מעל ומעבר למדרגה השביעית

אז ככה: רשם העמותות של מדינת ישראל סירב להכיר בעמותה שמטרתה הקמת בתי כנסת על הר הבית, מפני שלטעמו הגדרה כזו "פוגעת ברגשות הציבור" (בסוף נאות להתגמש, לאחר ש'הר הבית' הומר ב'הר הקודש') * מלבד חציית המשוכה המנהלית הלא-פשוטה הזו מתמקדים מייסדי העמותה בעיקר בגיוס תמיכה רבנית ליוזמה * וזה דווקא הולך להם, יש להודות. אפילו הרב אבינר הבטיח לתמוך (טוב, רק אם הרבנות הראשית תסכים קודם) 

עוד צעד בכיוון הנכון - הדמיה של בית כנסת בהר הבית

במדינת ישראל 2013, כך נראה, די בעצם העלאת הרעיון לייסד בתי כנסת בהר הבית בכדי לעורר תסמיני חרדה. ניתן היה להבחין בהם בבירור במכתב שנשלח לפני חודש וחצי לעו"ד דורון ניר-צבי, בא כוחה של עמותת 'ישי – להקמת בתי כנסת על הר הבית', ובו תשובה (שלילית) לבקשתו להכיר בארגון כעמותה. בנימין למקין, מנהל מחלקת רישום ברשות התאגידים כתב לו: "קיים חשש כי השם המוצע עלול לפגוע ברגשות הציבור ונדרשת בחינה של העניין מול גורמים נוספים. נוכל כעת לקדם רישום עמותה רק אם יוצע שם אחר שלא יעלה חששות כאמור".

הבה נערוך תרגיל קצר בלוגיקה: מיהו הציבור שעלול להיפגע משמה של עמותה הכולל את הצירוף 'הר הבית' ומגיע יחד עם צירוף המלים 'בתי כנסת'? ומיהם ה'גורמים הנוספים' הנדרשים בכדי לבחון זאת? ועוד תהייה: האם הוטרד הרשם גם מהאפשרות שדווקא אי-מוכנות לרישום עמותה בשם הזה יפגע ברגשות הציבור? את התשובות לכך לא נדע כנראה לעולם, מפני שבסוף נאותו ראשי העמותה, בין השאר ירושלמי ממוצא אנגלו-סכסי בשם יעקב הימן, הרב יוסף אלבוים והרב מנחם מקובר, לשפץ את הגדרתה כך שתתאים לכללי הפוליטיקלי-קורקט הישראליים תשע"ג. תכליתה מעתה היא אפוא "הקמת בתי כנסת בהר הקודש". הרשם התרצה, ובא לציון גואל. עם שם כזה יוכלו לחיות בשקט במשרדי רשם העמותות במשרד המשפטים, ללא חשש להתפרצות רגשות קשים בקרב "הציבור".

בעוד חילופי מכתבים נזעמים בעניין מתנהלים באגף המשפטי כאמור, בגזרת הרבנים נרשמה הצלחה גדולה בהרבה. בשבועות האחרונים הצליחו לגייס שם גם את מה שנראה כתמיכתו (המסוייגת) של גדול מתנגדי העולים להר הבית בציונות הדתית – הרב שלמה אבינר. הרב אבינר נשאל על-ידם האם במקרה שבו הרבנות הראשית תאשר הקמת בית כנסת על הר הבית, הוא עצמו יתמוך בכך. הרב אבינר השיב בחיוב. אמנם לא נראה שהרבנות הראשית עומדת לבצע בקרוב את המפנה ההיסטורי הזה בעמדתה, אבל הכרזה כזו מפיו של ראש ישיבת עטרת כהנים היא בעצמה סוג של מפנה היסטורי.

אבל היו גם רבנים רבים שהביעו תמיכה נלהבת בהרבה. הרב שמואל אליהו, למשל, בעצמו חבר מועצת הרבנות הראשית, נאות לעמוד בראש העמותה ולסייע בקידום המהלך. פגישות חברי העמותה אף נערכות בלשכתו (חלקן בנוכחות סגן שר הדתות, הרב אלי בן דהן). בכתב הסכמה ששיגר להימן וחבריו קרא הרב אליהו לרבנים נוספים להצטרף לוועדה המייעצת לעמותה, "כדי שנפעל ביחד להגביר את התודעה והתמיכה הציבורית בעניין, וגם להבטיח שהתיכנון והביצוע של הפרוייקט החשוב הזה יתנהלו לפי כל הדרישות ההלכתיות". הוא הוסיף פניה גם "לכל אחינו בית ישראל להתמסר למטרה קדושה זו".

העומדים מאחורי היוזמה מתמקדים לעת עתה ביצירת חזית הסכמה רחבה בקרב רבנים למהלך, מתוך מחשבה שזה מה שנחוץ לצורך הצלחתו. "המפתח לקידום הרעיון איננו קשור במימון", כותב הימן בכתב הייסוד של העמותה. "למיזם כה מרשים, מרחיק לכת ובעל חשיבות היסטורית כה רבה יש מספיק בעלי הון שיהיו מוכנים להשלים את החסר או אפילו לממן את המיזם כולו. הקמת בית כנסת על הר הבית תקרום עור וגידים כשתהפוך להיות מיזם לאומי. כעת המשימה העיקרית היא להצית את הדמיון היהודי של האומה, להביא לידי ביטוי את הגעגועים אל ההר והכיסופים אל הקודש הטמונים עמוק בלב כל יהודי, ולשחזר את הרגשות השייכות והמשיכה למקום הזה, שמסתתרות מאחורי פרגוד של אלפיים שנות הגלות ושכמהות סוף סוף להתגלות".

על-פי כתב הייסוד, ההתמקדות בבית כנסת כעת נועדה ליצור "מוקד על הר הבית ש(בניגוד למקדש – א"ס) כבר עכשיו כל עם ישראל יוכל להזדהות איתו". "נוכחותנו בבית כנסת על הר הבית תהווה מהפכה תודעתית שתיצור באופן טבעי את החוליה שכעת חסרה כדי להתקדם עד להגשמת בניין המקדש".

הימן, מקובר ואלבוים רואים בבית כנסת עתידי כזה גם סמל ריבונות ישראלי במקום הקדוש: "46 שנים אחרי כיבוש ירושלים, אין עדיין סמל של ריבונות ישראלית על הר הבית. הקמת בית כנסת על הר הבית תהיה הצעד הראשון לתקן את העיוות". בית הכנסת המדובר, כך מקווים בעמותה, יהיה "עוגן קבוע של עם ישראל על הר הבית". "נוכחותנו בהר חייבת להיות מתמדת, ללא הפסקה, ללא רגע של נתק בין עם ישראל למקום קודשו. הדרישה להסדיר נוכחות ותפילה על הר הבית חייבת להיות מלווה בדרישה חד-משמעית ונחושה למקום מסודר: בית כנסת מכובד וגדול, עם אפשרות לטבילה במקוואות לפני הכניסה, מספר אולמות תפילה ובתי מדרש. די לבקשות מהסולטן לעלות למדרגה השביעית. לא עוד נסתפק בליווי צמוד של משטרת ישראל והשגחתו המתמדת של הוואקף". 

הימן מזכיר שהרעיון להקמת בית כנסת איננו רעיון חדש: "גם בזמן בית המקדש היו בתי כנסיות על הר הבית כמתועד בגמרא. גם בדורות האחרונים נשמעו קריאות להקמת בית כנסת על הר הבית על-ידי הרב יחיאל מיכל טיקוצינסקי, הרב שלמה גורן והרב מרדכי אליהו".

"עדיין עומד בשממונו"

מכתב הרבנים בקריאה להקמת בית כנסת בהר הבית
הרב אליהו זצ"ל ויבדל"א הרב שאר ישוב, הרב ליאור והרב דרוקמן
קוראים להקים בית כנסת בהר הבית

בין השאר מביאים ראשי העמותה מכתב ישן בעניין ששיגרו הרבנים דב ליאור, חיים דרוקמן, שאר ישוב כהן וכן הרב מרדכי אליהו זצ"ל עוד בשנת תש"ם (1980), מכתב נוגע ללב ורלוונטי כאילו נכתב היום: "הר הבית ששוחרר בחסדי ה' במלחמת ששת הימים עומד עדיין בשממונו כאילו שדבר לא קרה. ידועים דברי הרמב"ן בפירושו לתורה שהקצף שהיה על ישראל בימי דוד המלך, משום שהעם לא התעורר לבניין בית המקדש. מי יודע אם הצרות המתרגשות ובאות על עם ישראל בדורנו לא נובעות מזה שאנו אדישים לנושא הר הבית. מן הראוי שרבני ישראל יתאגדו אגודה אחת לעורר הציבור לפעילות בנושא הר הבית והכנת הלבבות לבניין בית המקדש שכולנו מתפללים ונושאים עינינו שייבנה עוד בזמננו אנו".

הימן וחבריו ממשיכים כל העת במאמצים לגייס קבוצת רבנים שתתן גב למהלך. תמיכה מפתיעה ביוזמה, כולל ברכה למבצעיה, התקבלה אפילו מפי הרב דוד אבוחצירא – נכד הבבא סאלי, שעמו נפגשו חברי העמותה. גם הרב חיים כהן, "החלבן", כתב למייסדים מילות תמיכה חמות "בברכת כהנים על המפעל העצום בהקמת בית הכנסת בהר הבית".

מכתב תמיכה נוסף קיבלה העמותה מידי הרב שאר ישוב כהן שהתריע בו על מצבו החמור של ההר: "המצב השורר היום בהר בית ה', הדום רגלי א-לוהינו, אשר יש בו חילול השם וביזיון הקודש, טומן בחובו לאחרונה גם סכנה ממשית לאחיזתנו בהר המוריה ובירושלים בכלל. על כן אני קורא בקריאה דחופה לעורר את לב ישראל אל מקום מקדשנו על ידי קביעה ברורה ומפורשת של המקומות בשטח הר הבית המותרים בכניסה על פי הדין, עם הגבלותיהם ותנאיהם כך שאפשר יהיה להקים מקום תפילה קבוע ליהודים על הר הבית, ויידע העולם כולו כי הר קודשנו ותפארתנו לא-לוהי ישראל הוא".

הרב שאר ישוב כהן הוסיף שלהבנתו גם רבו הרב צבי יהודה קוק (בניגוד לתפיסה המקובלת לגביו) סבר "שיש לעשות הכל כדי להחזיר עטרה ליושנה ואת השליטה בהר הבית ומקום המקדש לידי עם ישראל": "בכמה שיחות שזכיתי להן עם מורי ורבי זצ"ל בנושא זה אמר שלא רק בזמן הכיבוש, שאז בא יחד עם אבי מורי הרב הנזיר זצ"ל ועם גיסי הרב גורן זצ"ל דרך הר הבית לרחבת הכותל ביום כ"ח באייר, אלא גם כיום הוא תומך בכך שאנו היהודים צריכים להתפלל ולהיות השולטים בטהרה ובקדושה בהר הבית. לעניות דעתי אילו ידענו אז שהמצב יהיה כפי שהוא היום, שלטייל בבגדי פריצות מרשים השוטרים גם ליהודים, אבל להתפלל אוסרים ומקפידים שחס וחלילה לא יתפללו שם או יגידו פרק תהלים, אני בטוח שעל זה גם מורנו הרב צבי יהודה היה מרעיש עולמות".

גם הרב אליהו זייני, רב הטכניון בחיפה כתב לעמותת ישי דברים דומים: "אסור לנו לסבול מצב עגום, נורא ומשפיל זה [בהר הבית. א"ס]. עלינו לקרוא בקול גדול ולעורר את לבות כל אחינו די בכל אתר ואתר להשתתף בבניית מקום המותר לנו כיום, שייראה לעיני עצמנו ולעיני כל העמים שלא זזה שכינה ממקום קודשנו. רחל כבר אינה מבכה עוד על בניה, אלא על שאין אנו עושים די כדי לנחם את ציון וירושלים ולבנות את חורבותיה".

גם אחרי סאת הייסורים שספג מרשויות המדינה, חשוב להימן להסתכל על חצי הכוס המלאה: "זו הפעם הראשונה מאז כיבוש ירושלים בתשכ"ז שהמדינה מאשרת הקמת גוף ציבורי עם כוונה מוצהרת לבנות בתי כנסת ליהודים על הר הבית. זה באמת מהפכני. לא סתם קראנו לעמותה 'עמותת ישי' – ישי יוליד בעזרת ה' את דוד. דוד הוא חוזה המקדש, וגם במקרה שלנו הכוונה איננה להסתפק בבניית בית כנסת, אלא לכך שבסופו של דבר נגיע גם למקדש".

"יש לחבר את עם ישראל כולו למשימה הזו", מייחלים חברי העמותה בסיום כתב הייסוד, "וליצור דרישה עממית רחבה ביותר, עם עוצמה שאי אפשר עוד להתעלם ממנה, ויותר מזה, שאי אפשר עוד לעמוד בדרכה".