמות אצטדיון טדי ראו. סבותינו וסבתותינו חלמו על הר הבית, על מקום בית מקדשנו. גם כשנענשו על כך, ואף כשהיו חייהם נתונים בסכנה בשל חלומם, לא הפסיקו לחלום, לקוות, להתפלל. השבוע בישעמדה – על פריחתה המחודשת של העלייה להר הבית, שמשלימה מהלך היסטורי שהחל בהקמת המדינה, המשיך בשחרור ההר במלחמת ששת הימים ויושלם רק כאשר יחזרו יהודים לעלות להר כבעלי-בית ולא כאורחים.

כך מתאר הרב אליעזר גרייבסקי מליברפול את ביקורו בעיר העתיקה בשנת 1878, מעל דפי עיתון "הלבנון": "אחרי אשר שפכתי שיח שמה (בכותל המערבי) ובכיתי, לקחני אבי זקני להראות לי את מקום מקדשנו, כי על הר ד' רובץ איסור גדול לבל יעוז איש אירופי מבלעדי המושלמנים (המוסלמים), לגשת אל ההר הזה. הבטתי מרחוק על רחב הר הבית והתבוננתי על כל הבניינים המצוינים העומדים שמה לתלפיות מעשה ידי הערבים ובעמקי רעיוני קודש צללתי כי איך יחריש ד' ויתאפק לראות כי במקום אשר מקדשו היה מתנוסס, נביא עם נכר יכובד, וברעיונות אלה צללתי עד כי הערני אבי זקני המוביל אותי ואמר, מה לך נרדם! קום התאושש וקווה לד' כי עוד עינינו תחזינה בשוב ד' אל נווהו".

70 שנה אחר כך, פספסה ישראל את ההזדמנות הגדולה לחזור אל ההר. עם תום מלחמת העצמאות, היו מנהיגי הימין בישראל ובראשם מנחם בגין מאוכזבים מהותרת הר הבית מאחור. "לו עמדה בראש עמנו לא ממשלת התכחשות של משיח השקר אלא ממשלה לאומית השואפת להוביל את עמנו לניצחון שלם, היינו משחררים את העיר העתיקה, את הר הבית ואת הארץ כולה וקובעים עובדות קיימות לכל העמים", כתב בגין בעיתון "חירות".

למרבה ההפתעה, גם לאחר מלחמת ששת הימים, כאשר שחררה ישראל את הר הבית, נותר ההר נטול יהודים. משה דיין, שר הביטחון, הציע לפתוח את כל השערים אל ההר לכניסת מתפללים יהודים, אך הממשלה קיבלה לבסוף הצעה אחרת לפתוח רק את שער המוגברים ולהגביל את כניסת המתפללים היהודים להר. זאת בניגוד לפסיקת בג"ץ באותם ימים כי מותר ליהודים להתפלל על הר הבית, משום שזוהי "זכות יסודית וחוקית של כל יהודי".

עם השנים, היחס המפוחד כלפי מימוש הריבונות בהר הבית, יצר ריחוק גדול של יהודים מההר, כאשר למרבה האבסורד, העלייה אליו הפכה מחלומם הלאומי של מיליונים למאבקם הסוער וחסר הסיכוי של מתי מעט. רק בשנים האחרונות, תודות ליהודה גליק וחבריו, חל שינוי משמעותי בתפיסה הציבורית הישראלית את המתרחש בהר. אל השיח הדתי סביב הר הבית, הצטרף שיח כלל-ישראלי בדבר הזכות הבסיסית של כל יהודי, מאמין או לא מאמין, להגיע ולבקר במקום ההיסטורי והחשוב ביותר בתולדות העם היהודי.

האיסורים הבלתי-נתפסים על המתפללים היהודים להביט אל השמים, למלמל מילים, להתנועע או להשתחוות, מזכירים מאוד את המציאות במערת המכפלה בחברון, עד לפני 50 שנה. ליהודים הותר אז לעלות עד המדרגה השביעית במעלה רחבת הכניסה אל המערה, ולהתפלל רק שם. דווקא התעקשותם של יהודי חברון, לאחר ששת הימים, לממש את הריבונות במערה, לא רק שלא הביאה למלחמה נוספת באזור, אלא אף הצליחה לייצר יחסים מכבדים בין יהודי וערביי חברון, המתפללים במערה תוך כבוד הדדי ללוחות השנה היהודי והמוסלמי.

חברון בהחלט צריכה לשמש מודל לחיקוי גם בהר הבית. השליטה הבלעדית של הווקף המוסלמי על ההר, היא לא רק כתב ויתור ישראלי על הנכס הלאומי ההיסטורי החשוב ביותר, אלא גם ויתור ביטחוני שמאפשר לערבים להבעיר, כל אימת שירצו, את כל המזרח התיכון כולו, וכפי שכתב המשורר אורי צבי גרינברג: "השולט בהר – שולט בארץ".

צפו: זיהוי סממני הקטורת/ פרופ' זהר עמר

בהמשך לכתבתו של ארנון סגל בשבוע שעבר (מסך עשן), אנחנו מציגים כאן לראשונה את שיעורו המעשי של פרופ' זהר עמר בעניין הקטורת.

השיעור ניתן במערת המכפלה במסגרת שבוע המעמדות בקרית ארבע - חברון.

מערת המכפלה לקראת יום הכיפורים: הדגמה מעשית של הקטרת הקטורת במקדש

היום, יום חמישי תתקיים במערת המכפלה הדגמה של הקטרת הקטורת בבית המקדש

חובה לכל הרוצה לומר ולהבין את סדר עבודת יום הכיפורים!

במסגרת שבוע מעמד - קרית ארבע חברון, תתקיים מחר הדגמה של הקטרת הקטורת במקדש על ידי פרופ' זוהר עמר, העוסק בין היתר במחקרים של נושאים הקשורים בעבודת המקדש (לחם הפנים, קטורת, תולעת השני ועוד).

ההדגמה תחל בשעה 19:30 במערת המכפלה.

ההדגמה תהיה שיאו של ערב סיום שבוע המעמד הראשון בקרית ארבע חברון.

• 18:30 מנחה
• שיעור מפי הרב עוזי כהן שליט"א
• ערבית
• הדגמת הקטרת הקטורת - פרופ' זוהר עמר
• שירים וריקודים - כוכבא תור

הציבור מוזמן!

הזמנה לערב מרגש במערת המכפלה

ביום חמישי הקרוב יתקיים מעמד סיום המעמדות במערת המכפלה

משתתפי המעמד ירגישו השנה שאמירת סדר העבודה ביום הכיפורים תהיה שונה מהרגיל

בתוכנית:

• 18:30 תפילת מנחה

• שעור מפי הרב עוזי נגר שליט"א

• תפילת ערבית

• דברי ברכה

• פרופ' זוהר עמר יציג הדגמה מוחשית של הקטרת הקטורת עם דברי הסבר מאלפים.

• כוכבא תור - שרים וריקודים לכבוד המקדש והשוכן בו.

• פרופ' הלל ויס ינחה את הערב. 

הזמנה למעמד סיום שבוע המעמדות - קרית ארבע במערת המכפלה

ביום ראשון שוברים את צום גדליה בקרית ארבע בדרך לביטול ארבעת הצומות

האיר פני המזרח עד שבחברון

מו"ר הרב דוב ליאור שליט"א בראש קבוצת חרדים בהר הבית

במוצאי ראש השנה, אחרי שנמליך עלינו את המלך, נתחיל לבנות לו בית במקום הדום רגליו - הר המוריה.

השבוע שבין כסה לעשור  יוקדש בקרית ארבע חברון ובנותיה לבית המקדש. 

• ערב פתיחה רב רושם יתקיים ביום ראשון - מוצאי צום גדליה במעמד המרא דאתרא - מו"ר הגאון הרב דוב ליאור שליט"א, רבנים נוספים וחברי כנסת.
• מוסדות החינוך בקרית ארבע יעסקו בענייני המקדש ועבודתו.
• מדי יום תצא קבוצה להר הבית.
• בבתי הכנסת ימסרו שיעורים בין מנחה לערבית בענייני עבודת הקורבנות ובנין המקדש.
• ערב הסיום במעמד רבנים ואנשי ציבור, בהשתתפות הזמר כוכבא תור יתקיים ביום חמישי במערת המכפלה תוצג הדגמת הקטרת הקטורת.

תכנית שבוע המעמדות (ד' - ח' בתשרי):

יום ראשון - 20:00 - שבירת הצום וערב פתיחה בבית הכנסת אחוזת אברהם אבינו.

יום שני - שיעור מפי הרב מקובר בבית חב"ד.

יום שלישי - 16:00 - הצגה לילדים בבית חב"ד
                 20:00 - ערב נשים מרגש בהיכל התרבות.

יום רביעי - 10:15 - סדנת דרמה בנושא המקדש למועדון גיל הזהב.

יום חמישי - 20:00 - ערב סיום במערת המכפלה.


עליות להר הבית:

יום ראשון - איתן קלימן ובני נוער

יום שני - ר' יעקב עציון עם תושבי טנא עומרים וישובים סמוכים.

יום שלישי - ר' יהודה גליק עם תושבי עתניאל.

יום רביעי - הקבוצה של יצחק אימס הי"ד מקרית ארבע חברון.

יום חמישי - ראש הישיבה הרב נועם ולדמן שליט"א עם תלמידי הישיבה והרבנים.


שיעורים בין מנחה לערבית:

יום ראשון - הרב נועם ולדמן - אחוזת אברהם אבינו.

יום שני - הרב מנחם מקובר - בית חב"ד.

יום שלישי - הרב אברהם מזרחי - אלון יוסף.

יום רביעי - הרב בועז צחור - חזון דוד.

יום חמישי - הרב עוזי נגר - מערת המכפלה.

תושבי קרית ארבע חברון מזמינים את הציבור להגיע ולהשתתף מכל רחבי הארץ!

מאמר: מי הסגיר את ההר לצוררי ישראל?

תשובה: ממשלת האחדות בהשתתפות השרים 'הלאומיים' מנחם בגין ומשה שפירא, שגם גיבתה את תכניתו האומללה של דיין לאסור כניסת יהודים למערת המכפלה מעבר למדרגה השביעית

מאת: מנחם רהט / ערוץ 7

 מיד לאחר מלחמת ששת הימים, הר הבית הוסגר לערבים

לא מעט מישגים עשתה ישראל בעת שיחרור ירושלים, יהודה ושומרון, לפני 46 שנה, והיא משלמת על כך מחיר כבד עד עצם היום הזה.

אך דומה כי המישגה הגדול ביותר היה בכך, שלא ניצלה את המיפנה ההיסטורי שפקד את אזורנו והטיל הלם ואלם על העולם הערבי בצאתו מובס ממלחמה שבה קיווה למחוק את ישראל ממפת המזרח התיכון, 19 שנה לאחר הקמתה, לביצוע שינויים מהותיים שיקבעו את מעמדה של ישראל כבעל הבית היחיד בארץ ישראל, במרחב שבין הים לירדן.

את שרי הממשלה אחז אז מורך לב משתק. הלם הניצחון שיבש את חשיבתם, הקפיא את מוחם. בהיותם במצב מאובן, הצליח אדם אחד, שר הבטחון משה דיין, להשחיח קומתם מול המציאות הדהימה החדשה. משה דיין, האיש שהיה לו חלק רב בהצלת המוראל הלאומי כשמונה ערב המלחמה לכהונת שר הבטחון, היה גם היחיד שלא השכיל לגבות דיווידנדים על הניצחון ההיסטורי, והוא סחף עימו גם את עמיתיו השרים, כל השרים, בממשלת אשכול.

אפילו השר ללא תיק מנחם בגין, יהודי לאומי, נתקף אלם נוכח מאמציו הבלתי נלאים של שר הביטחון דאז משה דיין למסור לוואקף האיסלמונאצי את הר הבית ומערת המכפלה. וגם מפי שרי המפד"ל נעתק הדיבור כשלנגד עיניהם הסגיר דיין את הר הבית – האתר המקודש ביותר לעם ישראל עלי אדמות - לצוררי ישראל מן הוואקף המוסלמי, וכמעט עשה זאת גם לגבי מערת המכפלה – מקום מנוחתם של אבות האומה ואמהותיה - שנועדה מבחינתו להיות עד קץ הימים מיסגד מוסלמי בלעדי, שליהודים אין דריסת רגל בה, אלא עד המדרגה השביעית, כבימי העותמאנים והמנדט.

המפד"ל אף הגדילה לעשות עוד ערב מלחמת ששת הימים, כשניסתה לטרפד את עצם היציאה למלחמת המגן, ששיחררה את חבלי המולדת בפני העם היהודי. כשטבעת החנק התהדקה סביב צווארה של ישראל ונאצר שליט מצרים איים למחוק את ישראל מן המפה ולהשליך את היהודים לים, הוביל מנהיג המפד"ל משה חיים שפירא – כך העיד הרמטכ"ל דאז יצחק רבין - יחד עם שאר שרי המפד"ל, התנגדות נחרצת

את שרי הממשלה אחז אז מורך לב משתק. הלם הניצחון שיבש את חשיבתם, הקפיא את מוחם. בהיותם במצב מאובן, הצליח אדם אחד, שר הבטחון משה דיין, להשחיח קומתם מול המציאות הדהימה החדשה

לפתיחת יוזמה התקפית. "איך אתה מעז ללכת למלחמה כאשר כל התנאים הם לרעתנו", אמר לרבין. שפירא גם התנגד, כשתנופת שיחרור סיני ויו"ש נסתיימה בניצחון מוחץ, ליוזמה התקפית בגולן.

אפילו שנה אחרי הניצחון לא נגמלה המפד"ל משפיפותה, ורק הצעירים בראשות זבולון המר ז"ל ויבדל"א דני ורמוס ואליעזר שפר הצילוה מן החרפה. ביום השנה הראשון לשיחרור ירושלים, אירגנו הצעירים אירוע מרכזי לציון איחוד העיר שחוברה לה יחדיו, אך שרי המפד"ל תבעו מצעירי המפלגה לבטל את האירוע; ח"כ משה אונא מן הקיבוץ הדתי אף תבע להעמיד את המארגנים למשפט, בבית הדין של התנועה.

השתופפות השרים

התבטלות זו מצידם של הגורמים שאמורים להיות היותר לאומיים בממשלת האחדות שניהלה את מלחמת ששת הימים, ובראשם השרים 'הלאומיים' 'הדגולים', מנחם בגין ומשה חיים שפירא, שהפגינו (בגיבוי שאר השרים וראש הממשלה אשכול), אזלת יד מחפירה שתירשם על שמם לדיראון עולם, מול שר הביטחון משה דיין, איפשרה לדיין לנהל ברוב איוולתו מדיניות מעוותת משלו, שעיקרה מסכת ויתורים לטובת האוייב, על האתרים היותר מקודשים לעם ישראל – הר הבית ומערת המכפלה.

צחוק הגורל הוא, שדווקא מאוחר יותר שינה דיין את טעמו וביקש להחיל את החוק הישראלי על כל יו"ש. שוב היה זה מנהיג המפד"ל 'הלאומי' שפירא שהתנגד, עד כדי כך שדיין תהה כלפיו: "כיצד יכול יהודי דתי להיות ותרן כזה".

מי שלא עמד מנגד ואפילו התעמת עם שר הביטחון, למרות כפיפותו הפורמלית המוחלטת כלפיו, היה הרב הראשי לצה"ל האלוף הרב שלמה גורן, שנקט באמצעים פיסיים בשטח על מנת לממש את הריבונות על הר הבית ועל מערת המכפלה. למרבה הצער הצליח דיין לסלקו מהר הבית, אך בזכותו של הרב גורן נמנעה הותרת מערת המכפלה כמסגד מוסלמי, שיהודים רשאים להגיע עד למדרגה השביעית שלו, וכל כניסה מעבר לכך תחוייב חליצת נעליים כמקובל באתרי האיסלם.

 אלוף הרב שלמה גורן זצ"ל 
 הקים מדרשה צבאית בהר הבית, 
 גורש בבושת פנים על ידי משה דיין בגיבוי בגין והמפד"ל

עדות נאמנה לכך, מופיעה בספרו האוטוביוגרפי 'בעוז ובתעצומות', שראה אור בימים אלה, בעריכת אבי רט. מסתבר שהרב הבין טוב מן הפוליטיקאים השחוחים, שכל מהלך של מנצחים בסערת הקרבות, מקבע מצב לנצח.

