לבנות בית לה' || לדאוג לבית לכל חייל משוחרר
מועמד מספר 122 לרשימת הליכוד לכנסת, הרב אריה ליפו מחוות גלעד מציג את עיקרי אמונתו לקראת הפריימריס שיתקימו בשבוע הבא. הרב ליפו מצפה לתמיכה גורפת, לפחות מחברי הליכוד העולים להר הבית.
↓ ראיון עם הרב אריה ליפו (מועמד מס' 122 ברשימה הארצית)
הרב אריה ליפו מחוות גלעד, החליט להתמודד ברשימה הארצית בליכוד! בראיון עימו, אומר הרב ליפו "אנו מאמינים שתהליך שיבת ציון ותחיית עם התנ"ך בארץ התנ"ך הינו תהליך אלוקי. וחובתנו להתקדם משלב לשלב במעלה ההר, בתחילה עמדו מבשרי ציון כמו הרב צבי הירש קאלישר והרב גוטמאכר, ושאפו לחדש ימינו כקדם, כולל גאולת מקום המקדש וחידוש העבודה בירושלים, חזון מופלא זה ירד אט אט אל המציאות דרך התנועה הציונית, הקמת מדינת ישראל, שיבתינו למחזות התנ"ך במלחמת ששת הימים, ובראשה ההכרזה ההסטורית של מוטה גור ז"ל "הר הבית בידנו!!!".
הגיע העת להתקדם שלב אחר שלב אל הגשמת יעודנו בארץ ישראל כמרכז רוחני של האנושות כולה, והובלת העולם כולו לשלום אמת לאור חזון אחרית הימים של ישעיהו- הפלא הוא שאולי בניגוד לתפיסה הרווחת בתקשורת, המפתח לחזון השלום העולמי הינו עליתנו ועלית האומה אל הר הבית "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים, ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים" ומתוך כך, והלכו עמים רבים ואמרו לכו נעלה אל הר ה' אל בית אלוקי יעקב ויורנו בדרכיו ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים...." יש פה שילוב מדהים של שלושת הנטיות באומה כפי שמביא הרב קוק באורות התחיה י"ח. "הנטיה הלאומית, הנטיה התורנית דתית, והנטיה האוניברסאלית-ליבראלית".
כדי ליצור הרמוניה ושלום עולמי עלינו לשוב אל תרבותנו, לשלב אולי בין עומק החכמה הישראלית העתיקה לכלים של תאטרון קולנוע מוזיקה וכו', ולהפוך את ישראל למרכז תרבותי רוחני שיאיר לאנושות, ואז בעצם כשצלם האלוקים מאיר את פנינו כאומה יתאחד העולם סביבנו בשלום. "והלכו עמים רבים ואמרו לכו נעלה אל הר ה' אל בית אלוקי יעקב ויורנו בדרכיו ונלכה באורחותיו כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים....ושפט בן הגויים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאיתים וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה!!!" והשלב הראשון: "בית יעקב לכו ונלכה באור ה'"
גם רבי נחמן בסיפורי המעשיות במעשה מבן מלך ובן שפחה שנתחלפו, מתאר תהליך דומה של שיבה אל חזונו של שלמה המלך, "המלך שבימיו היה שלום, לפניו מלחמות ואחריו מלחמות" והשלב הבא הוא להרים את השושנה לראש הכיסא, "השושנה" היא כנסת ישראל ומקומה ביחוד עם דודה בראש ה"כיסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו" לכן חשוב מאד כל התהליך שה' מעביר אותנו ואת התודעה הציבורית (כולל הפגיעה בר' יהודה גליק הי"ו – שאחדה את העם סביב חזונו) בעליתנו מהכותל - מתחת לכסא, אל הר בית ה' בראש הכיסא, מה שמחזיר את העולם לסדר הנכון וההרמוני, בו כנסת ישראל – השכינה הנקראת עפ"י הקבלה "מלכות דאצילות" עומדת בראש הבריאה "עד שעשו כולם הניגון הראוי להם כלשונו..."
אז זה תמצית החזון, להצליח בקווי עומק לאחד את עם ישראל סביב חזונו של שלמה המלך- וחזון אחרית הימים של ישעיהו, שמשמעותו תנופת פיתוח של תרבות ישראל כיעד לאומי, שבו כולם שותפים, ותהליך צמיחה ועליה אל מרום פסגת הר המוריה- עת נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים...והיה ה' למלך על כל הארץ-ה' אחד ושמו אחד!"
כל זה דברנו ברמת החזון האוטופי וקריאת הכיוון הכללית שיש להוביל את האומה, בתחית עם התנ"ך בארץ התנ"ך לאור עולם.
למעשה חיבים להעמיק את תודעת החיבור לארצנו, דרך החיבור עם התנ"ך –ועם רצועת ההר כערש האומה. ויחד עם זה להראות לתושבי גוש דן איך הם נראים יפה מהרי השומרון ולהבהיר את הסכנה בהעתקת עזה לשומרון.
כמו"כ אנו מבקשים ליזום תוכנית מהפכנית לפתרון מצוקת הדיור בה לקראת סיום השירות בצה"ל יקבל כל חייל שטח אדמה קטן עפ"י האנטרס הלאומי ובו יבנו צוותי החיילים המשתחררים לכל אחד מחברי הצוות בית קטן בבניה קלה. את אותו הבית יוכלו החיילים להשכיר (וגם להשיב למדינה חלק מההוצאה) וכך לתת לכל חייל (ואולי אף כל בן ישיבה- מתוך הבנה כי הוא תורם לחוסן הלאומי והגשמת יעודנו כאור ומרכז רוחני לאנושות) קרקע ובית לקראת צאתו לחיים. בעצם להעתיק את שיטת הבניה בגבעות, לקנה מידה ארצי, בנגב בגליל וביו"ש.. וכך להציף את השוק בדירות זולות לזוגות צעירים ולהוריד את המחירים תוך מתן מענק ראוי לחיילים האמיצים שסיכנו את חייהם עבורנו במשך שלש שנים.
(אני תקווה שאריה ליפו יקרא את התגובה הזאת, בין אם מיוזמתו או שמישהו יסב אליה את תשומת לבו.)
השבמחקנראה טוב ויפה. אך אינך יכול לחבר באמת את הציבור היהודי הרחב לתנ"ך ול"חכמה הישראלית העתיקה" בלי לשוב ליהדות המקראית. חיבור אמיתי של החילונים למקרא מוביל עפ"י רוב לסלידה מוגברת מהיהדות האורתודוכסית למיניה. אתה אוחז בחבל בני קצותיו וחבל שתצטרך ללמוד את זה בדרך הקשה.
צ"ל "בשני קצותיו".
מחק