הכל תלוי בנו || עליה להר הבית ותפילה בו יחוללו את השינוי
הרב אלישע וולפסון מישיבת ההסדר בצפת, ידיו רב לו בלימוד תורה מעמיק ובקירוב יהודים בשמחה לאבינו שבשמים. הרב וולפסון כתב את החוברת "לשכנו תדרשו" מטעם ישבית ההסדר בצפת, אשר מטרתה לעודד יהודים לעלות להר הבית ולהדריכם כיצד לעשות זאת על פי ההלכה.
אנחנו מביאים בפניכם חלק נוסף מהחוברת הראשונה "לשכנו תדרשו". בקרוב אמורה לצאת חוברת נוספת שתופץ בע"ה ברחבי הארץ.
אנחנו מביאים בפניכם חלק נוסף מהחוברת הראשונה "לשכנו תדרשו". בקרוב אמורה לצאת חוברת נוספת שתופץ בע"ה ברחבי הארץ.
↓ הר הבית – שער השמים/ הרב אלישע וולפסון
ברוך ה' אנו זוכים לכך שעם ישראל נקרא להתמודד ולברר את הדרך הנכונה להר בית ה' בזמננו אנו. הקב"ה השיב אותנו למרחבי ארץ קודשנו בשנת ה'תשכ"ז (1967) בנסים ונפלאות, ובאותה העת פתח אף את שערי הר הבית לעם ישראל שצעק בלב נרגש אחרי אלפיים שנות גלות - הר הבית בידינו.
הר הבית- גדול עלינו
עם כל זאת, מאז ועד היום אנו נמצאים בבלבול וקושי גדול מול מתנה גדולה זו שקיבלנו מאתו יתברך. ברור לכולם שהר הבית הוא המקום הקדוש ביותר, המקום שאליו אנו מכוונים את לבנו שלוש פעמים ביום, ומי שזוכה מכוון לבו לשם ממש כל רגע. אנו מייחלים בכל עת למקום זה כבר שנים ארוכות מאוד, ושואלים מתי נזכה ל"ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים".
אך כאשר השיב אותנו הקב"ה למקום זה בלי שום הכנה מראש, נדרשנו לפתע לשאלה קשה מאוד, מה עלינו לעשות עם מקום קדוש ונורא זה. הרי מקום זה שונה בתכלית מכל מקום אחר בארץ ישראל, חייבים לעלות אליו רק בטהרה, והנכנס למקום המקדש עצמו מסתכן בחשש איסור כרת, שהרי כולנו בחזקת טמאי מתים. ועוד שמקום זה הוא מקום בניין הבית הגדול והקדוש, והרמב"ם בפשטות פוסק בהלכות מלכים (הלכות מלכים פרק א', הלכה ב') שבניית בית הבחירה מצוותו רק אחר מינוי מלך וכריתת זרע עמלק. ויש הסוברים (רש"י בסוכה מ"א ע"א "מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבא משמים, שנאמר (שמות טו) מקדש ה' כוננו ידיך". וכן שיטת תוספות שם.) שבית המקדש השלישי יֵרד באש מן השמים בנוי ומשוכלל!
אם כך הדבר, איזו שייכות יש לנו כעת להר הבית? הרי מקום זה הוא התכלית של הגאולה, ואילו את הר הבית כבשנו ממש באתחלתא דגאולה.
רוב עם ישראל אינו בארצו, אין לנו אפר פרה, אין לנו נביא שיורנו מה לעשות, וכמובן שעדיין לא מינינו מלך ראוי על פי תורתנו הקדושה, ולא הכְרתנו את זרע עמלק. ממילא ברור לכאורה שבאמת עדיין איננו שייכים למדרגה של הר הבית, ועוד רבה העבודה עד שנזכה להיות ראויים לעלות אליו בקדושה ובטהרה ובהשראת שכינה עם דוד מלכא משיחא (בוודאי יש סוברים שאין כל הנ"ל מעכב לבניית הבית, אלא אנו מצווים ועומדים "ועשו לי מקדש", אך נראה שאעפ"כ דעות אלו הם שהרחיקו אותנו כל כך בקלות מההר הקדוש!).
מתוך התפיסה הזאת עזבנו את הר הבית, השבנו את המקום לידי אויבינו, וחזרנו להתפלל תיקון חצות על יד אבני הכותל הקדוש עד ביאת גואל צדק.
אך כאמור על אף שלא היינו מוכנים ולא תיארנו לעצמנו שאכן נשוב ממש לחצרות בית ה' - השיב אותנו הקב"ה להר הבית במלחמת ששת הימים. ממציאות זו אסור לנו להתעלם באמירה שעדיין איננו ראויים למקום זה, כיוון שהקב"ה כן השיב אותנו אליו. לא ייתכן שמתוך יראה ופחד ממקום קדוש זה, נשליך אותו אחרי גוונו. אלא אנו נדרשים לשאול את עצמנו באמת ובתמים מדוע השיב אותנו ה' לציון כאשר עדיין אין אנו מוכנים כלל לבנות לו מקדש, מדוע השיב אותנו להר הבית כאשר אין לנו לא כהן (מיוחס) ולא נביא, לא אורים ותומים ולא אפר פרה, לא מלך המשיח ולא עם ישראל שיושב שקט ושלֵו בארצו וכאיש אחד שבים אל ה' "כעיר שחוברה לה יחדיו" לבנות את בית הבחירה?
אך כאשר השיב אותנו הקב"ה למקום זה בלי שום הכנה מראש, נדרשנו לפתע לשאלה קשה מאוד, מה עלינו לעשות עם מקום קדוש ונורא זה. הרי מקום זה שונה בתכלית מכל מקום אחר בארץ ישראל, חייבים לעלות אליו רק בטהרה, והנכנס למקום המקדש עצמו מסתכן בחשש איסור כרת, שהרי כולנו בחזקת טמאי מתים. ועוד שמקום זה הוא מקום בניין הבית הגדול והקדוש, והרמב"ם בפשטות פוסק בהלכות מלכים (הלכות מלכים פרק א', הלכה ב') שבניית בית הבחירה מצוותו רק אחר מינוי מלך וכריתת זרע עמלק. ויש הסוברים (רש"י בסוכה מ"א ע"א "מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבא משמים, שנאמר (שמות טו) מקדש ה' כוננו ידיך". וכן שיטת תוספות שם.) שבית המקדש השלישי יֵרד באש מן השמים בנוי ומשוכלל!
אם כך הדבר, איזו שייכות יש לנו כעת להר הבית? הרי מקום זה הוא התכלית של הגאולה, ואילו את הר הבית כבשנו ממש באתחלתא דגאולה.
רוב עם ישראל אינו בארצו, אין לנו אפר פרה, אין לנו נביא שיורנו מה לעשות, וכמובן שעדיין לא מינינו מלך ראוי על פי תורתנו הקדושה, ולא הכְרתנו את זרע עמלק. ממילא ברור לכאורה שבאמת עדיין איננו שייכים למדרגה של הר הבית, ועוד רבה העבודה עד שנזכה להיות ראויים לעלות אליו בקדושה ובטהרה ובהשראת שכינה עם דוד מלכא משיחא (בוודאי יש סוברים שאין כל הנ"ל מעכב לבניית הבית, אלא אנו מצווים ועומדים "ועשו לי מקדש", אך נראה שאעפ"כ דעות אלו הם שהרחיקו אותנו כל כך בקלות מההר הקדוש!).
מתוך התפיסה הזאת עזבנו את הר הבית, השבנו את המקום לידי אויבינו, וחזרנו להתפלל תיקון חצות על יד אבני הכותל הקדוש עד ביאת גואל צדק.
אך כאמור על אף שלא היינו מוכנים ולא תיארנו לעצמנו שאכן נשוב ממש לחצרות בית ה' - השיב אותנו הקב"ה להר הבית במלחמת ששת הימים. ממציאות זו אסור לנו להתעלם באמירה שעדיין איננו ראויים למקום זה, כיוון שהקב"ה כן השיב אותנו אליו. לא ייתכן שמתוך יראה ופחד ממקום קדוש זה, נשליך אותו אחרי גוונו. אלא אנו נדרשים לשאול את עצמנו באמת ובתמים מדוע השיב אותנו ה' לציון כאשר עדיין אין אנו מוכנים כלל לבנות לו מקדש, מדוע השיב אותנו להר הבית כאשר אין לנו לא כהן (מיוחס) ולא נביא, לא אורים ותומים ולא אפר פרה, לא מלך המשיח ולא עם ישראל שיושב שקט ושלֵו בארצו וכאיש אחד שבים אל ה' "כעיר שחוברה לה יחדיו" לבנות את בית הבחירה?
התכלית של שיבת ציון בבית שני
אם כן, נדרשים אנו לברר את התכלית שלשמה השיב אותנו הקב"ה להר הבית בעת הזאת, מדוע סיבב הקב"ה שנשוב אל עיר האלוהים כאשר איננו מסוגלים לכאורה לשאת באחריות הגדולה שמקום עליון זה דורש מאתנו.
מתוך התבוננות בהיסטוריה הקדושה של עם ישראל ומתוך הפסוקים בנביאים, נראה כי עם ישראל כבר עמד מול שאלה כעין זו בתחילת תקופת בית שני.
הנביא ירמיה מתנבא: "כי כה אמר ה', כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם אֶת דְּבָרִי הַטּוֹב לְהָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה... וּקְרָאתֶם אֹתִי וַהֲלַכְתֶּם וְהִתְפַּלַּלְתֶּם אֵלָי וְשָׁמַעְתִּי אֲלֵיכֶם. וּבִקַּשְׁתֶּם אֹתִי וּמְצָאתֶם כִּי תִדְרְשֻׁנִי בְּכָל לְבַבְכֶם. וְנִמְצֵאתִי לָכֶם נְאֻם ה' וְשַׁבְתִּי אֶת שביתכם [שְׁבוּתְכֶם] וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל הַגּוֹיִם וּמִכָּל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּי אֶתְכֶם שָׁם נְאֻם ה' וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מִשָּׁם" (כ"ט, י'-י"ד).
שאלה גדולה וקשה עולה מתוך פסוקים אלו, שלכאורה מבואר בהם שלאחר שבעים שנה יגאל הקב"ה את כל עם ישראל ויקבץ את כולם מארבע כנפות הארץ וישרה שכינתו בתוכם. והרי אנו יודעים כי גאולת בית שני הייתה גאולה קטנה, רק מעטים חזרו לארץ והשכינה לא שרתה בבית המקדש.
אם כן כיצד ייתכן שהנביא מנבא בשם ה' שלאחר שבעים שנה תהיה גאולה שלמה?
ועוד קשה, מדוע הקב"ה גואל את עם ישראל למחצה לשליש ולרביע. אם עם ישראל עדיין לא ראוי לגאולה שלמה, מדוע להשיב אותם באופן חלקי וקטן?
אם עדיין צריך להזדכך בייסורי הגלות, מדוע הקב"ה מעורר את כורש מלך פרס להשיב את ישראל לארצם ולבנות את בית הבחירה, הרי עדיין לא הגיע הזמן לגאולה שלמה?
גאולה- תפילה – גאולה
התשובה מתבארת מתוך הדקדוק בפסוקים ומביאורו הנפלא של 'מצודת דוד'. בפסוקים מבואר שהנבואה תלויה בנו ולא בגזרת האל, כפי שאומר ירמיה: "והתפללתם אלי.. וביקשתם אותי ומצאתם כי תדרשוני בכל לבבכם". רק אם נעשה כן, יתקיים המשך הנבואה: "וקיבצתי אתכם מכל הגויים ומכל הלשונות...".
וכך כתוב בספר זכריה (ח' ב'): "כֹּה אָמַר ה' צבא-ות, קִנֵּאתִי לְצִיּוֹן קִנְאָה גְדוֹלָה; וְחֵמָה גְדוֹלָה קִנֵּאתִי לָהּ. כה אמר ה' שַׁבְתִּי אֶל-צִיּוֹן, וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם; וְנִקְרְאָה יְרוּשָׁלִַם עִיר הָאֱמֶת, וְהַר- ה' צבא-ות הַר הַקֹּדֶשׁ".
וכך מבאר זאת המצודת דוד: "הנה כבר השבתי בני הגולה אל ציון וגם אני אשכון בתוך ירושלים, וזהו כאשר ישמעו בקול ה', כי עצם הגאולה ההיא הייתה למען יהיו במקום המקודש מקום מוכן ביותר לעבוד את ה' ולהתפלל לפניו על גאולה כללית ושלֵמה גאולת עולם להיות בימיהם, ואם היו עושים כן אז הייתה באמת גאולה שלמה".
מדברים יקרים אלו שבעל ה'מצודות' חוזר עליהם שלוש פעמים (ירמיה כ"ט י"ד, זכריה ו' ט"ו, ח' ג') מתבאר שהקב"ה השיב את עזרא ונחמיה והעולים עמהם לציון, כדי שיתפללו מהמקום הזה על כל ישראל שישובו לארצם וישובו בתשובה שלמה. ודווקא בציון כיוון שזה מקום התפילה ,'שער השמים'. שרק כאשר באים מכוח התפילה שבהר בית ה', הר המוריה מקום העקֵדה - העורק הראשי והלב של כל העולם כולו, רק ממקום זה יש כוח אמתי לעשות ישועות גדולות לעם ישראל ולעולם כולו.
אם היו עושים כן, אז באמת הייתה גאולה שלמה (כך דברי המצודות). אם היו מבינים את גודל המתנה וכן את האחריות העצומה שהקב"ה הפקיד בידם כאשר השיב אותם להר הבית, להתפלל שם לה' יתברך בדרישה גדולה להשיב את כל בית ישראל למקומם, להסיר מעליהם עול מלכות פרס ולהשיב השכינה לשרות בתוכם ממש - ודאי כל זה היה מתקיים, שהרי זה היה עצם כוונת שיבתם לציון, "שבתי אל ציון ושכנתי בתוך ירושלים". אלא שלא השכילו ולא הבינו את רצון ה' שדורש מהם לפתוח שערי שמים בתפילה ותחנונים במקום בית ה' בית התפילה, ועל כן לא הייתה גאולת בית שני גאולה שלמה!
וכך כתוב בספר זכריה (ח' ב'): "כֹּה אָמַר ה' צבא-ות, קִנֵּאתִי לְצִיּוֹן קִנְאָה גְדוֹלָה; וְחֵמָה גְדוֹלָה קִנֵּאתִי לָהּ. כה אמר ה' שַׁבְתִּי אֶל-צִיּוֹן, וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם; וְנִקְרְאָה יְרוּשָׁלִַם עִיר הָאֱמֶת, וְהַר- ה' צבא-ות הַר הַקֹּדֶשׁ".
וכך מבאר זאת המצודת דוד: "הנה כבר השבתי בני הגולה אל ציון וגם אני אשכון בתוך ירושלים, וזהו כאשר ישמעו בקול ה', כי עצם הגאולה ההיא הייתה למען יהיו במקום המקודש מקום מוכן ביותר לעבוד את ה' ולהתפלל לפניו על גאולה כללית ושלֵמה גאולת עולם להיות בימיהם, ואם היו עושים כן אז הייתה באמת גאולה שלמה".
מדברים יקרים אלו שבעל ה'מצודות' חוזר עליהם שלוש פעמים (ירמיה כ"ט י"ד, זכריה ו' ט"ו, ח' ג') מתבאר שהקב"ה השיב את עזרא ונחמיה והעולים עמהם לציון, כדי שיתפללו מהמקום הזה על כל ישראל שישובו לארצם וישובו בתשובה שלמה. ודווקא בציון כיוון שזה מקום התפילה ,'שער השמים'. שרק כאשר באים מכוח התפילה שבהר בית ה', הר המוריה מקום העקֵדה - העורק הראשי והלב של כל העולם כולו, רק ממקום זה יש כוח אמתי לעשות ישועות גדולות לעם ישראל ולעולם כולו.
אם היו עושים כן, אז באמת הייתה גאולה שלמה (כך דברי המצודות). אם היו מבינים את גודל המתנה וכן את האחריות העצומה שהקב"ה הפקיד בידם כאשר השיב אותם להר הבית, להתפלל שם לה' יתברך בדרישה גדולה להשיב את כל בית ישראל למקומם, להסיר מעליהם עול מלכות פרס ולהשיב השכינה לשרות בתוכם ממש - ודאי כל זה היה מתקיים, שהרי זה היה עצם כוונת שיבתם לציון, "שבתי אל ציון ושכנתי בתוך ירושלים". אלא שלא השכילו ולא הבינו את רצון ה' שדורש מהם לפתוח שערי שמים בתפילה ותחנונים במקום בית ה' בית התפילה, ועל כן לא הייתה גאולת בית שני גאולה שלמה!
שער התפילה
לאמיתו של דבר, דבריו של בעל המצודות בהררי קודש יסודם וכבר פשוטים הם מימי אבותינו הקדושים כמו שמצאנו בפירוש אצל יעקב אבינו.
יעקב בדרכו חרנה עוצר ללון בבית אל הר המוריה, בלי להבין ולדעת את תוקף קדושת המקום בו הוא נמצא, כדבריו "אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי". רק אחרי שה' ניצב עליו בחלומו, הבין מה שלא ראה קודם. יעקב מגלה כי מקום זה הוא בית אלוהים ושער השמים, מקום התפילה וגילוי ה'.
וכן כתב הרמב"ן שם: השכים יעקב בבוקר בפחד גדול, ואמר: ביתו של הקב"ה במקום הזה!! שנאמר: "ויירא ויאמר מה נורא המקום, מכאן אתה למד שכל המתפלל בירושלים כאלו מתפלל לפני כסא הכבוד, ששער שמים הוא, פתוח לשמוע תפלתן של ישראל שנאמר: "וזה שער השמים".
הרי נלמד מכאן כדברי 'המצודות דוד' שמעלת התפילה בהר הבית הינה שונה באופן מהותי מתפילה בכל בית כנסת ומקום אחר. כיוון שהר הבית הוא מקום שער השמים, מקום תפילתנו אף כשאין בית המקדש בנוי.
יעקב בדרכו חרנה עוצר ללון בבית אל הר המוריה, בלי להבין ולדעת את תוקף קדושת המקום בו הוא נמצא, כדבריו "אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי". רק אחרי שה' ניצב עליו בחלומו, הבין מה שלא ראה קודם. יעקב מגלה כי מקום זה הוא בית אלוהים ושער השמים, מקום התפילה וגילוי ה'.
וכן כתב הרמב"ן שם: השכים יעקב בבוקר בפחד גדול, ואמר: ביתו של הקב"ה במקום הזה!! שנאמר: "ויירא ויאמר מה נורא המקום, מכאן אתה למד שכל המתפלל בירושלים כאלו מתפלל לפני כסא הכבוד, ששער שמים הוא, פתוח לשמוע תפלתן של ישראל שנאמר: "וזה שער השמים".
הרי נלמד מכאן כדברי 'המצודות דוד' שמעלת התפילה בהר הבית הינה שונה באופן מהותי מתפילה בכל בית כנסת ומקום אחר. כיוון שהר הבית הוא מקום שער השמים, מקום תפילתנו אף כשאין בית המקדש בנוי.
נבואת בית שני – לימוד לדורנו
לימדונו חז"ל כי לא נכתבה אלא נבואה שנצרכה לדורות (ילקוט שמעוני שמואל א רמז עו תניא: [הרבה] נביאים נתנבאו לישראל כיוצאי מצרים. ואמרי לה: כפלים כיוצאי מצרים. נבואה שנצרכה לדורות נכתבה. נבואה שלא נצרכה לדורות לא נכתבה), ואין לנו ללמוד רצון ה' יתברך מאתנו אלא מתוך תורתנו הקדושה ודברי הנביאים, רק מתוך התבוננות בהם מתוך דרישת א-לוהים באמת, נוכל לשמוע את רצון ה' מאתנו בעת הזאת, כאשר עדיין לא זכינו להתגלות נביא בדורנו.
הנה גם אנו שואלים את עצמנו מדוע השיב אותנו הקב"ה לציון כאשר איננו מוכנים, ראויים ומסוגלים לבנות את בית הבחירה כראוי.
