בית חלומותי
בשנות ילדותי סיפרו לי כי אם עם ישראל ישמור שתי שבתות תגיע הגאולה ויבנה המקדש.
אני ממש זוכר שבשנים האלו, כאשר יום הכיפורים היה חל בשבת (ואת השבת הזו הרי כמעט אף אחד לא מחלל), הייתי מתפלל לכך שאנשים יתאפקו עוד שבת אחת וככה יבוא המשיח. בואו לפחות ננסה, לא?
מחשבות של ילד.
עבר הרבה זמן מאז, התמימות לא מה שהיתה פעם, וכיום אני מבין יותר את האמירה הזו ומבחינתי יש בה עומק גדול – אם עם ישראל כולו יבין לעומק את קדושת המצוות ומתוך כך ישמור עליהן – תבוא הגאולה.
וכמו השבת כך גם המקדש.
כולנו מחכים לבית המקדש, בית מקודש בהר הבית בו נחזיר עטרה ליושנה ואת העבודה למקומה.
אך על-מנת שייבנה בית מקדש, עלינו ליצור הוויה שתבנה אותו. אם בית המקדש יהיה מקום פולחן לדתיים בלבד, אם מרבית הצעירים לא יכירו את קריאת שמע, אם על משרת הכהן הגדול יהיו מריבות קטנות והסכמים קואליציוניים – אוי לנו ואבוי לנו.
עלינו להביט לעומק במה שחילל את בית חיינו, במה שהרס שני בתי מקדש – עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים ומעל לכל – שנאת חינם.
הדרך לבנות מקדש עוברת בהוויה שבונה מחדש את כל מה שנהרס עם בתי המקדש החרבים – בנייה של חברה מתוקנת ומוסרית, בניה של חברה בעלת קודים שיש בהם צדק חברתי אמיתי שמקורו בתורת ישראל. בנייה ולא הרס.
בחודש שעבר חל יום פטירתו של הרב קוק. ברוח דבריו ניצוק את יסודות המקדש: "הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה, אלא מוסיפים צדק. אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חוכמה. אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים אמונה".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה