אבן השוטים

הכהן הגדול ביום הכיפורים ליד אבן השתיה (מכון המקדש)

מאת: אמילי עמרוסי - ישראל היום

אם החלקיק האלוהי לא היה מתגלה בשווייץ, הוא היה מתגלה כאן. גם אם זה היה לוקח עוד דור, אותו חלקיק האחראי לחומר ביקום לא היה מוותר על ההזדמנות להפציע בהולילנד המקורית, זו שרשמה פטנט על הסלוגנים של הנביאים. ארץ ישראל טובלת עד נחיריה בקדושה ובחלקיקים אלוהיים. אבל לך תתעסק עם חלקיקים שאין להם יחצ"ן.

קחו לדוגמה את אבן השתייה. סלע שטוח במרכזה של כיפת הסלע. לפי המסורת היהודית, הוא המקום הקדוש בעולם. גם לארכיאולוגים אין ספק לגבי מיקומו הרם. בימי המקדש הונח עליו ארון הברית, והכניסה הותרה רק לכהן הגדול, ורק ביום הקדוש בשנה. לפי היהדות והאיסלאם, מכאן התחילה בריאת העולם. במשך השנים שמרו המוסלמים על הסלע, המקודש גם להם. הם נמנעו מלגעת בו. פעם בשנה נוגב ממנו האבק, ונקבר.

בשבוע שעבר פורסמו תמונות, שבהן נראים פיגומי ברזל מאסיביים וחומרי בנייה על אבן השתייה. הווקף מבצע שיפוץ בתקרת הכיפה כדי לפאר את המבנה ולהדגיש את הערבסקות על קירותיו, ולשם כך הונחו על הסלע החשוף ברזלים, דליים, כלי חפירה ומבני פיגומים. פועלים בנעליים גסות מתהלכים שם. ואתם צודקים: יש להיזהר. אבן השתייה היא פתיל חבית חומר נפץ, צפצוף מחאה של הריבונות הישראלית ייענה במלחמה מסוכנת. רק שבתוך הזהירות הזאת שכחנו לבכות. עבור רוב הישראלים, תמונת פיגומים על האתר הרגיש והעתיק הזה אינה מכווצת את הלב. האדישות מכאיבה. בכו, יהודים, בכו על מקומו של קודש הקודשים שאפילו חלקיק אלוהי אחד לא נשאר בו השבוע.

באותו השבוע הסכים אונסק"ו להכיר בכנסיית המולד בבית לחם כאתר מורשת עולמי בסיכון בעקבות "נזקי הכיבוש הישראלי". היועצים של אונסק"ו הדגישו שדווקא ישראל פועלת לשמר את המקום, אבל את מי מעניינות העובדות. ההתנהגות המוזרה של הווקף, שפוגם בעצמו באבן השתייה, שבה לפי המסורת המוסלמית עלה מוחמד לשמיים, היא חלק ממאבק איתנים על זיכרון ועל זהות. הכחשת השורש היהודי בסביבה הפכה לענף ספורט.

"ערו ערו עד היסוד..." אבן השתיה כיום.

במארס השנה נמכר במכירה פומבית בניו יורק מטבע מימי המרד הגדול תמורת 1.1 מיליון דולרים. בצידו האחד הוטבע בכתב עברי "שקל ישראל" ובצידו האחר "ירושלים הקדושה". הרשות הפלשתינית דיווחה באמצעי התקשורת הרשמיים שלה על מכירת "מטבע פלשתיני עתיק, שהוא חלק מהמורשת התרבותית הפלשתינית". בפסח האחרון פירסמו בטלוויזיה הפלשתינית כי משה היה מוסלמי שהוביל את המוסלמים ליציאת מצרים, ותיארו זאת כ"מקרה הראשון של שחרור פלשתיני באמצעות מאבק מזוין". טענה שגורה היא שירושלים היתה בירת פלשתין (עובדתית, היא לא שימשה בירה ערבית או מוסלמית אף לא יום אחד), ובימים אלו אפשר לראות באותו ערוץ קליפ בערבית ובו מילים שמצלצלות מוכר: "תשכחני זרועי הימנית אם אשכח את ירושלים".

הפלשתינים משנעים ממצאים ארכיאולוגיים מהארון היהודי אל הארון האיסלאמי. ההיסטוריה נכתבת מחדש. ואצלנו? שלישיית הקופים. "אבן השתייה" זה אחלה שם לפאב. 

לכתבה המקורית: