טבילת אש

היא רצתה בסך הכל לעלות להר הבית כהלכה, אך בדרך מצאה עצמה רעות מושפלת במקווה האשקלוני בידי הבלנית והרב הממונה על המקוואות ("את מהמפד"ל? מי התיר לך לעלות להר?") * המשרד לשרותי דת: זה בניגוד להנחיותינו. אסור לתחקר את הטובלות

העובדה שהיא בסוף החודש התשיעי להריונה, וגם היחשפותה לאחרונה בפייסבוק לעניין הר הבית, גרמו לרעות מאשקלון לבקש רגע לפני הלידה לעלות ההרה. בירור הלכתי קצר הביא אותה בשבוע שעבר למקווה הנשים המקומי בשכונת רמת אשכול באשקלון. הבלנית, שהבחינה כמובן בהריונה, חשבה שרעות טובלת לשם סגולה ללידה קלה ולא מתוך סיבה הלכתית, ולכן הורתה לה לא לברך על הטבילה. רעות הסבירה לה שמטרת הטבילה היא לשם עליה להר הבית, ושהנחו אותה דווקא לברך על הטבילה. הבלנית התעקשה שזו ברכה לבטלה ושאסור לברך, ובכלל – שהטבילה כשרה גם ללא ברכה כך שעדיף להימנע ממנה על פי הכלל ההלכתי 'ספק ברכות להקל'.

רעות עמדה אז ליד הבלנית במגבת בלבד, מתלבטת מה לעשות, כשהאחרונה החליטה שיש להתקשר לרב הממונה על המקוואות באשקלון ולשאול אותו בעניין. רעות ניסתה להניאה מכך, באומרה שאין טעם לשאול אותו מכיוון שייתכן שהוא נמנה עם האוסרים לעלות להר הבית, בעוד היא עצמה מסתמכת דווקא על הדעות המתירות זאת. הבלנית התעקשה בכל זאת, ויצרה קשר עם הרב. הרב, כצפוי, הגיב בתקיפות: אסור לעלות להר הבית. הרב עובדיה יוסף אסר על כך בכל תוקף, ובוודאי שאסור לרעות לברך על הטבילה.

השיחה הסתיימה, ורעות העירה ששיערה מראש שזה מה שיאמר הרב, אך מכיוון שהיא עצמה איננה הולכת לאור פסיקותיו של הרב עובדיה יוסף, בכוונתה לטבול בכל זאת. הבלנית הגיבה בזילזול: "את מהמפד"ל? מי פוסק לך? מי התיר לך לעלות? זה בגלל שאת אשכנזיה?". רעות השיבה לבלנית שאין זה מעניינה. בינתיים קיבלה הודעה במסרון מהרבנית רבקה שמעון, חברת תנועת 'נשים למען המקדש', שאכן יש לטבול בברכה. היא הודיעה לבלנית שבכוונתה לטבול ולברך, וזו מצידה ענתה שאיננה יכולה להרשות זאת.

בסופו של דבר בירכה רעות בקול רם, אך לדבריה החוויה המכעיסה גרמה לה למהר ולא לטבול בכוונה ראויה ולהתפלל כפי שרצתה. "הרגשתי מושפלת וכועסת על החדירה לפרטיות ועל חוסר האונים שהרגשתי כשעמדתי מולה במשך חצי שעה במגבת בלבד, נאלצת להסביר את מעשיי", סיכמה.

מתנועת 'נשים למען המקדש' ביקשו להגיב על כך:

"רעות קיבלה ייעוץ הלכתי מטעם תנועתנו, כמו כל אישה הפונה אלינו בטרם תעלה להר הבית לראשונה בחייה. תנועתנו פועלת במסגרת הלכתית, ואנו נוקטות לא אחת בגישה המחמירה על מנת שלא ליצור מתחים ומחלוקות בין שיטות הפסיקה השונות.

"במהלך שנות פעילותנו נתקלנו לצערנו לא אחת בסיפורים חוזרים ונשנים על בלניות האוסרות על נשים לטבול לקראת העליה להר הבית, או מערימות עליהן קשיים שונים כגון הפרעות טכניות, עיכובים בטבילה ועלבונות אישיים. סיפורה של רעות הביא לשיאים חדשים את הפרת צנעת הפרט, האטימות וגסות הרוח שמקומם לא יכירם במקווה שבו הטובלת זקוקה לתחושת נוחות ולמרחב אישי. אנו קוראות לכל מי שיש בידו לעצור את התופעות המבישות הללו – למשרד לשירותי דת, למועצות הדתיות ולרבנות הראשית – להוציא הנחיות מדוייקות לכל מערכת המקוואות בארץ לאפשר לכל אישה החפצה לטבול למען עליה להר הבית לעשות כן בכבוד ותוך הערכה".

תגובת ח"כ ד"ר עליזה לביא, יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה:

״לאורך השנים התפתחה נורמה במקוואות מסוימים, שלפיה הנשים הטובלות נאלצות להשיב לשאלות ולעבור בדיקות כתנאי לטבילתן באופן הפוגע בצנעת הפרט. חקירות אלו, כאשר הן נעשות ללא הסכמה מפורשת ומודעת של האישה הטובלת ותוך אי רצונה לשתף פעולה – משפילות ופוגעות. נשים רבות נתקלות בדרישות כאלו כשהן עטופות במגבת בלבד ונחקרות עד לפרטיהן האינטימיים ביותר בידי הבלנית החודרת לפרטיותן. אסור שבדיקות אלו תהיינה תנאי לטבילה. יש לכבד את הטובלות. אלו המבקשות בדיקה קפדנית תקבלנה, ולעומתן גם אלו המבקשות פרטיות תקבלנה את שלהן. לאורך הדורות ידעו נשים לשמור על חיי הטהרה גם כשלא היו מקוואות: בים, במקווה מים ובנחלים. נשים עזרו אחת לשניה ולא הקשו זו על זו. הצעת החוק שלי מבקשת לאפשר לנשים לטבול תוך הגנה על פרטיותן וללא פגיעה בצנעת חייהן האישיים.

"ראוי לציין שמועצת הרבנות הראשית הכירה בעבר בחשיבות השמירה על צנעת הפרט של הנשים הטובלות וקבעה ש'אין להתנות או לשאול את הנשים המגיעות לטבול במקווה בדבר מעמדן האישי'. למרות זאת, הנשים הטובלות עדין נשאלות שאלות נוספות הנוגעות לצנעת חייהן האישיים, לרבות מועדי הווסת, אופן הטבילה והניקיונות והבדיקות שערכו בגופן״.

תגובת המשרד לשרותי דת:

"בהתאם לנוהל בנושא זה ובהסתמך על פסיקת הרבנות הראשית, יש להימנע משאלות הנוגעות לצנעת הפרט. המשרד טרם הוציא את ההנחיה בצורה רשמית, אך יעשה זאת בקרוב".