למי שייך הר הבית? || מדינת ישראל מותרת על הבעלות
↓ ההר לא רשום על שם מדינת ישראל, הכותל המערבי דווקא כן
עוד בשנת 1996 נרשמה רחבת הכותל על שם מדינת ישראל. כעת מתברר שבשנה האחרונה ביקשה עמותה פרטית לבצע הליך טכני מקדים הנדרש לצורך רישום הר הבית בטאבו על שם המדינה, והגישה כמקובל תצ"ר (תכנית לצורכי רישום) למפ"י – המרכז למיפוי ישראל. אולם לאחר כמעט שנה של עיכובים הושבו הפונים בשלילה. התוכנית נבלמה עוד בשלב הראשוני והתמים לכאורה שבמסגרתו מאושרת התוכנית העקרונית כנכונה. במפ"י, כך ניתן להתרשם, התייחסו לעניין כפצצה מתקתקת.
הגוף שהגיש את התוכנית הוא עמותת 'ישי' החותרת להקמת בתי כנסת על הר הבית, עמותה שעל פעולותיה חתום רב העיר צפת שמואל אליהו. הגשת תצ"ר היא הליך שגרתי, כשבדרך קבע מפ"י איננו מתערב כלל בשאלת הבעלות על הקרקע, שאלה שעתידה להתברר רק בעת הרישום בטאבו. מטרת הגשת התוכנית למפ"י היא אישור שאכן אלו גבולות השטח המיועד לרישום. גם במקרה המדובר הוגשה תוכנית, שבוצעה בידי מודד מוסמך בשם יאיר איזבוצקי. יעקב הימן העומד בראש עמותת ישי מסביר שהכוונה היתה לקבל אישור ממפ"י על התוכנית ולאחר מכן להמתין עד להתמנותו של שר משפטים המזוהה עם הימין, שהיה עשוי להשלים את התהליך ולרשום את המקום הקדוש על שם המדינה.
בקיץ האחרון התקיימה פגישה בעניין הזה בין מנכ"ל המרכז למיפוי ישראל, רונן רגב, לבין הימן. בהקלטת השיחה נשמעת היטב העצבנות הרבה מכיוון מפ"י סביב הבקשה של הימן. בראשית הפגישה תהה הימן מדוע התעכבה התוכנית במשרדי מפ"י משך למעלה מחצי שנה ללא כל תגובה מצד המרכז.
רגב מיהר להתוודות: "איננו מתכוונים לאשר את התצ"ר הזו. אנחנו בקשר עם הרבה גורמים שלטוניים בעניין הזה: עם המועצה לביטחון לאומי, עם משטרת הר הבית, עם מזכיר הממשלה והיועמ"ש, וכולם בדעה אחת שמסיבות בטחוניות אסור לאשר אותה. יש לנו גם כמה חוות דעת בכתב שאיננו יכולים להפיצן מסיבות ביטחוניות".
הימן מחה: "אין זה מתפקידכם לקבוע מיהם הבעלים, אלא רק לאשר שהתוכנית נכונה עבור רישום. זהו תפקיד של רשות אחרת לגמרי להחליט עבור מי לרשום את הקרקע".
רגב: "מבחינה עקרונית אתה צודק, אבל ברור לנו שתוכנית לצרכי רישום שיש עליה חותמת מאושרת מקצועית של מדינת ישראל, היא מבחינתנו בעיה. מחוות הדעת שאנו מקבלים וגם מאינטואיציה שלנו יש פה סיכון ביטחוני שאיננו מעוניינים להגיע אליו. בעינינו קיימת פה סכנה לשלום הציבור". רגב הוסיף והפציר בהימן להתקפל מהעניין: "אתה יודע מה הבקשה שלי ממך? שתיזום את סגירת התיק ותיקח בחזרה את התצ"ר הזו. אתה מבין טוב מאוד שהתצ"ר הזו היא חומר נפץ".
הימן עקץ: "רגע, זה שייך לישראל? זו קרקע בריבונות ישראלית או לא?".
רגב: "אינני מתכוון לעסוק בפוליטיקה ולא אענה על כך".
הימן לא ויתר: "בזה שאינך מוכן לאשר את התוכנית אתה דווקא כן עוסק בפוליטיקה".
כך הסתיימה הפגישה. לאחרונה אכן הגיע להימן מכתב ממפ"י המודיע לו רשמית על ההחלטה שלא לאשר את התוכנית. במכתב נוסף כותב רגב להימן: "ההחלטה שלא לקדם את הטיפול בביקורת התצ"ר לרישום ראשון... נסמכת על קיומם של חששות ממשיים לפגיעה בסדר הציבורי וביחסי החוץ של המדינה ובהתחשב בכך שהגשת התצ"ר לביקורת הינה הליך סרק שאין לו תכלית ממשית". בעיני הימן, כמעט מיותר לומר, התכלית ממשית לגמרי.
ומה כעת? אי-אישור התוכנית איננו סוף פסוק מבחינת עמותת ישי, השוקלת לעתור לבית המשפט נגד המדינה בדרישה לחייב את האחרונה לאשר את התוכנית. החלום של הימן – יהיו שיאמרו חלום באספמיה – הוא שאישור התצ"ר ורישומו בטאבו יאפשר לאדריכל העמותה יחיאל קומט להכין תב"ע (תוכנית בנין עיר) מתאימה להר, ולהתמקד בתכנון מפורט של בתי תפילה יהודיים סביב השטח המזוהה כעזרות המקדש. האם יש להימן דרך ממשית לכפות על מפ"י את אישור התצ"ר לכל הפחות? נראה שהדבר תלוי לא מעט בתוצאות הבחירות הקרובות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה