יום שני, 22 בספטמבר 2014

בית חלומותי: ח"כ אבי וורצמן – סגן שר החינוך, הבית היהודי

קורא לנתניהו לאפשר תפילה יהודית || ח"כ אבי וורצמן

קו הגמר איננו מול הכותל, אלא כאשר יתקיימו מילות הפסוק 'וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי'. המציאות כיום מאפשרת לכל העמים להתפלל בהר הבית, אך לא ליהודים. דגלי חמאס ודאע"ש מונפים אל על במקום המקדש. אני קורא לראש הממשלה, לשר לביטחון פנים ולמפכ"ל המשטרה לאפשר ליהודים להתפלל בהר בחופשיות 

↓ בית חלומותי

אחד מרגעי השיא של תפילות הימים הנוראים, הוא הרגע שלפני סיום תפילת מוסף, כאשר מבתי הכנסת עולה ובוקעת בעוצמות מדהימות השירה 'וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים'. הציבור שר את המילים הללו שוב ושוב, ובהתרגשות גדולה, ולנו לא נותר אלא לדמיין איך בעזרת השם ייראה היום הנכסף הזה, וכיצד יתממשו בפועל המילים הללו.

איך הופכים את בית התפילה הזה לרלוונטי לכל העמים? אבל עוד לפני כן – איך הופכים את בית התפילה הזה לרלוונטי לעם שלנו? כיצד הופך הבית הגדול והקדוש להיות מקור של אמונה ומקור של צדק, מקום ומקור של חמלה ועזרה לזולת, של צדק חברתי ושל אהבת א-ל ואדם?

על הבית הזה שיבנה בעזרת השם – להיות בית של כולם. בית שיכיל בתוכו את כל רבבות מקהלות עם ישראל – את אנשי העיר והכפר, המרכז והפריפריה, את העניים והעשירים, את חובשי הכיפה מכל הסוגים ואת חובשי הכיפה השקופה מכל המינים. 

אלפי שנות גלות השכיחו מאיתנו דברים רבים, ופגמו בחיות הטבעית ובכוחות הגדולים שלנו כעם. העם היהודי השקיע את מרב כוחותיו בהישרדות ובחיי היום יום, ומציאות של חיים עצמאיים בארץ ישראל נראתה לו כדמיונית וכלא מעשית. החלומות היו קצרי מועד וראות, וגם הכמיהה לירושלים הייתה יותר תפילה ושיר ותקווה מאשר דבר שנראה כממשי ועשוי להתרחש בפועל.

והנה זכינו, וזכה דורנו שעומדות רגלינו בשערייך ירושלים. זכינו לעלות ארצה, זכינו לבנות ולהיבנות, זכינו לקומם הריסות, זכינו ואנו רואים ילדים וקשישים מהלכים ברחובותיה ובשווקיה של העיר שחוברה לה יחדיו.
זכינו להגיע לכותל המערבי ולשחרר אותו מעול גויים. וזהו. נעצרנו כאן. אומנם קראנו בקול רם ונרגש 'הר הבית בידינו', אבל לא באמת התכוונו לכך. לא באמת מימשנו בעלות וריבונות על המקום הקדוש הזה. הסתפקנו בכותל המערבי, חגגנו שם בר מצוות, הצטלמנו עם התיירים, קיימנו שם טקסים צה"ליים, וזהו. עצרנו את המסע אל ההר כמה מטרים לפני קו הגמר. 

וקו הגמר הוא לא אל מול הכותל. קו הגמר הוא כאשר יתקיימו מילות הפסוק 'וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי, כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים'. המציאות כיום מאפשרת לכל העמים להתפלל בהר הבית, אך היהודים אינם יכולים להתפלל שם בחופשיות, והמעטים שעושים זאת פועלים בהסתר, בהחבא ובצנעה. במקביל לכך, דגלי חמאס ודעא"ש מונפים אל על במקום המקדש. 

אני קורא לראש הממשלה, לשר לביטחון פנים ולמפכ"ל המשטרה לשנות את כללי עליית יהודים להר הבית ולאפשר ליהודים להתפלל בחופשיות. אני תקווה שריבונותו במקום הקדוש ביותר תשוב בקרוב, ואז נדע שהגענו אל היעד, אל המנוחה ואל הנחלה.  

הדרך עודנה ארוכה. דרך של העלאת הנושא למודעות, דרך של חינוך וחיזוק, דרך של הגברת חסד וחמלה לגר, ליתום ולאלמנה, דרך של חיבור עם ישראל לעצמו ולזהותו, ומתוך כך לאביו שבשמיים ולייעודו להיות ממלכת כוהנים וגוי קדוש. כשזה יקרה – לא רק נשיר את השיר בשמחה גדולה, אלא גם נחיה חיים יהודיים ושלמים בשמחה שלמה, בבית הגדול והקדוש שנקרא שמו של הקדוש ברוך הוא עליו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה