קריאה בעלוני השבת לשינוי המצב בהר הבית ובנין המקדש

הודעת המטה המשותף לתנועות המקדש:

עולם קטן ומעט מן האור, מעייני הישועה ושבתון, שבת בשבתו, גילוי דעת ושביעי, הם חלק מעלוני השבת שדרישת ההר והמקדש תפסו בה השבוע מקום נכבד. גלריית הרבנים אף היא מכובדת. הרב דב ליאור והרב דוד סתיו, הרב אריה שטרן והרב חיים שטיינר, הרב ישראל אריאל והרב יוסף צבי רימון, עוה"ד אביעד הכהן, רו"ח חננאל ובר, וגם חבר הכנסת היוצאת יעקב כ"ץ כצל'ה.

שבת פרשת תרומה שבו קוראים בבתי הכנסת בקריאת התורה את מצוות ועשו לי מקדש, מהווה עבור אירגוני המקדש מדד כלשהו לבדיקת רמת המודעות הציבורית לדרישה הקיימת לבנין המקדש. אם לשפוט לפי כמות המאמרים שהופיעו בשבת זו בעלוני בתי הכנסת מסתבר שדרישת המקדש הולכת ותופסת מקום נרחב בציבור. 

הרב ליאור: צריך לגאול את מקום המקדש, ולהחזירו לבעלות עם ישראל

הבולט ביותר בענין הוא כצפוי הרב ישראל אריאל ממכון המקדש, אשר בנין המקדש הוא פרוייקט חייו, ומדורו בעלון "שבת בשבתו" מוקדש לכך. יחסית לשאר הרבנים דבריו חריפים ביותר. כך הוא כותב, "מול פסוקים ומקורות חז"ל, אתה הקורא, אם לחשך אדם במהלך פרשיות אלו דברי אגדה בדבר ירידת מקדש משמים, אטום את אזניך! האומר כן, חולם חלום הוא!".

אבל לא רק הרב אריאל, הרב דב ליאור שנחשב לאחד הפוסקים הבכירים בקהילות הדתיים הלאומיים, כותב בגליון "גילוי דעת" בקשר למקדש, ש"לומדי התורה צריכים להתעסק יותר ויותר בלימוד [סדרי המשנה של] 'קדשים' ו'טהרות' שלא היו אקטואליים בגלות", ו"מבחינה מדינית, כשם שעם ישראל חוזר וגואל את ארצו, ולא פחות מכך, צריך לגאול את מקום המקדש, ולהחזירו לבעלות עם ישראל".

הרב אריה שטרן ראש מכון הלכה ברורה ומרבי מפלגת תקומה מתייחס גם הוא ב"גילוי דעת" ל"דרישה לבנין המקדש" ומייחל ש"יהי רצון שתהא הקריאה בפרשיות תרומה תצוה, ויקהל ופקודי, מועילה לנו להתעורר במשהו לקראת קיומה של מצוות הדרישה הזו".

הרב חיים שטיינר במעט מן האור: שנזכה בקרוב לבניין בית מקדשנו השלישי במרומי הר הבית שלנו.

גליון "מעט מן האור" מקדיש את הכתבה המרכזית לדבריו של הרב מנחם מקובר ממכללת אמונה וארגון "והראנו בבניינו". תחת הכותרת "המקדש אורו של עולם", כותב מקובר כי "עלינו לעשות ולהשתדל למען גילוי שכינת עוזנו במקום זה [בהר הבית], שהינו מבחר המקומות, למען נזה במהרה לבניין בית קדשנו ותפארתנו, ומתוך כך לזכות במהרה לגאולה השלמה".

הרב חיים שטיינר גם הוא מרבני תקומה מקונן בגליון "מעט מן האור" וכותב ש"להוותינו דברי הרמב"ם על הגויים מתקיימים גם כיום. המוסלמים השולטים למעשה בהר הבית, מגבילים עליית יהודים להר. הם שוללים את זכותם של יהודים להתפלל במקום. ולצערנו ממשלתנו נכנעת לחוצפתם. זאת ועוד, הערבים מפיצים תעמולת כזב באומרם שמעולם לא היה בית מקדש לעם ישראל במקום הזה. הם חופרים באדמת הר הבית, ומשמידים ממצאים ארכיאולוגיים רבי ערך המעידים על קיומם של שני בתי המקדש. מן הראוי לציין, שהרבנות אינה מתירה עליית יהודים להר משום שכיום אין לנו עדיין אפשרות להיטהר מטומאת מתים. מכל מקום ברור שהנוכחות של כוחות הביטחון בהר הבית הכרחית, אך הוואקף בשיתוף משטרת ישראל מחיל גם עליהם את האיסור המשפיל להתפלל במקום".

