אך נבחר משה פייגלין לח"כ, וכבר גילה שהדבר רק מקשה עליו את הכניסה להר הבית. בתור אדם מהשורה הוא נכנס בדרך כלל ללא הפרעות, אבל בחול המועד פסח, כשניסה כח"כ לעלות להר, וזאת אף לאחר תיאום מקדים עם השר לביטחון פנים, נמנעה ממנו העליה בטענה שהדבר יוביל למהומה מוסלמית גדולה במקום הקדוש. חודש לפני כן ניסה פייגלין להיכנס לכיפת הסלע, אך השוטרים מנעו זאת ממנו באומרם שהמקום בריבונות מוסלמית.
אין ספק: מניעת העליה להר, כמו גם איסור על הכניסה לכיפה, בעייתיות מאוד מבחינה חוקית. כך קובע חוק חסינות הח"כים: "שום הוראה האוסרת או מגבילה את הגישה לכל מקום במדינה שאינו רשות היחיד, לא תחול על חבר הכנסת, אלא אם היה האיסור או ההגבלה מטעמים של בטחון המדינה או סוד צבאי". על פי הצהרות רשמיות של היועץ המשפטי לממשלה, דין הר הבית הוא ככל אתר ציבורי אחר בישראל, ונתון בריבונות ישראלית. אם המשטרה חששה מהתפרעויות, היא היתה יכולה לבחור להגביל דווקא את כניסת המוסלמים להר.
מי שממונה על יישום החוק הזה הוא יושב ראש הכנסת. פנינו איפוא ללשכת יושב הראש אדלשטיין, שהוא גם חבר סיעתו של פייגלין, בשאלה האם בכוונתו לגבות את סגנו העתידי פייגלין בדרישתו להיכנס לכיפת הסלע, והאם איננו רואה במניעת כניסתו של פייגלין להר הבית פגיעה בכבוד הכנסת.
תגובת לשכתו: "יו"ר הכנסת מגבה כל ח"כ במימוש חסינותו. זכותו של ח"כ לעלות להר הבית, אולם אם על פי ההערכות של המשטרה והשב"כ נשקפת סכנה ברורה ומיידית לעליה צריך לשקול את אישורה בכובד ראש. אין ספק שהיתה פגיעה בחוק חסינות חבר הכנסת פייגלין, והשאלה היא האם היתה מידתית על סמך מידע מודיעיני יצוק ומגובה. יושב הראש ביקש מהגורמים המעורבים שלהבא כל בקשה של ח"כ להיכנס להר הבית תובא לפניו מבעוד מועד ולא בדיעבד".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה