מי יזם את איסור העליה על ח"כ משה פייגלין?

המשטרה טענה שעלייתו של פייגלין נאסרה לפי הוראת ראש הממשלה. היועץ המשפטי לממשלה טוען שהמשטרה מונעת את עלייתו באישור הדרג המדיני לבקשתה. עו"ד אביעד ויסולי טוען שמדובר בהתנהגות עבריינית.

 תשובת היועץ המשפטי לממשלה לתנועות המקדש

מאז נבחר חבר הכנסת משה פייגלין לתפקידו, המשטרה אינה מאפשרת לו לקיים את מנהגו כבר שנים רבות לעלות להר הבית מידי חודש. לאחר שביקש לממש את חסינותו ולבדוק את שמירת החוק בכל חלקי ההר. ערב יום עלייתו הקבוע בי"ט לחודש העברי, התקשר אליו מפקד מרחב דוד במשטרה בהודעה שבהוראת ראש הממשלה המשטרה לא תאפשר לו להכנס למתחם הר הבית.

בעקבות הוראתו של ראש הממשלה פנה יו"ר מטה ארגוני המקדש עו"ד אביעד ויסולי אל היועמ"ש בדרישה לפתיחת חקירה פלילית כנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. ויסולי טען שהוראת ראש הממשלה נגועה ב"חשדות ממשיים למספר עבירות פליליות חמורות שעבר, לכאורה, ראש הממשלה בנימין נתניהו". הוראתו למנוע מח"כ פייגלין גישה חופשית של המקום המקודש לו ביותר, הר הבית, ופגיעתו ברגשותיו כלפי אותו מקום. מהוים עבירה על סעיף 2 בחוק השמירה על המקומות הקדושים, התשכ"ז-1967 הקובע: שהעושה דבר העלול לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות המקודשים להם או ברגשותיהם כלפי אותם מקומות, דינו - מאסר חמש שנים". לדבריו "ראש הממשלה גם עבר על חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951 הקובע, ש"שום הוראה האוסרת או המגבילה את הגישה לכל מקום במדינה, שאינו רשות היחיד, לא תחול על חבר הכנסת, אלא אם היה האיסור או ההגבלה מטעמים של בטחון המדינה או של סוד צבאי."

בתשובה ששלח היועץ המשפטי לממשלה אל עו"ד אביעד ויסולי, נכתב כי "ההחלטה לאסור את עלייתו של חה"כ פייגלין להר הבית התקבלה לאחר אישורו של היועץ המשפטי לממשלה לכך, על דעת הדרג המדיני המוסמך, ועל פי המלצת המשטרה וגורמי הביטחון. ההחלטה למנוע את העליה להר התבססה על ניסיון העבר, לרבות זה הנוגע לדרך התנהגותו של חה"כ פייגלין בהר הבית, ועל כך שחה"כ פייגלין הודיע באחרונה כי אין בכוונתו לתאם את ביקוריו במקום עם משטרת ישראל, נוכח טענות שונות מטעמו". בסיום תשובת היועץ המשפטי נכתב כי "הערכת המשטרה וגורמי הבטחון הייתה כי במכלול הנסיבות, עליית חה"כ [פייגלין] להר הבית עלולה לגרום לפגיעה פוטנציאלית בביטחון המדינה, ועל כן נמנעה עלייתו להר".

תגובת מטה ארגוני המקדש:

תשובת היועמ"ש מעלה חששות קשות על הצהרות שקר הפרות חוק ועירוב שיקולים פוליטיים בכל הקשור לחופש האזרח בהר הבית, דווקא מצד הגורמים המופקדים על שמירת החוק והגנת האזרח. פעולתם בענין מהווה בזיון בית המשפט, רמיסת החוק, וזלזול מופגן בפניות אליהם לתיקון התנהגותם.

לדברי יו"ר המטה המשותף של ארגוני המקדש אביעד ויסולי "תשובת היועץ המשפטי לממשלה בנושא איסור העליה של ח"כ משה פייגלין להר הבית סותרת את דברי המשטרה (ממ"ר דוד שאמר שקיבל הוראה מראש הממשלה), את העובדות (פייגלין לא הודיע כי אין בכוונתו לתאם את ביקוריו עם המשטרה לפני שעלייתו נמנעה. להיפך). ואת פסיקת בג"ץ.

על פי פסיקת בג"ץ כדי להגביל עלייתו של כל אדם (ולא רק ח"כ) להר הבית, לא מספיק "פגיעה פוטנציאלית בבטחון המדינה". בג"ץ פסק מפורשות כדברי הנשיאה ד' ביניש בבג"ץ 4776/06. אין די בחשש ערטילאי או רחוק לשלום הציבור שייגרם אם תמומש זכות עלייתו של העותר להר הבית. יש צורך בחשש קונקרטי המצביע על סכנה קרובה לוודאי לפגיעה קשה בביטחון הציבור. הערכת קיומו של חשש כאמור תעשה על-יסוד מידע מבוסס המתייחס לא רק לניסיון העבר הרחוק אלא גם לניסיון העבר הקרוב או מידע באשר להווה; והכל בהתחשב בנתוני הזמן והמקום בעת בחינת הבקשה וכלל נסיבות העניין בכל מקרה קונקרטי  (שם, פסקה 3)."

ולכן פסק בג"צ: "הזכות לחופש הביטוי והפולחן וכן זכות הגישה למקומות הקדושים ייסוגו לאחור, בהתקיים סכנה קרובה לוודאי לפגיעה קשה וחמורה בשלום הציבור".  (בג"צ 4776/06 - גרשון סלומון נ' מפקד מחוז ירושלים, ניצב אילן פרנקו ואח').

מניעת עלייתו של כל אדם להר הבית בנימוק של סכנה "פוטנציאלית" סותרת את פסיקת בג"ץ בשורה ארוכה מאד של פסיקות, קל וחומר ביחס לחבר כנסת שחוק החסינות עומדת לצידו, בין היתר למקרים מעין אלו.

בנוסף לכך, בג"ץ קבע כי הסמכות להחליט על הגבלת הכניסה להר הבית היא של המשטרה בלבד, וכאשר היועמ"ש מודה כי הוא עירב בהחלטה את "הדרג המדיני המוסמך" משמעותו עירוב שיקולים פוליטיים בהחלטה.

עו"ד ויסולי מתכוון לפנות ליועמ"ש ולהעמידו על חומרת העניין.