הרב שטיינר ממשיך ומפרט את המאבק על מקום בית המקדש בתקופת המנדט הבריטי, כאשר "הבריטים העלימו עין ואף סייעו בעצמם לערבים לבצע פעולות אלימות נגד המתפללים בכותל, אז דרשו הערבים שמרן הרב קוק זצ"ל והרב ר' חיים זוננפלד זצ"ל יחתמו על מסמך שבו היהודים מוותרים על זכויותיהם בכותל. ואיימו שאם דרישתם לא תיענה הם יבצעו פוגרום ביהודים בקנה מידה גדול, ו"ההנהלה הציונית" שמעמדה היה כשל ממשלה דרשה במפגיע, שהרבנים יחתמו על המסמך מחשש פיקוח נפש, הרבנים שללו בתוקף אפשרות כלשהיא לוותר על זכויותינו בכותל המערבי למרות החשש הגדול, ולמרות הלחצים שהופעלו עליהם". ומסיים הרב שטיינר ש"נוכח העמדה התקיפה הזאת לא העזו האויבים לממש זממם. אנו תקווה שנזכה בקרוב לבניין בית מקדשנו השלישי במרומי הר הבית שלנו".

הרב שטיינר מצטט גם את הרב צבי יהודה בספרו "לנתיבות ישראל" הסוקר את האירועים הללו, וכותב ש"הכהן הגדול [אביו הרב קוק] הלוחם במסירות נפש גם להצלת נפש יחידית מישראל [הכוונה כנראה לסטבסקי], בירר כמפקד עליון את דעתו המכרעת בהחלטיות האחראית. לא ברפיון רוח וותרני ביחס למקום קדשנו נשיג בטחון שלומנו ומשמרת חיינו. לא מתוך כך יבושו וייסוגו שונאינו. אין בידינו לסגת ולזוז מעמדת בעלותנו הא-להית על מקומנו זה. ואך בהחזקתו ברצוננו, בו וממנו יסוד המשך קיומנו ועוז עלייתנו".

הרב סתיו בעולם קטן: מעצר יהודים המתפללים בהר הבית הוא עוול מוסרי ועוול לריבונות

בראיון לארנון סגל בשבועון "עולם קטן" אומר הרב דוד סתיו המתמודד בימים אלו על משרת הרב הראשי לישראל, "אני מגדולי המתגעגעים למקדש. אינני בטוח שהגעגוע שלי הוא לאותו מושג שאחרים מתגעגעים אליו. אני מתגעגע לבית שחז"ל אמרו עליו שמי שלא ראה אותו לא ראה בנין נאה מימיו. לבית שאמרו עליו שמשחרב ניטל טעם הפירות, ניטל טעם הביאה וניתן לעוברי עבירה. לבית מקדש שבו בנות ישראל יוצאות לחולל בכרמים ביום כיפור. לעולם שבו כולם יודעים שחומר איננו טמא, שחומר יכול להיות אמצעי לעולם של קודש. זה לא רק געגעו לבניין או להקרבה של פר או כבש, אלא לעולם רוחני אחר. הצער הגדול שלי הוא שלפעמים אנשים חושבים שעושים זאת בכוח. לא עושים זאת בכוח אלא בהמון עבודה מוסרית. 'הנצח זו ירושלים' – על ירושלים מתנצחים ומתווכחים, אבל כשמגיעים למקדש זה עולם שבו צריך לשרות ההדר. אני חולם על עולם כזה. מבחינתי זו תמצית התורה, אבל מדובר בתהליך ארוך מאוד.

על השאלה מה דעתו על כך שיהודים נעצרים בהר הבית בגלל שהתפללו שם, כמו בין השאר בנו של הרב שרלו ידידו, משיב הרב סתיו "אני רואה בצער גדול מעצר יהודים בהר הבית. יותר מפעם גם הבעתי את דעתי בעניין. יש לי עימות בעניין העלייה להר עם חברי הרב שרלו. הרב יובל מצדד בעלייה להר הבית ואילו אני מתנגד. אבל ברמה המוסרית מניעה מאדם שרוצה להתפלל במקום הזה, היא עוול גדול. זה עוול לריבונות שלנו שם, למוסר שלנו. איך אפשר למנוע מאדם להתפלל?".

בנוסף לראיון עם הרב סתיו פירסם "עולם קטן" גם ידיעה אודות עליות הנשים להר הבית המתוכננות לחודש הקרוב, יחד עם הרבניות יעל קביליו ורחל סלע החברות בתנועת הנשים למען המקדש.\

הרב יוסף צבי רימון משיב בראיון ל"מעייני הישועה" על דעותיו בקשר להר הבית ואומר ש"עלינו לשנן לעצמנו שהר הבית הוא שלנו! הר הבית הוא מרכז הקדושה של ארץ ישראל. גם אלו העולים להר  בטהרה, וגם אלו שאינם עולים, צריכים להתאמץ כדי שלא תתחזק אחיזת אויבינו בהר, כדי שלא ייעשו חפירות של הוואקף, וכדי שאחיזתינו בהר תלך ותגדל".

עורך הדין אביעד הכהן מתייחס גם הוא לעניינים האקטואלים שבהר הבית בגליון "מעייני הישועה", ובדברי הזיכרון שהוא כתב על השופט מנחם אלון, הוא פורט את יחסו פסיקותיו ועלייתו להר הבית על פי כללי ההלכה בשבתו על כסא המשפט.  

שבתון: מתי תהיה לנו הזדמנות שניה לכבוש את ההר ולהקים את בית המקדש השלישי?

"הגיע הזמן לחוק הר הבית" כך מסתיימת לה הפובליציסטיקה ב"שבתון" שכותרתה "ועשו לי מקדש מאז ועד היום" שנכתבה על ידי רו"ח חננאל ובר. "נשאלת השאלה האם בניין בית המקדש שהרמב"ם מנה בהלכות בית הבחירה כמצות עשה, האם היא עדיין מדברת אלינו? האם חוץ מאזכור געגועינו לבית המקדש בתפילותינו שלוש פעמים בכל יום אנו באמת ובתמים כואבים את חורבנו, את העדר יכולתנו להקריב קרבן תמיד פעמיים ביום? האם אנו מוכנים לעשות משהו כדי לקדם את התקווה "שיבנה בית המקדש במהרה בימינו"? או שמא אנחנו מטילים את כל האחריות על בניין הבית השלישי על הקב"ה, שהוא יוריד אותו משמים מוכן ומזומן ללא שום מאמץ מאיתנו? כך לא היתה המציאות בבית הראשון ולא בבית השני. מדוע וכיצד התגבש הרעיון הזה?".

"יש להודות בצער רב שבימינו אנו רוב העם אפילו לא פוקד את הכותל המערבי בקביעות. רבים מבני הנוער מעולם לא היו ברחבת הכותל. לגבי הר הבית מיעוט קטן ביותר עולה אליו, והסיבות לרוב אינן קשורות להעדר טהרה. ידוע שהרב גורן זצ"ל קבע בדיוק היכן מותר לשהות בשטח ההר ללא חשש. ולמרות זאת רוב הציבור הדתי אינו פוקד את הר הבית. חלק מההסבר לכך תלוי באיסור הנורא שקבעה המדינה שאסור ליהודים להתפלל בהר הבית. היום מי שמעיז למלמל תפילה כלשהי עלול למצוא את עצמו במעצר. כן, יהודי בארץ ישראל שמעיז להוציא מפיו "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" מסתכן במעצר! האם יש חילול ה' גדול וגרוע מזה? האם יש דוגמא נוספת לאפליה דתית נגד יהודים נוראית כזו במדינה דמוקרטית כלשהי בעולם?

"הקב"ה זיכה אותנו לפני 46 שנה במלחמת ששת הימים בהזדמנות נדירה וגדולה להחזיר עטרה ליושנה. "הר הבית בידינו" היה המצב לאמיתו לימים ספורים בלבד, כי פחדנו מן הנס הגדול שה' הרעיף עלינו. זו ההחמצה הגדולה ביותר של דורנו ובכיה לדורות ממש. מי יודע מתי תהיה לנו הזדמנות שניה לכבוש את ההר ולהקים את בית המקדש השלישי? האם נאלץ לחכות עד ביאת המשיח?

"בכל מקרה דבר אחד כן אפשרי וחובה לעשות. עלינו לדרוש מכנסת ישראל לחוקק חוק שקובע שכל אתר ומקום קדוש ליהודים יהיה פתוח לתפילת יום יום, כפוץ לשיקולים לוגיסטיים בלבד. וכדי לאפשר זאת מדינת ישראל תאשר את הקמתו של בית כנסת על הר הבית באחריותו של רב הכותל ובהתייעצות עם הרבנים הראשיים. מימון הבניה יהיה ע"י תרומות בלבד כפי שנעשה למשכן. "ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו ליבו תקחו את תרומתי". חובה עלינו להבין שאם נמשיך בדרך שבה אנו מתייחסים להר הבית, שמאופיינת באפאטיות הלכתית במקרה הטוב, ולא נחזק את הקשר אליו. הוא יילקח מאיתנו לחלוטין ע"י המוסלמים. יש להפנים את הביטוי האמריקאי "use it or lose it". הגיע הזמן ל"חוק הר הבית". אנו נעשה את רצון ה' והוא יעשה את רצוננו". מסיים ובר.

ולקינוח, בראיון בעלון "שביעי" המופץ בבתי הכנסת, עם הכהן יעקב כ"ץ "כצלה", הח"כ היוצא של האיחוד הלאומי, הוא נשאל מה המתנה שהיית רוצה לקבל? וכצלה משיב "מתנות כהונה בבית המקדש שיבנה במהרה בימינו".

אביגדור מנחמיה

המאמרים יתפרסמו באתר זה במשך הימים הקרובים.