נראה ודאי וה' יאיר עינינו לעשות רצונו, כי כדברי אז כן דברי עתה, הקב"ה השיב אותנו להר הבית עכשיו, אף אם עדיין לא הגיעה העת לבנות בית לה', כיוון שזה המקום המקודש המוכן ביותר לעבוד את ה' ולהתפלל לפניו על גאולה כללית ושלמה. זה המקום שממנו נמשכים חיים לכל חי ודווקא בו מתקיים עיקר מצוות התפילה.
וכך כותב הרמב"ם במצוות התפילה: "דבמשנתו של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אמרו מניין לעיקר תפילה מצווה, מהכא 'את ה' אלו-היך תירא ואותו תעבוד'. ואמרו עבדוהו בתורתו ועבדוהו במקדשו, רוצה לומר הכוון אליו להתפלל שם כמו שביאר שלמה ע"ה". היינו שעיקר חובת התפילה, מהותהּ וכוחה הגדול מתקיים דווקא בהר בית ה'; ואפילו בחורבנו, שהרי שכינה לא זזה משם לעולם, ותמיד אנו מכוונים לִבנו לבית קודש הקודשים (כיוון שאיננו שם בפועל ע"כ אנו מכוונים לפחות את לבנו בבחינת 'במקום שאדם חושב שם הוא נמצא', אך פשוט שדווקא בציון בפועל הוא מקום התפילה).
הנה גם אנו שואלים את עצמנו מדוע השיב אותנו הקב"ה לציון כאשר איננו מוכנים, ראויים ומסוגלים לבנות את בית הבחירה כראוי.
נראה ודאי וה' יאיר עינינו לעשות רצונו, כי כדברי אז כן דברי עתה, הקב"ה השיב אותנו להר הבית עכשיו, אף אם עדיין לא הגיעה העת לבנות בית לה', כיוון שזה המקום המקודש המוכן ביותר לעבוד את ה' ולהתפלל לפניו על גאולה כללית ושלמה. זה המקום שממנו נמשכים חיים לכל חי ודווקא בו מתקיים עיקר מצוות התפילה.
וכך כותב הרמב"ם במצוות התפילה: "דבמשנתו של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אמרו מניין לעיקר תפילה מצווה, מהכא 'את ה' אלו-היך תירא ואותו תעבוד'. ואמרו עבדוהו בתורתו ועבדוהו במקדשו, רוצה לומר הכוון אליו להתפלל שם כמו שביאר שלמה ע"ה". היינו שעיקר חובת התפילה, מהותהּ וכוחה הגדול מתקיים דווקא בהר בית ה'; ואפילו בחורבנו, שהרי שכינה לא זזה משם לעולם, ותמיד אנו מכוונים לִבנו לבית קודש הקודשים (כיוון שאיננו שם בפועל ע"כ אנו מכוונים לפחות את לבנו בבחינת 'במקום שאדם חושב שם הוא נמצא', אך פשוט שדווקא בציון בפועל הוא מקום התפילה).
שער התפילות, גם כשבית המקדש לא קיים
אנו רגילים לחשוב שהר הבית אינו אלא מקום בית המקדש, וכיוון שעדיין לא הגיעה העת לבנות בית לה', אנו עוזבים ונוטשים מקום קדוש זה לידי אויבינו. אך זו טעות חמורה וקשה, קודם כל כיוון שכמובן על הר הבית כמו על כל ארץ ישראל יש חיוב גדול של מצוות ירושת הארץ, שלא נעזבה בידי האומות או לשממה.
אנו מצווים ע"פ תורתנו הקדושה "והורשתם את הארץ וישבתם בה", וכפי שכותב הרמב"ן שמצווה זו היא מצוות עשה לדורות וכל אחד מאתנו חייב לרשת את הארץ ולשבת בה, ולא לעזבה ביד זולתנו מן האומות או לשממה.
וכמו כן, הר הבית הוא מקום התפילה גם כאשר אין בית המקדש קיים, מעולם לא זזה שכינה מפלטרין של מלך ודווקא שם קרוב ה' לקבל את תפילתנו.
אם כן, העובדה שהקב"ה השיב אותנו אל הר הבית בעת הזאת, אינה טעות בתהליך הגאולה, ובוודאי לא נועדה לכך שנמסור את המפתחות של ההר הקדוש לאויבינו ונחכה שיתגלה משיחנו.
הקב"ה השיב אותנו להר הבית באתחלתא דגאולה כדי לקבוע עכשיו את עיקר מקום תפילתנו שם, מקום שער השמים, שדווקא מכוח התפילה בו נוכל באמת להוריד שפע גדול של תשובה, ישועה ורחמים וגאולה שלמה בפועל ממש לכל בית ישראל ולעולם כולו. אנו חייבים חוב גדול לה' א-לוהינו, לנו ולבנינו ולכל העולם כולו, לשוב עכשיו פשוטו כמשמעו להר הבית ולקבוע שם את עיקר מקום תפילתנו ולפתוח שם שערי שמים בתפילה ותחנונים גדולים עד יראה ה' משמים וישלים בנו דברי הנביאים "והביאותים אל הר קודשי (קודם כול, ולאחר מכן) ושימחתים בבית תפילתי" השתא בעגלא ובזמן קריב.
אנו מצווים ע"פ תורתנו הקדושה "והורשתם את הארץ וישבתם בה", וכפי שכותב הרמב"ן שמצווה זו היא מצוות עשה לדורות וכל אחד מאתנו חייב לרשת את הארץ ולשבת בה, ולא לעזבה ביד זולתנו מן האומות או לשממה.
[על מצווה זו של עלייה לארץ ישראל מסרו צדיקים את נפשם בכל הדורות, ובמיוחד במאה שנים האחרונות התעוררו רבבות ישראל לשוב ולעלות לארץ ישראל. ועל יסוד מצווה זו אנו מתאמצים ומשתדלים ליישב כל מקום וכל גבעה בארץ ישראל, להקים יישובים ולא לוותר חלילה על שום גבעה או מאחז בארצנו הקדושה עתה יש לנו להתבונן, האם יעלה על הדעת להילחם ולהשתדל בעבור כל גבעה במרחבי ארצנו, ואת הגבעה הקדושה מכול, המקום שבו בחר ה', ואשר השיבנו אליו אחרי אלפיים שנות גלות - נעזוב ביד האומות ולשממה?
הרי הר הבית הוא חלק מארץ ישראל ואיך נרחיק אותו מאתנו ולא נקיים בו את מצוות יישוב ארצנו. אמנם קדושתו למעלה למעלה, אך האם בגלל זה לא נקיים בו לפחות את המצווה היסודית החלה על כל ארץ ישראל? האם הר הבית נחות יותר משאר חלקי ארץ נחלתנו, עד שמותר לנו להפקירו בידי אויבינו???
ובפרט אחרי שהקב"ה השיב אותנו להר הבית וכבשנו אותו, בוודאי מחויבים אנו להחזיק וליישב מקום קדוש זה בכל כוחנו ומאודנו מתוקף חיוב מצוות יישוב ארץ ישראל.]
וכמו כן, הר הבית הוא מקום התפילה גם כאשר אין בית המקדש קיים, מעולם לא זזה שכינה מפלטרין של מלך ודווקא שם קרוב ה' לקבל את תפילתנו.
אם כן, העובדה שהקב"ה השיב אותנו אל הר הבית בעת הזאת, אינה טעות בתהליך הגאולה, ובוודאי לא נועדה לכך שנמסור את המפתחות של ההר הקדוש לאויבינו ונחכה שיתגלה משיחנו.
הקב"ה השיב אותנו להר הבית באתחלתא דגאולה כדי לקבוע עכשיו את עיקר מקום תפילתנו שם, מקום שער השמים, שדווקא מכוח התפילה בו נוכל באמת להוריד שפע גדול של תשובה, ישועה ורחמים וגאולה שלמה בפועל ממש לכל בית ישראל ולעולם כולו. אנו חייבים חוב גדול לה' א-לוהינו, לנו ולבנינו ולכל העולם כולו, לשוב עכשיו פשוטו כמשמעו להר הבית ולקבוע שם את עיקר מקום תפילתנו ולפתוח שם שערי שמים בתפילה ותחנונים גדולים עד יראה ה' משמים וישלים בנו דברי הנביאים "והביאותים אל הר קודשי (קודם כול, ולאחר מכן) ושימחתים בבית תפילתי" השתא בעגלא ובזמן קריב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה