המטה המשותף לתנועות הר הבית והמקדש
דישראלי 36 חיפה 3433436 Disraeli St. טל': 8112099 – 04 5791746 – 050 Tel.:
בס"ד יד' מנחם-אב התשע"ג 21.7.13
מבלי לפגוע בזכויות
לכב' ח"כ יצחק אהרונוביץ', השר לבטחון הפנים
המשרד לבט"פ
קרית הממשלה - מזרח ירושלים
באמצעות פקס
הנדון: דרישה להדחת מפקד מחוז ירושלים במשטרה, ניצב יוסי פרינטי
1. המטה המשותף של תנועות הר הבית והמקדש מאגד 23 ארגונים הפועלים למען זכויות האדם של יהודים בהר הבית.
2. ביום 8.5.13, קיימה ועדת הפנים של הכנסת ישיבה בנושא עליית יהודים להר הבית. בישיבה השתתף ניצב יוסי פרינטי, ממ"ז ירושלים, אשר ייצג את משטרת ישראל.
3. מפרוטוקול הישיבה עולה כי ניצב פרינטי הציג מספר מצגים כוזבים מהותית בפני ועדת הפנים, וביניהם:
א. "משנת 67' עד היום כל ממשלות ישראל בשורה התחתונה אסרו על תפילת יהודים בהר הבית." זהו מצג כוזב לחלוטין. אף ממשלה במדינת ישראל לא קיבלה החלטה האוסרת על תפילת יהודים בהר הבית. בשנת 1967 קבלה ועדת שרים החלטה, בנוגע לאירוע נקודתי מסוים של הרב שלמה גורן זצ"ל, שכל יהודי העולה להתפלל בהר הבית יופנה לכותל המערבי. זמניות ההחלטה הובהרה מפורשות לשר המשטרה בישיבת הממשלה לאחר מכן. מאז לא התקבלה כל החלטת ממשלה האוסרת תפילת יהודים בהר הבית. יתרה מכך, כל ממשלה שהיתה מקבלת החלטה כזו, היתה מפרה את הוראות חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, חוק השמירה על המקומות הקדושים וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ואת פסקי הדין של בג"ץ. וכידוע, הממשלה כפופה להוראות החוק ובתי המשפט.
דבריו של ניצב פרינטי על כך שכל ממשלות ישראל אסרו על תפילות יהודים בהר הבית הן שקר מוחלט. לא היה ולא נברא.
בכך הטעה ניצב פרינטי את ועדת הפנים של הכנסת והמציא עשרות החלטות ממשלה בנוגע לזכות התפילה של יהודים בהר הבית שלא היו ולא נבראו.
ב. "היו לאורך השנים הרבה בג"צים, שעתרו על הנושא הזה. בכולם בג"ץ קיבל את עמדת המשטרה." זהו שקר מפגיע. עמדת המשטרה בכל הבג"צים בנושא תפילת יהודים בהר הבית היתה שיש לאסור על יהודים להתפלל בהר הבית באורח גורף, תמידי ולחלוטין. בג"ץ לא קיבל את עמדת המשטרה בנושא זה. מאז שנת 1993 פסק בג"ץ ביותר מעשרה (10!) פסקי דין סופיים וחלוטים את ההיפך הגמור: "לכל יהודי הזכות לעלות להר-הבית, להתפלל עליו, ולהתייחד עם בוראו. זהו חלק מחופש הפולחן הדתי".
להלן רשימת הבג"צים שהתירו ליהודים להתפלל בהר הבית, והגבילו את יכולת המשטרה לפגוע בזכות זו: בג"צ 2725/93 - גרשון סלומון נ' מפקד מחוז ירושלים ואח' . בג"צ 4044/93 - גרשון סלומון נ' מפקד מחוז ירושלים ואח'; בג"צ 2431/95 - גרשון סלומון נ' משטרת ישראל ; בג"צ 3374/97 - גרשון סלומון נ' ניצב יאיר יצחקי ואח' ; בג"ץ 530/01 - משה יוגב נ' ניצב מיקי לוי, בג"ץ 3641/03 - תנועת נאמני הר הבית נ' צחי הנגבי ואח' ; בג"צ 4776/06 - גרשון סלומון נ' מפקד מחוז ירושלים, ניצב אילן פרנקו ואח'; בג"צ 8988/06 - יהודה משי זהב נ' אילן פרנקו - מפקד מחוז ירושלים ; בג"צ 10450/07 - תנועת נאמני הר הבית בא"י ואח' נ' ניצב אהרון פרנקו ואח' ; בג"צ 2955/07 - תנועת נאמני הר הבית וארץ ישראל ואח' נ' ממשלת ישראל ואח' ; בג"ץ 5403/11 גרשון סלומון נ' ניצב ניסו שחם ומשטרת ישראל.
בג"ץ קבע חד-משמעית, בניגוד גמור לעמדת המשטרה, כי ליהודים יש זכות מלאה להתפלל בהר הבית, וצמצם מאד את יכולתה של משטרת ישראל לפגוע בחופש התפילה של יהודים, תוך הטלת תנאים מגבילים חמורים כגון "סכנה קרובה לוודאי לפגיעה קשה בביטחון הציבורי"[1], נקיטת "כל הפעולות הסבירות שיש בהן כדי למנוע פגיעה בבטחון הציבור - בלא פגיעה בחופש הדת והאמונה[2]"; "אין ליתן לקהל עוין זכות וטו על הפעלתן של זכויות יסוד חוקתיות"[3]; "אין די בחשש ערטילאי לשלום הציבור בהתייחס לנסיון העבר, אלא על המשטרה מוטלת החובה להוכיח כי מדובר בחשש קונקרטי המצביע על סכנה קרובה לודאי לשלום הציבור ומתבסס על מידע מבוסס באשר להווה[4]" ועוד[5].
יתרה מכך – בבג"ץ 292/83 - נאמני הר הבית נ' מפקד משטרת מרחב ירושלים, בנוגע לתפילת יהודים סמוך לשער המוגרבים, ביקר בית המשפט העליון קשות את המשטרה, קיבל את העתירה והוציא צו החלטי כנגד המשטרה בקובעו: "המשיב גילה רגישות מופרזת, שאינה עולה בקנה אחד עם הצורך לקיים ולשמור על זכות המצפון והדת. כמובן, המשטרה עצמה צריכה - במסגרת הכוחות העומדים לרשותה - להתכונן גם נגד סיכון שאינו קרוב לוודאי. אם יש חשש מאלימות, יש להציב שוטרים אשר ישמרו על המתפללים.", ובמקרה זה בג"ץ הורה למשטרה, למרות התנגדותה, לאפשר תפילות של יהודים במרחק של 5 מ' משער המוגרבים.
מכאן שניצב פרינטי מסר לוועדת הפנים של הכנסת מידע כוזב ושיקרי מהותית בנוגע לפסקי הדין של בג"ץ בעניין זכות התפילה של יהודים בהר הבית, שברובם הגדול נפסק כי יש ליהודים זכות חוקתית מלאה להתפלל בהר הבית והמשטרה מוגבלת ביכולתה לפגוע בזכות זו - ההיפך הגמור מדבריו של ניצב פרינטי בכנסת.
ג. "יש ביום ממוצע, בחמישה ימי ביקורים שיש, בין עשרה ל-15 יהודים שעולים להר הבית מדי יום. ... ויש כ-1,500 תיירים שעולים מדי יום לבקר בהר הבית, בחמישה ימים שההר פתוח לביקורים. גם אם נגדיל את שעות הביקור אין יותר מ-10, 15, 20 יהודים שמגיעים ביום להר הבית. אלה המספרים.". אלה מצגים כוזבים: למעלה מ – 20% מאותם 1500 תיירים הם יהודים (כ – 300 איש ביום), חלקם מחו"ל ורובם הם קבוצות של חיילים ומטיילים ישראלים. בנוסף אליהם, מאות יהודים דתיים עולים מידי יום לפני חגי תשרי, בשלושת הרגלים (במיוחד בחול המועד) ובשבוע שלפני תשעה באב.
ביום 17.7.13 אתה עצמך אמרת במליאת הכנסת, בתשובה לשאילתא של ח"כ יריב לוין על כך שהמשטרה מנעה ממאות יהודים לעלות להר הבית בתשעה באב, כדלקמן: "העליה להר-הבית – ככלל אנחנו מאפשרים לעלות להר-הבית ואתה יודע את זה. אנחנו מעלים מאות אנשים שבאים כל בוקר. חיילים כל בוקר נכנסים ואנחנו מאפשרים."
דבריו של ניצב פרינטי כי "אין יותר מ-10, 15, 20 יהודים שמגיעים ביום להר הבית" הם בפשטות מצגים כוזבים לחלוטין לוועדת הפנים של הכנסת וסותרים מפורשות את דבריך כשר הממונה עליו. מספר היהודים העולה להר הבית גדול פי כמה וכמה מהמספרים שננקבו על ידי ניצב פרינטי בועדת הפנים של הכנסת. יתרה מכך – רק בשבוע האחרון מנעה המשטרה ממאות יהודים לעלות להר הבית, ובחול המועד פסח וסוכות, עלו מאות יהודים מידי יום להר הבית. בכך הטעה ניצב פרינטי את ועדת הפנים של הכנסת בדבר מספר היהודים העולים להר הבית.
4. התופעה שקצין משטרה מציג מידע כוזב לוועדה של הכנסת היא תופעה פסולה, ממש נורמה עבריינית ועומדת בסתירה מוחלטת לתפקידיה וסמכויותיה של המשטרה ולהוראות החוק. התנהלות זו מערערת את אחד מעמודי התווך של המשטר הדמקרטי שהוא הפיקוח של הכנסת על פעולות הרשות המבצעת, ובכללה משטרת ישראל.
5. שלטון החוק מחייב שהמשטרה תדיח כל קצין אשר נתפס בהצגת מידע כוזב לכנסת.
6. לאור האמור לעיל, הינך מתבקש בזאת להדיח לאלתר את ניצב יוסי פרינטי על שהציג מצגים כוזבים ביודעין ובאופן חמור, והטעה את ועדת הפנים של הכנסת בשלושה נושאים מהותיים כמפורט לעיל, בדיון על עליית יהודים להר הבית ביום 8.5.13.
7. לאור דחיפות העניין, נבקש את תגובתך בתוך שבעה (7) ימים מקבלת מכתב זה. במידה ודרישתנו זו לא תתקבל, יישקלו נקיטת הליכים משפטיים בנושא ללא התראה נוספת.
אין באמור במכתב זה כדי להוות כל ויתור, השלמה, עיכוב, דחיה, הפחתה, הסכמה או מיצוי טענות באורח חלקי או מלא, על נושא כלשהו שהועלה בעבר או שיועלה בעתיד ו/או על כל דרישה, בקשה, טענה, תלונה, סעד, טען-ביניים, צו, הודעה, תביעה או עתירה על פי כל דין ונגד כל אדם.
בכבוד רב,
אביעד ויסולי, עו"ד
יו"ר המטה המשותף
העתק: ח"כ יולי אדלשטיין, יו"ר הכנסת
ח"כ אורי אריאל, שר השיכון
ח"כ זאב אלקין, סגן שר החוץ
ח"כ מירי רגב, יו"ר ועדת הפנים של הכנסת
ח"כ יריב לוין, יו"ר הקואליציה
ח"כ צחי הנגבי, יו"ר ועדת הכנסת
ח"כ אורית סטרוק
ח"כ משה פייגלין
היועץ המשפטי לממשלה
היועץ המשפטי לכנסת
[1] בג"צ 4776/06 - גרשון סלומון נ' מפקד מחוז ירושלים, ניצב אילן פרנקו ואח'
[2] בג"ץ 3641/03 - תנועת נאמני הר הבית נ' צחי הנגבי ואח'
[3] שם וכן בג"צ 292/83 - נאמני הר הבית נ' מפקד משטרת מרחב ירושלים
[4] בג"צ 4776/06 - גרשון סלומון נ' מפקד מחוז ירושלים, ניצב אילן פרנקו ואח'
[5] בג"צ 10450/07 - תנועת נאמני הר הבית בא"י ואח' נ' ניצב אהרון פרנקו ואח'
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה