השוטרים הותקפו על ידי ערבים ובתגובה גרשו את היהודים מהר הבית

בכלי תקשורת שונים דווח כאילו פרצה תגרה בין יהודים לערבים בהר הבית, כי הרי הערבים שייכים לזן נדיר שלא כועס ולא מתרגז אלא אם כן יהודי מרגיז אותו. אז מה באמת הרגיז את הערבים? עצם הנוכחות של יהודים בהר הבית!

צילום וידאו של חלק מהמהומות בהר הבית

להלן תיאור מדויק של הדברים מפי אחד העולים שהיה בקבוצה שהותקפה (הדברים מובאים כלשונם):

היום ב-07:27 הגעתי לעמדת הבידוק בכניסה למעלה המוביל לשער המוגרבים - שער הכניסה להר הבית - היחיד הפתוח ליהודים. הצטרפתי לעשרות יהודים שהמתינו ומאות תיירים. אנחנו היהודים, חיכינו המון זמן והיה מאוד צפוף, דן טובול היה נציגו של ארגון משמחי עולי רגלים וחילק אוכל ושתיה.

ראשונים נכנסו הקבוצה של ישיבת הר ברכה (אני לא יודע מה היה איתם בתוך ההר).

ב-08:30 נכנסה קבוצה נוספת המורכבת מתושבי כוכב השחר, ישיבת מצפה יריחו, קבוצת הנשים, ועוד בודדים. בין יתר העולים היו הרב איתי אליצור, הרב חיים גרינשפן ועו"ד איציק בם.

התחלנו ללכת במעלה הגשר תוך ריקודים ושירה, שנקטעה ברבע האחרון על ידי רפ"ק ליאור שירוני - מפקד הר הבית.

התחלנו את העליה להר והכל היה טוב, בחלק הדרומי הרב איתי הוביל את הקבוצה קרוב לחומה הנמוכה, והרב גרינשפן, שנוהג להתרחק משם, התפצל מהקבוצה והלך דרך הטרסות (זה היה באישור המשטרה. אגב, קבוצות הצועקים לא התכוננו לביקור שם, ורק כשכבר עברנו את האנשים שם הם נזכרו לצעוק).

בחלק המזרחי התחיל בלאגן. אני אישית לא ראיתי שירים והשתחוויות. אני כותב מה שקלטתי ומקווה שאדייק.

הרבה אנשי צילמו וזה עצבן את איש הווקף. הוא צעק על אנשים לכבות מצלמות, והם כמובן לא הקשיבו לו (גם השוטרים אמרו לו שמותר לנו לצלם). לאחר כמה זמן הגיעו עוד אנשי ווקף וגם ערבים נוספים, ללא תפקיד רשמי מוכרז (סה"כ כגודל הקבוצה שלנו). הם התחילו לצעוק ולדחוף. השוטרים הזעיקו תגבורת. הגיעו שוטרים נוספים, ביניהם קצינים בדרגות גבוהות.

השוטרים ניסו להרגיע את הרוחות, בהתחלה אצל הערבים, לאחר כמה זמן הם התפנו ליהודים - תחילה אמרו לכל מי שעמד על החומה לרדת. לאחר מכן אמרו לכולם להיצמד וללכת מבלי לעמוד (לפני כן הבטיחו שנעצור בשער המזרח, אבל הם אמרו: "אתם רואים שעכשיו זה מצב בטחוני שונה" [קטעו את ההדרכה של הרב איתי]).

תוך כדי הערבים צועקים מקללים ודוחפים (גם שוטרים). לא שמעתי שהשוטרים אמרו לכבות מצלמות (ואכן צילמו עד הרגע האחרון). תוך כדי הבלאגן, כתגובה לערבים החלו כמה לומר הלל בקול, שניים נעצרו/ עוכבו.

באיזשהו שלב נזרקו לעברנו כחמש אבנים. כאן הבלאגן עלה שלב, הן מצד הערבים, והן מצד היהודים שמחו על שמעיפים אותנו ולא אותם, ושהמשטרה אפילו לא מגיבה לתקיפת שוטר על ידי הערבים. [נציין שהתיגרה היתה רק בין השוטרים לערבים, היהודים רק צעקו].

הוציאו אותנו משער השבטים (ולא השלשלת, כפי שכתבו). כשיצאנו לא הרשו לרב איתי לדבר וגם הפסיקו את הריקודים - עד שנצא משער האריות. כשיצאנו משער האריות, לא נתנו לקבוצה לעבור דרך העיר העתיקה ודרשו מאתנו לעשות סיבוב מבחוץ.

הקבוצה הלכה דרך בית הקברות שליד הכותל המזרחי. אני הצטרפתי לרב גרינשפן וחבר, יחד הלכנו דרך העיר העתיקה. בדרך משער שכם לכותל הקיפו אותנו פתאום שישה יס"מניקים, ודיווחו בקשר ש"הקבוצה איתנו". הם המשיכו איתנו, ללא דיבורים, עד הכותל ואז עזבו אותנו [מאבטחים לכבוד הרב גרינשפן? בפעם הבאה רכב ונהג צמוד?].

כשחזרנו ראינו קבוצה של תיירים עולים בגשר לכיוון שער המוגרבים. לעומתם, היתה קבוצה של יהודים שעברו כבר את הבידוק, אבל אחרי עשר דקות השוטר החזיר אותם, והודיע שההר סגור לכולם. (הרבה הלכו כפיצוי למכון המקדש).

כל טוב סלה, אריאל דוד