נתחיל באפיזודה קלה. "כשהגענו [לכותל בסערת המלחמה מצאנו עליו] שלט חרסינה בערבית ובאנגלית – 'אל בוראק', זה שמו של הסוס של מוחמד" מספר הרב גורן. "לקחתי את ה'עוזי' של הנהג, ועם הקת שברתי את השלט וריסקתי אותו לגמרי". היום ספק אם המעשה הזה היה עובר בג"ץ.

הרב גורן ממשיך לגבי השתלטותו על ההר: "התמקמנו בהר הבית. פתחתי מדרשה ליד שער המוגרבים ותליתי שלט, 'המדרשה של הרבנות הצבאית על הר הבית'... התחלנו להתפלל במדרשה באופן קבוע. קראנו מספרי התורה שהיו לנו על הר הבית, וכן היו לנו שם ספרי קודש... מיניתי עשרה קציני הר הבית. נתתי להם סרטים לשרוולים ועליהם כתוב: 'קצין הר הבית'. הם שלטו שם ארבעים יום, עד דיין הלך והעביר אותו למוסלמים.

"יום אחד בא אלי דיין ואמר לי שאני צריך להתקפל ולצאת מהמדרשה, להוציא את הספרים ואת כל מה שיש לנו שם וכן את הקצינים, מפני שהוא מסר את השליטה בהר הבית לוואקף המוסלמי. חשתי באותו רגע כאילו שמעתי רעם ביום בהיר. הוא אמר שהוא עושה זאת על דעת הממשלה.

50,000 יהודים על ההר

"מיד כתבתי מכתב ארוך בנושא הר הבית לוועדת השרים למקומות הקדושים. הזהרתי מפני מסירת קודש הקודשים של האומה לוואקף המוסלמי צוררי ישראל. אע"פ שגם מר בגין היה חבר ממשלת הליכוד הלאומי, הוא עשה מעט מאוד להגנת האינטרסים והזכויות שלנו – לא בקשר למערת המכפלה ולא בעניין הר הבית.

"בט' באב תשכ"ז לקחתי איתי כמאה איש ועליתי להר הבית דרך שער המוגרבים. התפללנו מנחה, קראנו בתורה ועליתי למפטיר, שמסתיים במלים: וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים. נְאֻם ה' אלוקים מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל עוֹד אֲקַבֵּץ עָלָיו לְנִקְבָּצָיו.

"למחרת פירסם 'הארץ' את עניין התפילה שהתפללנו בהר הבית... ואת הכרזתי שבשבת נחמו שאחרי ט' באב אני מזמין 50,000 איש להתפלל בהר הבית ולקבוע זכותנו להתפלל בהר הבית ולא רק בכותל. הודעתי שאיני מתכוון לפגוע במסגדים אלא רק לממש זכותנו להתפלל במקום הקדוש הזה.

"ביום ה' לפני שבת נחמו קיבלתי טלפון מדיין. הוא דיבר מישיבת הממשלה ואמר שהממשלה החליטה לבקש ממני לבטל את התפילה על הר הבית. הודעתי לו שאני מסרב. הוא ביקש בשם רה"מ לוי אשכול שלפחות אדחה את התפילה לזמן אחר... אמרתי לו שיודיע בשמי שהתפילה נדחית. אך מילה של דיין אינה מילה, ובמשך כל היום והלילה הוא פירסם עשר פעמים שביטלתי את התפילה ולא שדחיתי אותה.

"...כל חיי אני מצטער שוויתרתי לו בקלות יתירה על התפילות שלנו בהר הבית. הייתי צריך להתפטר מהצבא ולעשות שַמות, כדי שנוכל להמשיך להתפלל על הר הבית.

"...בינתיים המוסלמים השתלטו על הר הבית ובסיוע המשטרה לא נתנו להתפלל. בי הם לא פגעו, וכך נכנסנו עם נשק למקום שאליו מותר. ערכנו שם תפילות והשתחווינו, ונפלנו על הרצפה כמו שהיה נהוג בבית המקדש.

"המצב הלך והידרדר. אמרתי לדיין שכשר הביטחון היה בידו לשמור על קודש הקודשים של האומה, והוא מסרו בזדון לוואקף. הוא טען שהיה לו גיבוי של כל הממשלה, והאשים את בגין בכך שלא דרש שנשאיר זכות תפילה ליהודים על הר הבית. כך הפסדנו את הר הבית".

