יום שישי, 25 ביולי 2014

תחושת מצור

הנחיות משרד הדתות אוסרות להפריע || בשטח המצב שונה

הנחיות המשרד לשירותי דת חד משמעיות, גם מנכ"ל המשרד הבטיח להפסיק את תיחקור הטובלות ואת החדירה לפרטיות, אבל בלניות המקווה ברחוב המצור בירושלים בשלהן: כאן לא יטבלו נשים המעוניינות לעלות להר הבית

↓ זה המצב בשטח

זה קרה ביום ראשון לפני שלושה שבועות. בתיה, רווקה ירושלמית, הגיעה לטבול במקווה ברח' המצור 7 בשכונת קטמון שבירושלים לצורך עליה להר הבית. "עם הבחנת הבלנית בי", משחזרת בתיה, "היא תיחקרה אותי על המעמד הזוגי שלי. עניתי שאסור לה לשאול שאלות מעין אלו, אך היא טענה שעליה דווקא לשאול ואכן שאלה בעקשנות יתרה. נמנעתי מלהשיב אך היא המשיכה בשלה. לבסוף החלטתי שאינני מעוניינת להגיע לוויכוח ובוודאי לא לשקר. עניתי לה שאני רווקה ועולה בעזרת השם להר הבית, ונדרשת לטבילה לשם כך. מיד אמרה שהיא מצטערת, אך אין באפשרותה לאפשר לי טבילה. לכל היותר הסכימה לשאול על כך את רב המקווה.

"היא אכן מיהרה להתקשר לרב, שכמובן אסר את המותר והשיב שאין לאפשר לי לטבול. ביקשתי לשוחח איתו. הוא נענה בחיוב ויש לציין שאף דיבר בסבלנות ובנועם. הוא הסביר שזהו איסור שרבני ירושלים לפני שני דורות הוסיפו ואסרו עלי לטענתו, ומכאן גלשנו לשיח על תקנה לכאורה שרבנים אלו ואחרים החליטו לקבל בשם בנות ישראל. השיח התנהל כחצי שעה, כשאני מסבירה לרב את רצוני והרב מצדו משיב שאיננו יכול לאפשר לי את הטבילה. הוא הסביר שרווקה במצבי שמעוניינת לטבול צריכה להערים על המערכת ולא לספר על כוונתה האמיתית. שאלתי אותו אם כבוד הרב דורש ממני לשקר. הוא ענה: 'חס ושלום לשקר. רק להערים על המערכת'. 

"השבתי שאינני מבינה את ההבדל, ושמי שמעוניינת לטבול מהטעמים שבגללם אסרו לכאורה על טבילת רווקות – קיום יחסים מחוץ לנישואין – כבר תדע איך להערים על המערכת. הרב החל לגמגם ומסר לי שמות וכתובות של מקוואות נוספים בירושלים שפתוחים עד שעה מאוחרת. דחיתי את הצעתו ועניתי שהעובדה שהוא מודע לכך שאלך לטבול במקווה אחר, ובכל זאת איננו מאפשר לי לטבול במתקן המסויים הזה – מעוררת גיחוך. הוא השיב שהוא מצטער מאוד, אך רבו האוסר על טבילת רווקות עומד לנגד עיניו, והוא הקטן אינו יכול לאפשר לי זאת. סופו של דבר, לא אפשרו לי לטבול שם".

נשים בהר הבית למצולמות אין קשר לכתבה
מהמשרד לשירותי דת נמסר בתגובה למקרה: "על פי חוזר מנכ"ל תשע"ד/1, המועצה הדתית מחוייבת לתלות שלט שלפיו יש לכבד את פרטיות הטובלות ולהימנע משאלות הנוגעות למעמדן האישי ולצינעת הפרט. בנוסף, הבלניות עצמן מנועות כמובן מלשאול שאלות מעין אלו את הטובלות. התלונה תיבדק באופן נקודתי מול המועצה הדתית בירושלים". 

נילי בן גיגי, שנבחרה לשמש כחברת המועצה הדתית בירושלים הגיבה אף היא, תוך ציון העובדה שאין בידה עדיין הסמכות לטפל בעניין: "מוניתי למועצה הדתית בירושלים בהחלטת מועצת העיר בינואר 2014, אולם מינוי המועצה הדתית החדשה טרם הושלם. עד שזה יקרה אין לי עדיין את הסמכות, והמועצה הישנה היא הקובעת למעשה. אולם אני דואגת לעמוד בקשר עם כל הגורמים הרלוונטיים ואוספת מידע על מקרים מעין אלו. נושא המקוואות קרוב ללבי במיוחד באופן טבעי בהיותי אשה.

"לצערי הרב אני מכירה כבר כמה וכמה תלונות של טובלות שביקשו לטבול לצורך עלייה על הר הבית ונתקלו בקשיים. כמו כן מצטברות תלונות רבות על המקווה המסויים הזה שברחוב המצור בירושלים, ונראה שהצוות שם מקשה מאוד על חיי הטובלות, איננו מציית לנהלים ובאופן כללי סובל מתודעת שירות נמוכה. באופן חד משמעי ולמען הסר כל ספק – לבלנית אסור לתחקר את הטובלת. אף לא שאלה אחת – לא מהו מעמדה המשפחתי, לא מטרת הטבילה, לא שאלות צניעות, כלום! הטבילה היא באחריות הטובלת בלבד. כל סיוע של הבלנית צריך להיעשות רק על פי רצונה ובקשתה של הטובלת. אשקר אם אומר שאני מופתעת על שהנהלים החדשים טרם חלחלו לשטח. הרגלים קלוקלים שמסורים בידיהן של בלניות ותיקות יהיה קשה לשנות, אך אסור לוותר ואני מתכוונת לעמוד על כך". 

אלעד קפלן ממכון עתים, גוף המתמקד בסיוע והכוונה בשרותי דת, מודע אף הוא לבעיה במקווה המדובר: "בחודשים האחרונים פנתה 'עתים' מספר פעמים למועצה הדתית בירושלים ולמשרד לשירותי דת בדרישה לטפל בפניות חוזרות ונשנות שהתקבלו במרכז הסיוע של העמותה, אודות פגיעה בכבודן ופרטיותן של הנשים הטובלות במקוואות טהרה ברחבי העיר ובמקווה הטהרה ברחוב המצור 7 בפרט. מעשי הבלנית מנוגדים להוראות הדין ומהווים פלישה לצנעת חייה של הטובלת, באופן שרומס את זכויותיה לכבוד ולפרטיות. מעשים אלו פוגעים באמון הציבור בשירותי הדת וכן בדמותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

תגובת תנועת נשים למען המקדש: "כתנועה המעודדת נשים לעלות להר הבית בקדושה ובטהרה, אנו נדהמות לגלות שבלניות מסויימות ואף מורי הוראה מונעים מחברותינו את האפשרות לטבול, וזאת בניגוד לדעת רבותינו ובניגוד לחוק במדינת ישראל שלה שייכים המקוואות הציבוריים. בכל פעם מחדש מקוממת אותנו התופעה שבה בלנית 'מגדילה ראש' ומתחקרת באופן מביך את הטובלות, המצויות במצב רגיש טרם כניסתן לטבול, ואף מטילות סנקציות שונות על הנשים הללו, כגון יציאתה של הבלנית מן המקווה או חמור מכך, מניעת האשה מלטבול. הגדיל לעשות רב השכונה, שיעץ לחברתנו כיצד להערים על תקנתו ב...מקווה אחר. 

"עם כל ההערכה כלפי בלניות מסבירות פנים במקוואות אחרים, לצערנו התופעה לא תיפסק ללא נקיטת אמצעים כנגד אותם עובדי ציבור המועלים בשליחותם, וזאת מתוך ביטול פסקי רבנים אחרים, כביכול לשם שמיים".

תגובה 1:

  1. הפתרון הפשוט ביותר הוא הגשת תביעת נזיקין כנגד הבלנית, הרב והמועצה הדתית. סיכויי הזכיה בתביעה זו הם גבוהים מאד למי שמבין את הראש של בתי המשפט. אם הבלנית תדע שהתנהלות כזאת תעלה לה כמה אלפי שקלים היא תחשוב פעמיים לפני כל תחקור ותשאול...

    השבמחק