יום רביעי, 19 ביוני 2013

בית מקדש עכשיו / דניאל בן סימון

דניאל בן-סימון פגש בחיילי "היחידה המובחרת", המקדישים את חייהם למשימת הקמתו של בית המקדש השלישי – על הר הבית

מאת: דניאל בן סימון / אלמוניטור 

 דניאל בן סימון בהר הבית עם יהודה גליק
 נסעתי לרובע היהודי בירושלים כדי לבדוק איך מתקדמות ההכנות להקמתו של בית המקדש החדש. מאות ישראלים הפכו את העיסוק בכך למשימת חייהם. הגיע הזמן, הם מאמינים, להציב במקומו הראוי את  המקדש השלישי, אחרי ששני בתי המקדש שקדמו לו נחרבו. יהודה גליק נמנה עם היחידה המובחרת של חיילי המקדש שמקדישים את חייהם למשימה. מאז שעלה לישראל הוא  מקדיש את שארית חייו לקראת היום שבו יזכה לראות בבנייתו של מה שעתיד להיות המקום הקדוש ביותר ליהודים. כיפה שחורה לראשו ומבטא אנגלו-סקסי, גליק ממלא את זמנו כמלווה תיירים שפוקדים את  מתחם הר הבית.

נפגשתי עם יהודה בשער הכניסה להר הבית. אין ריגוש גדול בחייו מאשר לצעוד על אדמת ההר. הוא ביקר בו מאות פעמים ואף יותר, אך כל ביקור מאיץ את דפיקות הלב שלו מרוב התרגשות. "בשבילי יש כאן מהלך אלוהי מדהים," הסביר, בעודנו ממתינים בתור ליד השער, "מדינת ישראל היא חלק מהמהלך האלוהי הזה ששיאו יהיה הקמתו של בית המקדש השלישי."

איך ייבנה ומי יבנה אותו, שאלתי. חיוך רחב פשט על פניו, ספק חש כלפיי רחמים, ספק כפר בעצם השאלה. "המחשבה שבית המקדש ייבנה מאליו על פי הנחיות מלמעלה, זו חשיבה גלותית," הסביר לי האיש שעקר מניו יורק בגיל 8 ועבר לעתניאל שבדרום הר חברון.  "כשהתחלתי לעלות לפני 15 שנה, בקושי היה מניין של מתפללים. היום באים להתפלל בהר מאות אלפי יהודים. הם מצפים שאנחנו נבנה את בית המקדש, ובעזרת השם, הוא ייבנה."

מאות תיירים, רובם נוצרים, עמדו בתור תחת שמש קודחת והמתינו לבדיקה הביטחונית שתאפשר את כניסתם להר. ליהודים אסור להכניס ספר תורה, ספר תפילה, ספר תהילים  או כל דבר אחר שעלול ליצור זיקה רוחנית בין הר הבית ובין כתבי קודש יהודיים. על פי ההסדרים שבין ישראל וממלכת ירדן, אסור ליהודים להניע את גופם בתחום של ההר ולהיראות כאילו הם מתפללים. די באירוע חריג אחד כדי לייצר תקרית בינלאומית.

אחת כזו קרתה בעת שעמדתי מול שער הכניסה להר הבית. לפתע נשמעו רעשים וצעקות בתוך המתחם. השוטרים בכניסה נדרכו ומיהרו לנעול את השער. התברר שמתפללת מוסלמית האשימה שוטר ישראלי על שהפיל ספר קוראן שהחזיקה בידיה. היא צרחה 'אללה אכבר!' בתוך רגעים אצו לעזרתה עשרות מתפללים שהיו במקום, ואחדים מהם אף ניסו להתנפל על השוטר. ההר נסגר למבקרים, ובתוך רגעים התקרית הגיעה לידיעת ראשי המדינה, ראשי הפלסטינים בשטחים וארמון המלך בירדן.

מפקד המתחם סיפר לי שלא חסרות תקריות מהסוג הזה. "השוטר שלי אמר שהמתפללת זרקה את הספר בכוונה כדי לעשות פרובוקציה, ואני מאמין לו כמובן," אמר, "אפילו האירוע הכי קטן עלול לגרור תקרית בינלאומית."
ההר נסגר, ופנינו, יהודה ואני, לרובע היהודי, שם שוכן המכון לבניית בית המקדש. מאות תיירים פוקדים את החנות של המכון מדי יום כדי לראות במו עיניהם את ההכנות לבניית בית המקדש. "50 אחוזים מהמבקרים אינם יהודים," סיפר מנהל החנות, ראובן כהן, שעלה מאנגליה לישראל לפני 34 שנים, "היהודים באים כדי לחפש את שורשי בית המקדש, אבל התיירים האוונגליסטים מעורבים מאוד בהקמתו של בית המקדש. הם יודעים שתהליך הגאולה שלהם כרוך בתהליך הגאולה שלנו. הם מאמינים שתהליך שובו של ישו עובר דרך בית המקדש שלנו."

על המדפים מונחים הכלים שאמורים לשמש את בית המקדש החדש. ערכות ובתוכן הנחיות כיצד לנהוג במתחם הקדוש, פאזלים של בית המקדש לילדים - של 24 חלקים לגיל שלוש ושל 100 חלקים ואף 1,000 לגילים מתקדמים יותר. מאות הספרים על המדפים מספרים את תולדות בתי המקדש. אלה שנחרבו וזה שעומד לקום. ספרים על מנורות הזהב, ועל בתי הכוהנים ועל זבחים ועל התפילות ועל אורח החיים שיתקיים בארץ ישראל אחרי הקמת המקדש.

"בשנה שעברה היו לנו 50 אלף מבקרים," הצהיר בגאווה דוד שוורץ, האיש שעומד בראש המכון, "העניין התיירותי עולה, כי יש תחושה שאנחנו קרבים לימות המשיח. אתה מרגיש את זה בבתי ספר, בבתי כנסת, וגם בבתים של חילונים. כולם מרגישים שזה מתקרב."

בעודנו מדברים, שהו מאות תלמידים בין כותלי המכון, מתפעלים מהמראות. "כן, כן", הוסיף שוורץ, "אנשים מחפשים משמעות לחיים. הם רוצים להגיע למשהו. אנחנו נמצאים בשלב של הכשרת הלבבות לקראת בניית בית המקדש."

לצד תוכניות הבנייה, קיימות תצוגות ויזואליות שבהן נראים מתפללים יורדים מהרכבת הקלה ליד תחנת הכניסה לבית המקדש. אחרים נראים כשהם מחנים את המכונית בחניון תת קרקעי שייבנה מתחתיו. מעליות משוכללות יסיעו את המתפללים בתוך בית המקדש.

שוורץ, כהן וגליק משוכנעים שהעולם ייראה אחרת אחרי שבית המקדש השלישי יעמוד על תילו. שפע גדול יוריד אלוהים על העולם, ולאיש לא יחסר דבר ואיש לא יזדקק לצדקה. "מי שלא מרגיש את מה שעומד לקרות הוא או עיוור, או טיפש, או כפוי טובה," התרעם גליק, אחרי שהבחין בהבעה ספקנית על פניי, "בהיסטוריה של המין האנושי לא היה דבר כזה של עם שחזר לארצו. הכל כתוב בתורה. והשלב האחרון והעליון הוא בניית בית המקדש."

פרט אחד, ולא שולי, צריך לציין בכל זאת. בכל התוכניות והצילומים והאיורים והפאזלים והספרים שבידי המאמינים היהודים, מזדקר בית המקדש השלישי במרכז הר הבית. אין זכר לכיפת הסלע. כאילו בלעה אותה האדמה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה