בזכות נשים צדקניות

סבלנות, נחישות ואומץ || נשות המקדש בפעולה

הרב אלבום שליט"א, רחל סלע ונשים צדקניות בהר הבית
מול המון ערבי זועם

אתמול השתוללו הערבים בהר הבית בצורה קיצונית, קיללו, איימו, הסיתו וניסו לתקוף קבוצה של ארבעים עולים בהר הבית (ראו כתבה >). המשטרה לא איפשרה ליהודים נוספים לעלות ולסובב את הר הבית. לאחר המתנה של כשעתיים הורשו היהודים שהמתינו בכניסה להר, להכנס למסלול מקוצר ולצאת מהשער הסמוך - שער השלשלת.

היום המשטרה מנעה כניסת מחבלים צעירים להר הבית וב"ה העולים היהודים הרבים לא סבלו מהצקות וגידופים של תומכי החמאס והצליחו לחוות חורבן שקט.

↓ רחל סלע עלתה אתמול להר הבית עם נשים נוספות ומספרת:

הר הבית. הצד הפנימי שמעל רחבת הכותל המערבי

שלום לכולם!
אתמול יום רביעי חיכינו שעתיים!!!
היינו בסך הכל ארבע נשים ותינוקת, אך לברי השטורים: "הר הבית מלא", וכן "יש פרעות בהר" (מה שלא הפריע למאות תיירים לחלוף על פנינו ולהיכנס בשקט).
חששתי שהנשים יגידו שנמאס להן לחכות בשמש ויעזבוני, אך הן לא התייאשו.
העברנו את הזמן בתור בלימוד ענייני מקדש והר הבית.
כפי שאמרנו - ה' עושה את רישום הנוכחות בתור!
כעבור שעתיים, בשעה 10.10 נכנסנו.

חבר אלינו הרב אלבוים, שסיים עליה קודמת וחזר לעלות שוב... אין מילים למסירות נפשו ועקשנותו!
ואיתו חבר אלינו גבריאל. וכך אנו 4 נשים, תינוקת, שני גברים מוזמנים ללכת משער המוגרבים לשער השלשלת, תחת אבטחה כבדה של כמה עשרות שוטרים.
"עכשיו תראו איך הולכים מרחק של 5 דקות במשך 50 דקות" נתתי הצהרת כוונות.
אך הרב אלבוים הזהיר שאם נלך - יזרזו וידחפו אותנו לצאת. אז לא הלכנו.
קיימנו את "וירשתם אותה וישבתם בה" - "במה ירשתם? בישיבה" - תפסנו פינה מיד בכניסה (מתחת ל"סטו המלכותי") ושם למדנו, שוחחנו, התפללנו.

מאות ערבים צבאו עלינו בצעקות "אללה הוא אכבר" וכד' ובתנועות איום וגנאי, אך השוטרים לא נתנו להם להתקרב. צעקותיהם החרישו אוזניים, בקושי שמענו את עצמנו אם כי היינו מאד סמוכים זה לזה.
הצעתי לעשות דמיון מודרך ולהקשיב לשירת הלוויים ולנגינתם... בדקות האחרונות התחלנו לזוז, כדי שבכל זאת הנשים גם יראו משהו בהר.  הנחשול האימתני זרם איתנו.

השוטרים ביקשו שנידבק לקיר, אבל בעקשנות של הרב אלבוים הלכנו בדרך הרגילה לשלשלת, וחומת השוטרים חצצה בינינו לבין האספסוף, אם כי לא מנעה את צעקותיהם ותנועותיהם. וכל זה בשביל שישה יהודים... איזו השקעה.

ממש "להיות עם חופשי בארצנו" במלוא עליבותו.

משכנו בכוח את הזמן עד 11.05 ויצאנו. ביציאה יצא גם שלומי טובול, המפקד החדש של ההר. אמרתי לו: "המצב גרוע מאד. מה אתם עושים כדי לאפשר לנו לעלות כמו בני אדם?" הוא הבטיח שהם עושים...

אמרתי "זה שאתם הולכים מטר מלפני ומצלמים אותי כדי למנוע אמירת תפילה אפילו בלחש - זה לא שמירה על סטטוס קוו, זו רדיפה והתעללות" הוא אמר שמצלמים את כולם, גם את הערבים וכל קבוצה... עצוב.

כדרכנו הלכנו למסעדה לחוג את העליה ולשוחח, והתברר שלמרות המציאות ההזויה - הנשים כן התרגשו והתפללו והרגישו קירבת ה', וקיבלו תובנות וידיעות רבות שלא היו להן קודם. ומאד הבינו את חשיבות העליה, ותבואנה שוב.

כל טוב, בשורות טובות
וניפגש בהר!

לתמונות נוספות היכנסו >>