יום שישי, 8 בפברואר 2013

מחצית השקל - לא רק 'זכר'


מחצית השקל – יש מצווה כזו, ולדעת מייסד מכון המקדש, מאז מלחמת ששת הימים התחדשה החובה לבצע אותה בפועל ממש * וגם אם כרגע עוד אין בית בראש ההר, ובנייתו עוד כלל איננה נראית באופק, אז מה?  במקום לבדק הבית יש לתת את הסכום המדובר לידי מי שחותר כבר בימינו לקראת מימוש החזון העתידי הזה * הרב ישראל אריאל





ראש חודש אדר בפתח, ועם ישראל מתכנס בבתי הכנסת בעולם וקורא את ארבע הפרשיות. הפרשה הראשונה שנקרא השבת תהיה פרשת שקלים. פרשה זו מדברת על אחת המצוות הראשונות שקיימו ישראל לרגלי הר סיני, מיד כשהחלו להקים את המשכן, ככתוב: "ונתנו איש כופר נפשו... מחצית השקל".
פרשת שקלים אין עניינה לצאת ידי חובת צדקה, אלא נועד לה תפקיד מעשי מאוד הקשור לבניין המקדש. הרי היא כעין כרוז הקורא ומודיע לציבור להתכונן לקיים את המצווה במועדה, לאמור: כל איש נקרא להכין את מחצית השקל, כדי לתרום את חובתו ללשכת השקלים שבמקדש. התרומה מיועדת לקרבנות השנה, אך עיקרה מיועד לבניין הבית. בזמן הבית, מיד בעקבות ההכרזה העמידו ברחוב כל עיר בישראל שולחנות, שם ישבו גזברים נציגי המקדש וקיבלו מכל אחד את חובתו.
זה ארבעים וחמש שנה – מאז שיחרור מקום המקדש בתשכ"ז, נטוש הוויכוח בין הפוסקים, האם התחדשה החובה והמצווה לתת מחצית השקל לצורכי המקדש. שכן, בלשון המשנה נאמר, שתרומה זו ניתנת "בפני הבית" (משנה שקלים ח, ח; רמב"ם שקלים א, ח). עתה, שבעווננו הבית טרם נבנה, לכאורה טרם הגיע הזמן לתרום תרומת מחצית השקל. עוד שואלים: הרי תרומת מחצית השקל נועדה לקרבנות, ואילו מזבח – אין!
אך לא כן הוא! הלכה פשוטה היא, שמיד עם שיחרור הר הבית, מתחדשת החובה לקיים את מצוות מחצית השקל, כשם שהתחדשה החובה לקיים את שאר מרכיבי המקדש. כך פעלו החשמונאים, אשר מיד עם שחרור מקום המקדש בנו מזבח, העמידו מנורה, וחידשו את עבודת הקרבנות בתרומת העם.
עיון בפרשת שקלים מביא למסקנה, כי מטרת נתינת מחצית השקל במדבר עיקרה עבור האדנים, כלומר, להנחת היסודות למשכן ההולך ומתרומם. נמצא, שגם בכל דור השימוש העיקרי במחצית השקל נועד לבניין הבית. כך גם דעת רבים מן הפוסקים, שיש מצווה מיוחדת בתורה, שעניינה: "לשכנו תדרשו ובאת שמה", להכשיר את מקום המקדש לעבודה ולקרבנות, וזאת במחציות השקלים של העם. הדבר מוכח בגמרא (זבחים קטז, ב) שם מתואר, כיצד לקח דוד תרומת כסף מכל אחד מן השבטים לצורך קניין המקום מארוונה היבוסי. גם אנשי בית שני הקימו את המזבח בתרומת מחצית השקל, וכך הכשירו את המקום לעבודה ולקרבנות. זאת, בטרם הצליחו לשקם את ההיכל כולו מהריסותיו. מציאות זו נקראת בלשון חז"ל והרמב"ם – "בפני הבית", כלומר התקופה של ההכנות לבניין ותחילת ההקרבה. נמצא, שאף בזמן הזה התרומה מחוייבת לצורך המיידי, לבנות את המקדש מחורבותיו במהרה. הדבר מתברר מעיון במסכת שקלים המפרטת את ההוצאות במקדש, משם עולה, שתרומת מחצית השקל הופנתה ברובה לצורכי הבניין והוצאות האומנים והעובדים, ורק חלק זעיר מהתרומות הופנה לקרבנות עצמם.
הדבר מוכח גם מתוך ההפטרה שתיקנו חכמינו ז"ל לקרוא בשבת שקלים, שם מתואר כיצד בימי המלך יהואש, לקח יהוידע הכהן "ארון אחד ויקוב חור בדלתו... ונתנו שמה הכהנים שומרי הסף את כל הכסף המובא בית ה'". כסף זה נועד לשקם את בית המקדש, ולקיים באמצעותו את בדק הבית. כאמור, הפטרה זו תיקנו חז"ל לקרוא בציבור, אף היא ככרוז המודיע לישראל לקיים את מצוות התרומה לבניין המקדש מחדש.
ברור לכל, כי בבוא ישראל ארצה בדורנו וכניסת צבא ישראל לחצרות הקודש, בכך מתחייב העם מיידית להתחיל בבניין הבית, וכלשון התפילה שאומר כל אדם בפני בוראו: "יהי רצון... שתעלנו בשמחה לארצנו ותטענו בגבולנו – ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו". תקופה זו שלנו, אפוא, מחייבת, כי היא הנקראת "בפני הבית".
זה תוכן דברי בעל ספר החינוך (מצווה קה): "מצוות נתינת מחצית השקל בשנה... נוהגת בזמן הבית... והעובר עליה ולא נתנו - ביטל עשה, ועונשו גדול, שפירש עצמו מן הציבור".
זה שנים שמכון המקדש מכין את כלי המקדש. עשרות כלים ובגדי כהונה הוכנו למשמרות הכהונה. כך גם כלי נגינה ללויים, וכל המתבקש לחידוש העבודה במהרה. בימים אלה עובר המכון למקום נרחב, בו נחזה כולנו בכיור נחושת ענק, במזבח גדול המוכן להעברה למקומו במקדש, ובכלי כסף וזהב לרוב.
אם יש את נפשך להיות שותף למצווה הממתינה אלפיים שנה לקיומה, הזדרז והצטרף! אלפים רבים כבר מטים את שכמם לקיום המצווה כמאמרה. התעמוד מנגד? קיים בעצמך את דברי חז"ל בירושלמי (ברכות ט,ה): "אם ראית את הבריות שנתייאשו ידיהן מן התורה מאוד – עמוד והתחזק בה, ואתה מקבל שכר כולם".
באשר לסכום התרומה, השיעור לפי הרמב"ם הוא 7.08 גרם כסף טהור. ערך הכסף בשנה זו 39 ₪. החיוב מן התורה מוטל על כל זכר מגיל בר מצווה לתרום "מחצית השקל... לכפר על נפשותיכם". בעת התרומה יש לומר: "כסף זה אינו הקדש".
לתרומות מחצית השקל למכון המקדש: 054-4830311. ניתן לתרום גם באתר האינטרנט של המכון: www.temple.org.il
  • זהו תקציר ממאמר הלכתי רחב המצוי באתר מכון המקדש ודן בהרחבה בעניין מחצית השקל בזמננו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה