אבל אשמים אנחנו || מאסנו בארץ חמדה, הפקרנו את בית הבחירה
בגלל חשיבות הדברים, אנחנו מביאים את מאמרו של הרב יואל דומב, שפורסם לראשונה בערוץ 7
↓ על מיתתם של שלושת הקדושים הי"ד
קשה מאוד לכתוב כשהלב שותת דם על רצח נערים תמימים וטהורים בידי בני עוולה שפלים, חיות אדם שאינם ראויים אפילו לכינוי "אדם".
אולם בכל זאת מן הראוי לחפש קצת משמעות עמוקה יותר באירועים הקשים שחווינו בשבועות האחרונים. מחד, נגרם כאב עצום למשפחות החטופים בפרט ולעם ישראל בכל העולם בכלל, אך מאידך ראינו אחדות מדהימה ביותר, חוצה מגזרים ויבשות. כרזות להתפלל לשלומם של הנערים נתלו בכל בית כנסת, גם לדוברי יידיש במונסי.
עצרות תפילה עם כל הפסיפס המדהים של עם ישראל התאחדו יחד, "אגודים בצרה לשפוך תחינה". כולם שאלו והתפללו וקיוו וציפו וייחלו לשובם של הנערים, כולם בערו באש של אהבת ישראל וכולם כעת אבלים ושוממים על דמם הקדוש שנשפך בצורה כה ברוטאלית וקשה.
ההלכה מצווה את האדם להתוודות לקראת מיתתו ואם קשה לו לומר את כל הווידוי יאמר "תהא מיתתי כפרה על כל עוונותי". כאשר מדובר באנשים שקידשו השם במיתתם, צעירים יראי שמיים שעדיין לא הגיעו לגיל שנענשים בידי שמים על עוונותיהם, דומה שנכון לומר שמיתתם היא כפרה על כל עם ישראל.
נשמותיהם נבחרו בקפידה לעבור תהליך של ייסורים ומירוק בעולם הזה ובכך לתקן פגם שקיים בעם ישראל. למעשה אין אפשרות לערוך חשבונות שמים ולדעת מהו בדיוק הפגם שדרש תיקון, אך כשראינו את האחדות המופלאה בכל שדרות העם בשבועות האחרונים, לא נראה שהפגם נוגע ל"עם ישראל". כמו כן תורת ישראל פורחת בצורה שלא היה מעולם מתחילת ההיסטוריה של עם ישראל, בין בכמות הלומדים ובין באיכות המשאבים שמושקעים בלימוד תורה ובחיזוקה. אולם דומה שהצלע החלש הוא דווקא "ארץ ישראל", הארץ שה' הבטיח לנו ואף זכינו בדורנו למתנה יקרה ביותר כאשר כל ערי הקודש שבו לעם ישראל, כולל עיר דוד, הר הבית, שכם וחברון.
אך אבוי לנו, את הר הבית הפקרנו למשחקי נערים ישמעאלים, חברון נחתך ורובו נמסר לשליטת טרוריסטים שונאי ישראל, שלמרבה הפלא מרשים להם כניסה למערת המכפלה למרות כל מה שעוללו לעמנו במשך מאה השנים האחרונות. שכם וקבר יוסף נמצאים אף הם בידי בני עוולה, כאשר כל כניסה לקבר דורש תיאום אתם וכניסות לא מאושרות כרוכות בפיקוח נפש. ניתן לומר שקיימנו את "וימאסו בארץ חמדה" בהידור רב מאז שנכבשו יהודה ושומרון, כאשר לא החילונו ריבונות על אזורים קדושים אלו, הרסנו בתים של יהודים שהעזו להתיישב במחוזות אלו, ואף הגשנו על מגש של כסף את מקום מקדשנו לראשי שונאינו ומנדינו.
סמלי הוא הדבר שהנערים נחטפו בערב שבת פרשת שלח, שבו המרגלים מאסו לראשונה בארץ ישראל. סמלי יותר הוא העובדה שהם נלקחו לאזור חברון, ליד נחל אשכול, ששם המרגלים אספו פירות כדי להוכיח לעם ישראל שהארץ "אוכלת יושביה".
סמלי עוד יותר העובדה שבפסוק "ויכרתו (לשון כרת) משם זמורה ואשכול ענבים אחד" רמוזים שמות שלשת הנערים, כאשר המילים "משם זמורה ואשכול" עולים בגימטריה 1001, כמו השמות יעקב נפתלי (752), גלעד מיכאל (208) ואיל (41).
יהי רצון שנשתמש באחדות המיוחדת שנוצרה בעם ישראל ובכח של תורת ישראל הנלמדת בכל הארץ כדי לתקן גם את הפגם של מאיסת הארץ באמצעות בניין הארץ, החלת הריבונות על כולה וחזרה לכל המקומות הקדושים שבתוכה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה