שופטת: יש מקום לאפשר תפילת יהודים בהר הבית

הדברים נאמרו בדיון הארכת מעצר של פעילים שהתפללו במתחם, ונחשבים לחריגים שכן עד כה נהג בית המשפט להתיר למשטרה לקבל החלטה בנושא

מאת: עוז רוזנברג / הארץ

ביקור יהודים דתיים בהר הבית. צילום: ניר כפרי

שופטת בית משפט השלום בירושלים, מלכה אביב, אמרה אתמול (רביעי) כי על המשטרה להתיר ליהודים להתפלל בהר הבית. מדובר בהתבטאות חריגה, שכן עד כה הקפידו שופטים ליישר קו עם החלטת בג"ץ ולפיה ההחלטה על כך נתונה בידי המשטרה בלבד.

"יש מקום לאפשר תפילת יהודים בהר הבית", אמרה השופטת אביב במהלך דיון הארכת מעצרו של חגי וייס, בנו של פרופסור הלל וייס, שנחשד כי ניסה להתפלל במקום ועוכב לחקירה על ידי שוטרים שליוו את הקבוצה עמה סייר בהר. בימים האחרונים נעצרו 15 פעילים יהודים שניסו לעלות להתפלל בהר הבית. עוד הוסיפה השופטת בדבריה כי "הנימוק (של המשטרה, ע"ר) כי דעתם של המוסלמים איננה נוחה מכך שיהודים מתפללים בהר הבית, איננה יכולה כשלעצמה למנוע מיהודי לממש את ציווי הדת ולהתפלל בהר הבית".

לדידה, יש להתיר תפילת יהודים בהר הבית "באופן מובנה, במקום המיועד לשם כך", תוך שמירת ביטחונם של המתפללים היהודים. יצוין כי למרות שהתבטאה באופן ברור ויוצא דופן, בדבריה אלו השופטת אביב לא הורתה למשטרה כיצד לפעול, אלא חיוותה את דעתה בנושא

סוגיית תפילות יהודים בהר הבית צצה עם העברת ההר לידי ישראל לאחר מלחמת ששת הימים, כאשר באוגוסט 67' ביקש הרב שלמה גורן לעלות למקום יחד עם קבוצה של יהודים ולהתפלל. בעקבות כך התכנסה ממשלת לוי אשכול וקיבלה את החלטה 761, ולפיה המתפללים יופנו לכותל.

מאז הגישו קבוצות שונות למען הר הבית עתירות רבות לבג"ץ כדי לשנות את החקיקה, האחרונה שבהם בשנת 2006. נשיאת בית המשפט העליון לשעבר דורית ביניש קבעה אז, כי "אין למנוע תפילת יהודים אלא אם יש מידע קונקרטי על סכנת נפשות ממשית" המסכנת את ביטחונם. עיקר טענת גורמי ימין הפועלים למען השבת תפילות יהודים בהר הבית – דוגמת "המטה המשותף של תנועות המקדש" או "נאמני הר הבית"- היא כי אמנם בית המשפט התיר למשטרה את שיקול הדעת, אך זו מעולם לא הסכימה לבקשותיהם.

"כמו שיש הסדר במערת המכפלה, שיתנו הסדר בהר הבית", אמר ל"הארץ" יהודה גליק, יו"ר הקרן למורשת הר הבית. "במיוחד בחגים, לא יכול להיות שההר נסגר כל כך הרבה במהלך החג, שאנשים באים מכל הארץ. כל פעם המשטרה עושה איזשהו תרגיל חדש". לטענת פעילי הימין, לא הגיוני שכל פעם נשקפת סכנה ממשית לחייהם.

בארגוני המקדש והר הבית חשים כי בימים האחרונים הדברים הגיעו לנקודת רתיחה, שהחלה עם מעצרו בבוקר יום שלישי של מנהיג הימין משה פייגלין, ראש חטיבת מנהיגות יהודית, ונמשכה עם מעצר של כ-15 פעילים יהודים אחרים עד כה, בחשד שניסו להתפלל במקום. חלקם הגדול כופר בטענות המשטרה, בהם פייגלין עצמו. "יש נוהל משפיל של משטרת ישראל שאוסר תפילות יהודים בהר הבית", אמר פייגלין ביום שלישי, לאחר שבית המשפט שחרר אותו ודחה את דרישת המשטרה להרחיקו מן ההר. "זה מבוסס על שקר מהתחלה ועד הסוף....ישנה מדיניות של מעצר אנשים שעלו להר מבלי שעשו דבר. הודעתי להם (למשטרה, ע"ר) שכפי שעליתי הבוקר להר הבית בן חורין כך אעלה בעתיד".

בימים שקדמו לעליית פייגלין להר התפרסמו באתרי חדשות פלסטינים ידיעות על כוונתו לעשות זאת, וטענות כי הוא מבקש להתסיס את האווירה, המתוחה בלאו הכי, במקום. לצד המתפללים היהודים, המשטרה עצרה בימי חול המועד כ-20 מוסלמים בחשד שניסו לתקוף את הקבוצות היהודיות שסיירו במקום. עד כה, המבקרים היהודים הורשו להיכנס, תחת אבטחה כבדה, אולם היום סגרה המשטרה לגמרי את הר הבית לאחר שנודע להם על כוונה של מוסלמים ליידות אבנים לעבר יהודים שיעלו לביקור בהר. כוחות משטרה ספגו מטר של אבנים, והר נסגר לביקורים סדירים. בשל כך ניסו שלושה פעילי ימין להיכנס למתחם על אף ההוראה המפורשת של המשטרה, והם עוכבו לחקירה בחשד לתקיפת שוטרים.

בעקבות המתיחות בימים האחרונים, המטה המשותף של תנועות המקדש הוציא קריאה לחברי הכנסת שתומכים בהם בדרישה להתערב לטובתם.

 לכתבה המקורית