המדרגה השביעית

 מערת המכפלה - המדרגה השביעית 
דיין רצה לאפשר כניסת יהודים עד כאן

למרבה המזל הסתיים המאבק בין דיין לרב גורן על מערת המכפלה בצורה שונה. הרב גורן: "לאחר הרגיעה בקרבות התחלתי לחשוש לגורל מערת המכפלה. עלה בליבי החשד שמשה דיין מתכנן להחזיר את המערה למוסלמים... החלטתי שאת ארון הקודש עם ספר התורה שהיו אצלי במשרד במטכ"ל, אעביר למערת המכפלה כדי לקבוע עובדות... ימים ספורים אחר כך... בא אלי פתאום משה דיין ואמר לי: 'הרב גורן, דע לך שאני מסרתי את מערת המכפלה להנהלה של הקאדי של הוואקף'.

הגבתי בכעס ותדהמה: 'מי נתן לך רשות למסור? זה רכוש פרטי שלך?'. הוא ענה: 'ככה החלטתי', ואמר שעלי... להוריד את הדגל שתליתי שם כי זה מסגד ערבי, להוציא את ספר התורה ואת ארון הקודש כי זה לא ביכ"נ, ולקבוע הוראת קבע, שכל יהודי שרוצה להיכנס למערה יכול להתפלל עד שבע מדרגות [זו היתה דרכם של המוסלמים החברונים להשפיל את 'הכופרים היהודים' שטענו לזכויות בעלות על מערת המכפלה – מ.ר.],  ואם הוא רוצה להיכנס למערה, הוא חייב לחלוץ נעליים מפני שהוא נכנס למסגד.

"לשמע הדברים האלה התפוצצתי מרוב כעס. אמרתי לו: 'אתה הולך למסור את המערה לערבים?! זה מקום יהודי קדוש. פה קבורים אבות ואמהות האומה, כאן החלה מלכות בית דוד, על זה נלחמו חיילינו. מי נתן לך רשות לוותר על הכל ולמסור לערבים? עזבתי בכעס. אחר כך באתי לדיין אל משרדו ואמרתי: 'היֹה לא יהיה! אני שתקתי כשמסרת את הר הבית לוואקף המוסלמי. הייתי צריך שם להפוך עולמות, ולצערי לא עשיתי את זה. אך פה זה לא יילך. כל עם ישראל יקלל אותך לעולם ועד. אתה תהיה לאדם המקולל ביותר בהיסטוריה היהודית. תיזכר לדיראון עולם'.

"...כך אמרתי לו מפורשות:  'אני אפר את ההוראה ולא אוציא את ספר התורה... על ספר התורה ועל חליצת הנעליים אלחם בכל כוחי, ואדאג שכל מי שהעניין יקר לו, יילחם בך כנגד ההחלטה הזו'".

הרב גורן מספר כי בנוסף למפגש הטעון עם דיין הוא שלח לו "מכתב זועם ונוקב ולא חסכתי ממנו את שבטי", בענין מעמדה של מערת המכפלה. במכתב נאמר בין היתר כי "הסדרים שהינך עומד להנהיג במערה פירושם הסגרת המקום הקדוש של העם היהודי למרצחים החברוניים, מארגני הפוגרומים שרצחו בדם קר מאות יהודים... זה בנוסף להסגרת הר הבית מקום המקדש וקודשי הקדשים שלנו לגבאי הוואקף המוסלמי. זאת עלולה להיות בכיה לדורות, והעם היהודי לא יסלח לך על כך לעולם"...

למחרת שיגר הרמטכ"ל רבין מכתב לרב גורן, שבו מודיע הרמטכ"ל שהוראת שר הביטחון באשר לספר התורה וארון הקודש ולחיוב כל יהודי לחלוץ נעליו במערה – נדחית עד להודעה חדשה. כך הפך הזמני לקבוע, ומה שאולי נחשב אז זמני, בענין פטרונות הוואקף על הר הבית, הפך למצב של השפלה מחפירה, "שועלים הילכו בו", המתמשכת עד עצם היום הזה.