ח"כ זבולון כלפה – הבית היהודי

ח"כ זבולון כלפה

יהודים החפצים לעלות להר ועושים זאת בתיאום עם ההלכה לא צריכים לחוש כמפירי חוק. כשהמשרד לענייני דתות החל לתקן תקנות שנועדו להסדיר את היכולת של יהודים להתפלל בהר, חשתי סוף סוף מעט זקיפות קומה לאומית, אחרי עשרות שנים שבהן נמנעה מיהודים הזכות להתפלל במקום הקדוש

הר הבית עבורי הוא הציר שעליו סובבת ההיסטוריה של העם היהודי. משאת הלב של יהודים בכל העולם, במשך אלפי שנים, היתה לחזור לארץ הזו, להר הזה. בכל תפילה, בימי חול, בשבתות ובמועדים תמיד הזכרנו ועדיין מזכירים- "ותחזינה עניננו בשובך לציון ברחמים". היעד מדויק וברור: בית המקדש וירושלים.

בדיון שנערך בוועדת הפנים של הכנסת בשבוע שעבר, ניסה עמיתי, סגן שר הדתות ח"כ הרב אלי בן דהן, להציג תקנות המאפשרות ליהודים להתפלל על ההר. אולם, הדיון בנושא הרגיש עורר ככל הנראה את חמתם של כמה מהנוכחים. במהלך הדיון התפרעו כמה מעמיתיי, חברי כנסת ערבים ניבלו את פיהם בצורה מאוד לא מכובדת (בלשון המעטה) ולא נתנו לדיון להימשך כסדרו.

את עמדתי בעניין עליה להר הבית אני יכול לחלק לשניים, מחד, מהצד ההלכתי זו שאלה שצריכה להישאל ולהתברר ובוודאי שיש צדדים לכאן ולכאן. מאידך, זקיפות הקומה הלאומית מחייבת שהאפשרות לעלות להר הבית תהיה קיימת. יהודים החפצים לעלות להר ועושים זאת בתיאום עם ההלכה, לא צריכים לחוש כמפירי חוק. הם לא אמורים להרגיש שעליה להר הבית היא פעולה שצריך לקבל עליה הסכמות מאחרים הטוענים לזכות ובעלות על המקום הקדוש.

כאשר המשרד לענייני דתות החל לתקן תקנות שנועדו להסדיר את היכולת של יהודים להתפלל בהר, חשתי סוף סוף מעט מזקיפות הקומה הלאומית שהזכרתי קודם, אחרי עשרות שנים בהן נמנעה מיהודים הזכות להתפלל במקום הקדוש. אבל בינתיים, עד שהתקנות יוסדרו, הזכויות שלנו על ההר נרמסות ברגל גסה (כמו בשכונות נוספות בירושלים, אבל זה כבר נושא לטור אחר).

הבעיה הזו חייבת לבוא על פתרונה. לא יכול להיות שהמצב הקיים, בו יהודים נאלצים להתפלל בהחבא – יימשך. היום ברור לי יותר מתמיד, בעיקר על רקע הדיונים האחרונים בנושא, ששליטה בהר, משמעותה שליטה במדינת ישראל ובארץ ישראל כולה.

עלינו, חברי הכנסת של הבית היהודי, לפעול בערוצים השונים בכפוף לכללים ההלכתיים. במקביל עלינו לפעול להגברת המודעות הציבורית לעניין. עשרות שנים אנחנו מתפללים במקום המכונה "הכותל", שבויים בתפיסה שזהו המקום הקדוש ביותר לעם היהודי, אבל העובדה הפשוטה, שרבים אינם מודעים לה כלל – היא שהכותל הוא חלק מהחומה של החצר החיצונית, ואילו קודש הקודשים נמצא בכלל במקום אחר. אני מאמין ומקווה שפעולה בשני הערוצים גם יחד תביא לשינוי המציאות בעניין הזה, במהרה בימינו אמן.