יום שישי, 17 באוגוסט 2012

דגל סוריה הונף בהר הבית

כמה שאלות בעקבות ההתרחשויות בימים האחרונים בהר הבית:

  • כמה מאמצים השקיעה המדינה כדי לאפשר כניסת ערבים בלי מגבלות להר הבית במשך כל שעות היום וכל ימות השבוע?
  • למה המדינה מנעה מיהודים גם את כבשת הרש שלהם - עליה בחמישה ימים בשבוע 3.5-4.5 שעות ביום?
מה היה קורה אם זה היה דגל ישראל?
  • מה קרה לערבי שהניף דגל מדינת אויב בהר הבית (ניחוש שלי - כלום)?
  • מה היה קורה ליהודי שהיה מניף דגל ישראל?

  • גלי צה"ל מדווחים שהמשטרה מרוצה מהשקט ברמאדן - כמה רגליים של מחבלים נשקתם כדי להשיג שקט זה? כמה קדשי ישראל חיללתם כדי לרצות את פראי המדבר הללו?

  • האם כל הכוחות שגייסה המשטרה לא יכלו לאפשר ליהודים לעלות להר הבית, הלא ידוע לכם שהערבים הם המתפרעים?

  • למה למשטרה ולשולחיה אין טיפת כבוד יהודי?
  • למה אין להם טיפת רגישות לקדשי ישראל?

אם יורשה לי, אנסה לפתור את התשובות לשאלות האחרונות:
  • המשטרה פועלת לפי אינטרסים צרים, היא מנסה להשיג שקט בכל מחיר, גם במחיר התרפסות בפני בריונים, מחבלים ופושעים עם תעודות.
    לכן היא תעדיף להיטפל לקרבן - החלש וללכת יחד עם הפוגע - החזק.
    לכן היא תצדיק את הערבי התוקפן שבסך הכך כועס על התנהגותו ה"פרובוקטיבית" של היהודון שהעז למלמל תפילה או להשתחוות לאלוקיו.
  • הצד היהודי לא מוכן להקריב כלום (כמעט) עבור קדשי ישראל.
    הרבנים הראשיים מוכנים להלחם על מינוי מקורבים לבתי בדין, אבל לא על חילול בית קדשי הקדשים.
  • היהודים מוכנים להבין ללבם האכזרי של האויבים, אך לא ללבם של עצמם - לב יהודי שעבר פרעות ותלאות במשך אלפיים שנות חורבן ועדין לא החל לפעום מחדש כראוי.

  • ולכן - כשיש דרישה של אויב מאורגן ופראי, בתמיכה וסיוע של גויים בעולם ויהודונים מבית - מול דיבורים רפים של כמה יהודים "קיצוניים" ושתיקה רועמת של רבני ישראל ומנהיגיו - ברור את מי המשטרה תעדיף.

לכן כל אחד שלא עולה להר הבית, שלא מוחה מול בזיונו, שלא נוקף אצבע כדי למנוע את חילול - שותף בפועל בחילול ה' ובהפקרת מקום בית מקדשנו.

די לבכות!
די לבוא בטענות!
די להאשים את כולם!

על כל יהודי מוטלת חובה להטהר ולעלות להר הבית, לפחות פעם בחודש.

כי מה לא עושים בשביל הכבוד של אבא??!



הבאנו לדוגמא ידיעה ששודרה בגלי צה"ל ותמונת דגל סורי שהונף על השיקוץ:

היום: תפילות יום ו' האחרון של הרמדאן
אבטחה בהר הבית (ארכיון: AP)
חן פישר
עדכון אחרון: 08:58 , 17/08/2012

חודש הרמדאן מגיע לסיומו והיום יגיעו אלפי מתפללים להר הבית לציין את יום שישי האחרון לפני חג שבירת הצום. במשטרה מרוצים מכך שלמרות שמגבלות הכניסה צומצמו באופן משמעותי, ומספר המתפללים גדל, לא נרשמו השנה הפרות סדר משמעותיות. אלפי שוטרים ולוחמי מג"ב יתפרסו היום סביב הר הבית, יאבטחו את האירועים ויכוונו את התנועה



אלפי מוסלמים יפקדו היום (ו') בפעם האחרונה בחג הרמאדן בנוכחי את הר הבית, אחרי חודש של תפילות בכל יום שישי. בתחילת השבוע הבא יחגגו את חג שבירת הצום - האיד אל-פיטר. במשטרה מרוצים גם השנה מהשקט היחסי שנשמר לאורך כל החודש - "חוץ מכמה מקרים קטנים של התגרות לא היה אירוע משמעותי", אומרים במשטרה.

השקט מרשים עוד יותר על רקע החלטת המנהל האזרחי והמשטרה לצמצם השנה את הגבלות הכניסה, מה שהגדיל משמעותית את מספר המתפללים בהר הבית. במשטרת ירושלים מתגאים בעובדה כי במהלך החודש איבטחו למעלה ממליון איש שבאו להתפלל, ובממוצע 200 אלף איש בשבוע.

"ההקלות באו לידי ביטוי הן בהורדת גיל הכניסה והן בהיתרים לביקורי משפחות. מדובר בתוספת בסדר גודל של מעל 100% לעומת השנה שעברה", פירט סגן-אלוף עופר מיטל, ראש מנהלת התיאום והקישור בעוטף ירושלים.

ובכל זאת, היו מי שטענו שכלל לא צריכות להיות הגבלות מלכתחילה. "זו המדינה היחידה בה מגדרים את חופש הפולחן לפי גיל, כשמנעו מפלסטינים מתחת לגיל 45 להיכנס למסגד אל-אקצה בחודש הרמדאן, המקודש לעם המוסלמי", אמר אחמד, תושב העיר העתיקה בירושלים.

אלפי שוטרים ולוחמי משמר הגבול מתפרסים הבוקר באיזור עוטף ירושלים, מזרח העיר, וכל השטח הסובב את רחבת הר הבית. כמו כן, שוטרי תנועה יכוונו במהלך היום את הנהגים כדי לנסות להקל על העומס שצפוי באיזור העיר העתיקה.

3 תגובות:

  1. יהודי שעלה כבר כמה פעמים להר הבית17 באוגוסט 2012 בשעה 14:55

    המאמר מבקש להפוך את כל העם למגויס. אבל זה מנוגד לטבע האנושי. רק מיעוט קטן הוא אידיאליסט עד הנשימה האחרונה. הרוב בעם מעדיף את סיר הבשר על הרדיפות הבלתי פוסקות של המשטרה שהופכת לגהינום את חייו של יהודי בהר הבית.

    במצב הנורא של הר הבית אשמים דווקא מנהליו, החל מראש הממשלה עד מפקד ההר, רובם ייחרטו לדיראון עולם בהיכל ה' על ניהולם עד היום את ההר על פי המתווה הפרו מוסלמית והאנטי יהודית שהנהיג משה דיין, הזכור לשמצה מחייו האישיים ועד הציבוריים.

    השבמחק
  2. > לזכור_ולדעת , משה דיין ידע לכתחילה, על פי ידיעות מודיעניות מוסמכות ומוצקות, על המתקפה הצפויה של מצרים ביום הכפורים. רוה"מ גולדה מאיר שקיבלה גם היא דיווח ישיר על הצפוי, פנתה אליו בנושא... אבל הוא "שר הבטחון" שלל את המידע בתואנות שוא... בגלל "הרעיון" הכמוס שלו, עם שותפים נוספים, פעולה כזו של המצרים תזרז "תהליך שלום" שיפשיר את הקיפאון הסטאטי בין הצדדים... _עובדה_ שכתב ההסמכה לועדת החקירה "ועדת אגרנט" הופנה אך ורק לצבא... אבל חסם אותה מלבדוק ולחקור את הנעשה או את_המחדל_ של הגורמים האזרחיים, משמע שר "הבטחון"...

    השבמחק