רבני יש"ע: עליה להר הבית - מצוה!



רבנים בהר הבית

לפני שבוע יצא רבה הספרדי של מעלה אדומים - הרב נגארי נגד עליה להר הבית (ר' פרסום בערוץ 7). ועד רבני יש"ע, התומך בעלית יהודים להר הבית, יצא חוצץ נגד הדברים:

ועד רבני יש"ע

מזכירות הוועד: ת.ד. 535 בית אל 90631 טל': 054-3236387 פקס: 02-9974017

בס"ד,

י"ב מנ"א תשע"ג

לעלות להר הבית אינו היתר אלא מצוה!

על כבוד רבותינו ועד רבני יש"ע

בכתבה של בני טוקר בערוץ 7 בעשירי לאב, תחת הכותרת "לעצור את הסחף – אין שום היתר לעלות להר הבית", מצוטט רבה הספרדי של מעלה אדומים (עיר ואם ביש"ע) כמי שמתריע שהעלייה להר הבית אסורה. "כל עוד אין לנו אפר פרה אדומה להיטהר מטומאת מתים... דעת רבותינו הרבנות הראשית לישראל לדורותיה... שאין לעלות על הר הבית מחשש לטומאת מתים... הרב אליהו פסק באופן נחרץ וברור שאין לנו היתר ורשות לעלות להר הבית".

ובהמשך: כל הרבנים הגדולים שהתירו לאחרונה לעלות אל הר הבית עשו זאת באופן פרטי. "עם כל הכבוד לראשי הישיבות הם לא יכולים לפסוק לכלל ישראל".

ובסוף, בענין כלות ערב חופתן, שלא יודעות "כי זבה חייבת טבילה במעיין".

קשה לי להאמין שדברים כאלה יצאו מפי רב מכובד ונחשב בישראל. החיוב לטבול במים חיים (מעיין) כדי להיטהר, מופיע בתורה _{(ויקרא ט"ו, י"ג)} רק בענין זב (זכר). לגבי אשה זבה אין דין כזה, וכמבואר ברמב"ם _{(הל' מקואות פ"א הל' ה')}: הזב אין לו טהרה אלא במעין שהרי נאמר בו מים חיים אבל הזבה ושאר הטמאים, בין אדם בין כלים, טובלים אף במקוה.

גם המשתמע מדבריו שהעלייה להר הבית מצריכה טהרה מטומאת מת, אינו נכון. הלכה מפורשת היא: טמא מת אפילו המת עצמו מותר להכנס להר הבית שנאמר _{(שמות י"ג, י"ט)}: ויקח משה את עצמות יוסף עמו - עמו במחנה לויה _{(רמב"ם הל' ביאת המקדש פ"ג הל' ד')}. אמנם, ודאי שטמא מת אסור להיכנס למחנה שכינה; אבל כל מי שחקר את הנושא ביסודיות יודע שיש אזורים נרחבים שאין בהם חשש כלשהו של מחנה שכינה (וכגון המסלול של "התנועה לכינון המקדש", שנצמד לחומות ההר).

גם מוזרה הטענה שראשי ישיבות אינם יכולים לפסוק לכלל ישראל, כי זו זכות ששמורה רק לרבנות הראשית לישראל. האם כבוד הרב יודע שהרבנות הראשית הקימה ועדה מיוחדת ללמוד את נושא הכניסה להר הבית, והועדה הזאת מעולם לא כונסה ולא דנה. וכי לזה ייקרא פסיקה לכלל ישראל? ובכלל, מי איכא הוראה לאיסור _{(כתובות ז', א')}?

ואיך יסביר כב' הרב את הצעתו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל להקים בית כנסת על הר הבית? האם אותו בית כנסת אמור היה לשמש רק חיילים ושוטרים שעולים בטהרה מתוקף תפקידם הבטחוני, אתמהה?

והיכן מצאנו שפסק של רב לפני שהתמנה לשמש רב ראשי )מדובר ברב גורן זצ"ל( חסר תוקף?

האם כב' הרב אינו מודע לכך שישיבות שלמות, מן הצפון ועד הדרום, על רבניהם ותלמידים עולים להר הבית בתדירות לפחות פעם בשנה, ובזה מחזירים קצת כבוד ישראל למקום? ומה עם דרישת ציון?

זכיתי לשמש מזכיר ועד רבני יש"ע יחד עם עמיתי ידידי הרב ישי באב"ד שליט"א בזמן שועד הרבנים הוציא פסק וקריאה לעלות בטהרה להר הבית למקומות המותרים. (מעניין שבניגוד לרבנות הראשית שנבחרת ע"י גוף בוחר שלא בהכרח משקף רצון ציבור כלשהו, הרי שוועד רבני יש"ע הורכב מרבנים שנבחרו ע"י צאן מרעיתם, תושבי יש"ע עצמם. וכי משום כך סמכות רבני יש"ע נפגמה?) רבנים מובילים ביש"ע צירפו את חתימתם, ובראשם זקני וגדולי רבני יש"ע אאמו"ר ראש ישיבת ברכת משה במעלה אדומים, ורבה של קרית ארבע וראש הישיבה הרב דוב ליאור שליט"א.

ידועה תשובת החת"ם סופר זצ"ל לחותנו הגרע"א זצ"ל בענין בקשת רעק"א לבקש משרי ירושלים ליתן רשות להקריב, ודיווח לו החת"ס שהשליט בירושלים דאז הרשה רק לישמעלים ליכנס להר הבית _{(חת"ס יו"ד רל"ו)}. מדהים לראות שאחרי שזכינו בחסדי ה' לשחרור הר בית ה' המקום הקדוש ביותר לעם ישראל יש רב בישראל שחושב שצריך להמשיך את גזירת השליט הטורקי, לחזק את שליטת הוואקף במקום הקדוש, ולהחליש את האחיזה היהודית.

שמא תאמר אנוסים אנחנו, ועד ביאת הגואל, אין מה לעשות בנושא הר הבית והמקדש? ראה מש"כ הראי"ה קוק זצ"ל בס' משפט כהן _{(סי' צ"ד אות ב')}: אם יהיה רצון ד' שנבנה ביהמ"ק, גם קודם שיבא משיח ותתגלה הנבואה ויראו הנפלאות, לא יהיה כ"כ עכוב בדבר ע"ש.

לסיכום, אין כאן 'היתר', אלא 'מצוה', לעלות להר הבית. ועל כל אחד להשתדל לקיים 'בהר ה' ייראה' כפי יכולתו. ועל משקל דבריו אני אומר "להגביר את הזרם – מצוה לעלות להר הבית בטהרה". כי"ר.

וע"ז באנו על החתום

הרב מרדכי רבינוביץ                                         הרב ישי באב"ד

חבר המזכירות                                                  חבר המזכירות