היתכן הקרבת קרבן פסח בלי בית מקדש ובלי מזבח??!

בעקבות שאלות שעלו לקראת פסח הקרב ובא, אנחנו מביאים מאמר שפורסם בעבר באתר הר הבית שלנו:

מקריבין אע"פ שאין בית

כתוב בגמרא זבחים דף קז: "א"ר יהושע שמעתי שמקריבין אע"פ שאין בית ואוכלין קדשי קדשים אע"פ שאין קלעים, קדשים קלים ומעשר שני אע"פ שאין חומה מפני שקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא."

וכן נפסק ברמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ו' הלכה ט"ו "לפיכך מקריבין הקרבנות כולן אע"פ שאין שם בית בנוי, ואוכלין קדשי קדשים בכל העזרה אע"פ שהיא חרבה ואינה מוקפת במחיצה ואוכלין קדשים קלים ומעשר שני בכל ירושלים אע"פ שאין שם חומה, שקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא."

וכן פסק הרמב"ם בהלכות מעשה הקרבנות פרק י"ט הלכה ט"ו "מי ששחט קדשים בזמן הזה, והעלם חוץ לעזרה חייב מפני שהוא ראוי ליקרב בפנים. שהרי מותר להקריב אע"פ שאין בית, שקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא כמו שבארנו."

מקריבין אע"פ שאין מזבח

כתוב בגמרא זבחים דף נט. "אמר רב גידל אמר רב מזבח שנעקר מקטירין במקומו".

וכן פסק הרמב"ם בהלכות תמידין ומסופין פרק ג' הלכה ב' "מזבח שנעקר מקטירין קטורת במקומו".

וכתב הרדב"ז (שם מובא ברמב"ם פרנקל) "כן הדין במזבח החיצון שנעקר ממקומו, מקריבין במקומו קרבנות כדאמר ר' יהושע (עדויות פרק ח' מ"ו) שמעתי שמקריבין אע"פ שאין בית וכבר הארכתי בזה למעלה שלהי הלכות מעשה הקרבנות ע"ש."

ובהלכות מעשה הקרבנות שם (פרק י"ט הלכה ט"ו – רמב"ם פרנקל) על ההלכה שפסק הרמב"ם "מקריבין אע"פ שאין בית" מקשה הרדב"ז וז"ל: "וא"ת והא ליכא מזבח ואין מקריבין אלא בזמן שהמזבח שלם או פגום (זבחים נט.), וי"ל בזמן שהוא בנוי ופגום אין מקטירין עליו, אבל אם נעקר ממקומו מקטירין במקומו. כדאמרינן מזבח שנעקר מקטירין במקומו". ועוד העריך שם להביא ראיה מהכפתור ופרח להקריב אף בלי מזבח.

ואף שלכאורה הרדב"ז הוא דעת יחיד, פשט הגמרא ודיקדוקה משמע כדבריו והאמת יורה דרכו. וראיות ברורות יתנו עדיהן.

וזה לשון הגמרא בזבחים נט. "מניין למזבח שנפגם שכל הקדשים שנשחטו שם פסולין, שנאמר 'וזבחת עליו עולתיך ואת שלמיך' וכי עליו אתה זובח, אלא כשהוא שלם, ולא כשהוא חסר". ובפשטות נראה דדברי הגמרא קאי רק על "נפגם" וכן נראה מהדרש "ולא כשהוא חסר" = פגום.

ודברי הרדב"ז לעניין מזבח, דומים לדברי הרשב"א על פתיחת דלתות. שכתב הרשב"א בשבועות ט"ז. "הא דאמר ר' יהושע שמעתי שמקריבין אע"פ שאין בית וכו', איכא למידק, דהא שחיטת קדשים צריכה פתיחת דלתות, וכדדרשינן אל פתח אהל מועד, בזמן שהפתח פתוח ולא בזמן שהוא נעול (עירובין ב.).
ותירץ הרשב"א שיש לומר דהתם בזמן שהבית קיים דאיכא פתח ואיכא דלתות".

ודבריו תואמים ממש לדברי הרדב"ז, – שדווקא כשיש מזבח, היה צריך להיות מזבח כדינו, שלם ולא פגום. אבל כשאין מזבח כיון שאנו פוסקים "קדושה ראשונה קדשה לעתיד לבוא", ופוסקים גם "מזבח שנעקר מקטירין במקומו", - א"כ קדושת מקום המזבח לא פקעה, וכמו שאפשר להקטיר קטורת, כך אפשר להקריב קרבנות, כיון שהמקום בקדושתו עומד.

וכבר מובטחים אנו מהגר"א "קרבן אחד ויהיה כבר לאחר הפעולה" (הובא בדרישת ציון – קלישער)