 |
|
מאת: מנחם רהט (ערוץ 7)
המשטרה מנעה בתואנות שווא עליית יהודים להר הבית בתשעה באב, ולעגה להכרזה ההיסטורית: "הר הבית בידינו" * איך ואיפה התפלל הרב גורן בתשעה באב.
ימים
שבין נחם לנחמו, בין תפילת "נחם ה' אלוקינו את אבלי ציון ואת אבלי
ירושלים" שנאמרה בתשעה באב, לבין נבואת "נחמו נחמו עמי" שנקרא בבתי
הכנסת השבת, ראויים מכל שאר ימות השנה לחשבון נפש לאומי.
בדיוק
כשם שימי התשובה שבין כסה לעשור מסוגלים לחשבון נפש אישי. אלא שבניגוד לחשבון נפש
אישי, המסור בלעדית לאדם ולמצפונו, אמור להיעשות חשבון הנפש הלאומי רק על ידי
האומה כולה, או נציגיה: ראשיה, שריה ושוטריה, והם מנעו ברוב איוולת גם בתשעה באב
השנה עליית יהודים להר הבית, אך בה בעת התירו, כמובן, כניסת מתפללים מוסלמים.
ושוב
הוכח, כי מה שברור למיט רומני, המועמד הרפובליקני לנשיאות ארה"ב, שאמר השבוע
בביקור בירושלים, כי "ירושלים היא בירת ישראל" (היתה זו הפעם הראשונה
שמועמד לנשיאות משמיע דברים כה נחרצים) – אינו מובן מאליו ל'ראשיה, שריה ושוטריה'.
הם
טרם שמעו שאפילו הבג"ץ, מגינם האולטימטיבי של הפלשתינים, פסק ש"לכל
יהודי הזכות לעלות להר-הבית, להתפלל עליו, ולהתייחד עם בוראו. זהו חלק מחופש
הפולחן הדתי; זהו חלק מחופש הביטוי" (בג"ץ 2725/93) וחזר ופסק כי
"אין ליתן לקהל עויין זכות וטו על הפעלת זכויות יסוד חוקתיות (בג"ץ
3641/03); והם לא הפנימו את דברי היועהמ"ש ויינשטיין ביולי השנה: "הר
הבית הוא חלק משטחה של ישראל ולכן חל עליו הדין הישראלי".
תפילה נרגשת של הרב
גורן
תזכורת:
עד 2003 נאסרה כניסת יהודים להר הבית. באוגוסט אותה שנה הורה השר לבטחון פנים דאז
צחי הנגבי, לפתוח את ההר לביקורי ישראלים, במשך שעות בודדות ביום; והשמיים, בניגוד
לכל התחזיות לא נפלו.
מאז
עושות ממשלות ישראל לדורותיהן והמשטרה לדורותיה, כל מאמץ כדי לרדוף, להפלות,
להתנכל, להשפיל ולהצר צעדי יהודים, עד כדי איסור מוחלט אפילו להתנדד או למלמל פרקי
תפילה בהר, שנועד להיות "בית תפילה לכל העמים", גם ליהודים. כל איוולת
אפשרית ננקטת כדי לעכב, להשפיל, להתיש ולייאש את היהודי הפשוט ולנתקו מהר הבית.
שיגיד תודה שנותנים לו תחליף, הכותל המערבי.
 |
| הרב גורן בכיפת הסלע |
זיכרון
אישי: עוד בימים שקדמו לפתיחת ההר, נהג הרב שלמה גורן זצ"ל, להגיע בתשעה באב
אחה"צ, לתפילת מנחה באולם ה'מחכמה' – מיבנה בחומה המערבית של הר הבית, ששימש
אז את כוחות הבטחון. היתה לי הזכות להצטרף אליו, עם עוד כמה עשרות יהודים שהשמועה
על תפילתו ב'מחכמה' גונבה לאזניהם.
התפעמנו
כולנו מן התפילה המיוחדת שהתנהלה בניצוחו. הוא פסק, למשל, שיש לומר קינות בהר הבית
גם בתפילת מנחה. אחת מהן, 'בצאתי מירושלים', נאמרה מפיו בקול נכאים, בנעימת תוגה
מרטיטה ומרגשת, אוזן לא שמעה (שמשתמרת עד היום בתשעה באב, בביהכ"נ יבנה
ברעננה).
הרב
גורן ציווה לנהוג בתפילה באופן שנהגו בבית המקדש: בעוד שבחזרת הש"ץ נהוג
שהציבור עונה כל אימת שמוזכר שם ה' ב"ברוך הוא וברוך שמו", נתבקש הציבור
לענות כפי שנהגו בבית המקדש: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". ובסיומה
של כל ברכה, במקום 'אמן', ענה הציבור בהנחיית הרב גורן: "ברוך ה' א-לוהי
ישראל מן העולם ועד העולם".
אבל
מאז זרמו מים רבים. רשמית נפתח אמנם ההר לכניסת יהודים, אך בפועל מערימים קשיים על
גבי קשיים על דורשי ציון והר בית ה'. בדרך כלל מתירה המשטרה כניסת יהודים להר על
בסיס מיגבלות דרקוניות גזעניות, שמפלות לרעה רק כלפי יהודים, ולעיתים מתקבלת בקלות
דעת פושעת החלטה נמהרת לסגירת ההר בפני יהודים. ואל תאשימו בכך את החשוד הסידרתי
ניסו שחם, המפקד המודח של מחוז ירושלים. גם קודמיו הפעילו את מדיניות 'יודן ריין'
בהר הבית, וגם אחרי סילוקו נמשכה השבוע המדיניות המרושעת, בהנחיית יורשו ניצב מני
יצחקי. מדובר בתפיסה מערכתית זדונית, מוכוונת מלמעלה, שמתבטאת ברדיפה, התנכלות,
השפלה והצרת צעדים, באמצעות איש הוואקף הנצמד אישית לוחצת לעולי הרגל, כדי למנוע
חלילה אמירת תפילה יהודית כלשהי על ההר.
שלא
תהיה טעות: המדיניות הגזענית הזו, האנטי יהודית בעליל, אינה עבודה של מרצ או
בל"ד. הפגיעה בחופש הפולחן של היהודי, רק מפני שהוא יהודי, שואבת כוחה מן
המשרד לבטחון פנים, שבראשו עומד שר מטעם מפלגת הכזב, הלאומית לכאורה, ישראל ביתנו.
בניגוד לשמה היא דואגת להזכיר לנו שאנו כאן כבמלונת אורחים, מול 'זכויותיהם' הבלתי
מעורערות של הפלשתינים, שמבחינת המשטרה הם הריבון 'האמיתי' בהר המוריה.
הרמב"ם התפלל שם
ושמא
משתיתה הממשלה (שלשווא מתפארת בעולם, שבישראל הדמוקרטית שורר חופש פולחן לכל), את
התנהלותה הנפסדת, על התחושה, שממילא הרבנים אינם מתירים לציבור לעלות להר?
אז
זהו, שלא בדיוק: גדולי הדורות כמו הרמב"ם, ויש אומרים גם הרמב"ן
והרידב"ז, עלו להר בית ה' והתפללו בו, וגם בימינו, מול רבנים חשובים האוסרים
עליה מחמת איסור כרת, סבורים רבנים חשובים, ובהם הרב דב ליאור, שיש לעלות להר,
בטהרה ובגבולות המותר כמובן. היו שפסקו להתיר משום "עת לעשות לה'", לבל
תתקבע בעלות איסלמיסטית בלעדית במקום מקדשנו; וכן משום "לא תחונם" ומשום
מצוות כיבוש הארץ.
השבוע,
בבוקר צום תשעה באב, התפתינו להאמין שבוטלו הגזירות המשטרתיות על עליית יהודית להר
הבית. מהדורת חדשות הבוקר הראשונות, בשעה 6.02, דיווחה כי "המשטרה תתיר עליית
עשרות אלפי יהודים להר הבית". עשרות אלפים? להר הבית? ימי המשיח? היִינו
כחולמים.
הדיווח
הטכני הזה הרטיט נפשותיהם של יהודים. כמעט כמו דיווחו היבש משהו של מוטה גור
ב-1967: "הר הבית בידינו". אפילו יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות,
התפעמו מן הבשורה. כך דיווח הבלוגריסט ירון זכאי (באתר News 1), על התרגשותו לשמע הידיעה: "לרגע היה נדמה
שהגיע המשיח. צבטתי עצמי כדי לוודא שאכן אני ער ושומע את הידיעה".
כדורגל בהר המור
 |
| כדורגל בהר המור |
כמה
מאות יהודים הגיעו בתשעה באב בבוקר להר הבית, והשוטרים נערכו לאפשר כניסתם. אך
לפתע הגיעה הוראה ממפקד המחוז בפועל מני יצחקי, למנוע כניסת יהודים, מחשש
לפרובוקציות. זו, מסתבר, המציאות המרה בהר הבית: די שכמה פושטקים איסלמיסטים
ישמיעו איומים, ומשטרת ישראל הגדולה נתקפת פיק ברכיים בפניהם. לתפוס את המסיתים
הללו בצווארון ולהשליך אותם בבוז מהר הבית – זה כלל לא עלה על דעת המשטרה. מוטב
להרחיק מהתפילה יהודים חפים מפשע, קרבנות שווא של איומי סרק, מאשר לטפל בפושעים
האמיתיים.
זהו
ההדר הז'בוטינסקאי שנחשף לעיני זכאי כשהגיע בשעה 8.30 לכניסה לרחבת הכותל:
"מיכלאה משטרתית זמנית, שבתוכה כלואים מאחורי גדרות זמניות כמה עשרות יהודים
בעלי חזות דתית, ולצידם שוטרים חמושים באלות... הסתבר כי הממשלה מתנהגת עימם כמו
ממשלת המנדט הבריטי, ופוחדת מנוכחותם ברחבת הכותל... 'היהודים' ישבו בשקט מאחורי
הגדרות וסירבו לספק פרובוקציה לקוזאקים השחורים של המשטרה".
"אחר-כך דווח
בחדשות", מספר זכאי, "כי המשטרה מנעה עליית יהודים להר הבית בגלל מידע
מודיעיני, שלפיו הם היו עשויים לעורר מהומות. אני התרשמתי שהמידע המודיעיני כולו
דמיוני... לא ראיתי שם אף אדם שעשוי לעורר מהומות אם יעלה אל הר הבית". זכאי
מסכם בביקורת נוקבת כנגד "הפחד של הממשלה והמשטרה שלה, מקומץ יהודים שמבקשים
לקבל את זכותם לעלות להר, שכל ערבי מעל גיל 50 רשאי לעלות אליו, אחרי שפע של פרעות
ושחיטות שעשו הערבים עקב הסתות שם".
הממשלה
והמשטרה פשוט מצפצפים על עקרונות החוק והצדק, והופכים למרבה האבסורד את הר הבית
למקום יחיד עלי אדמות (חוץ מסעודיה 'הנאורה') שהוא 'יודן ריין', נקי מיהודים. לא
מעניינת אותם העובדה שמדובר באפליה גזעית ממש, כמעט נאצית, כנגד יהודים. מדובר
בשרירות לב שלטונית וניצול כוח השלטון לרעה ללא סיבה סבירה, נגד יהודים בלבד,
דווקא באתר היהודי החשוב ביותר בעולם.
אך
בעוד שיהודים נחשבים עבריינים-בפוטנציה בעלותם למקום בית מקדשם, רשאים הפולשים
הערבים לעשות בשטח כבתוך שלהם: ביזה והשמדת מימצאים ארכיאולוגיים נדירים מימי בית
ראשון, חפירות פראיות ובניה לא חוקית בעליל, ובאחרונה גם הצבת פיגומים על אבן
השתיה ממש, 'סלע קיומנו'.
ובנוסף
לכל החרפה המאורגנת הזו, גם ביזוי מכוון של ההר: הפניית אחוריהם אל מקום המקדש בעת
תפילתם לכיוון מכה, וכשאינם בתפילה הם הופכים את השטח לאתר פיקניקים למשפחות
מוסלמיות, ולמגרש משחקים ענק לילדי מזרח ירושלים, כולל משחקי כדורגל. שום דת
המכבדת את עצמה לא היתה מתירה לנהל משחקי נערים צעקניים במקומות שהם באמת מקודשים
לה. ראיתם פעם נערים משחקים כדורגל צעקני בוותיקן (להבדיל)? במיסגדי האיסלם?
במיקדשים ההודיים?
אבל
זה מה שקורה בחצרות בית ה', ולבנו נצבט מכלימה.
הר
הבית – באמת בידינו???
יפה מאד
השבמחק