עליתי, הזדעזעתי ועליתי עוד ועוד || העליה הראשונה ואלו שאחריה
את אלישמע סנדמן מארגון "ייראה" קשה לפספס. חוץ מכך שהוא מקפיד לפקוד את הר הבית לעתים מזדמנות, הוא מארגן מתנדבים שמקבילים את פני העולים במזון ושתיה ומתעדים את המתרחש בהר ומחוצה לו. אלישע מספר על העליה הראשונה שלו להר הבית בשנה שעברה ועל העליה בדיוק שנה אחריה. מומלץ לקרוא!
↓ העליה הראשונה שלי להר הבית/ אלישמע סנדמן
אחרי העליה הראשונה בשנה שעברה כתבתי על העלייה והתחושות בעלון השבת הפנימי של הישיבה שלי.
הנה הדברים כלשונם:
* * * * *
כבר שנה אני חושב על זה, שנה שאני רוצה והנה ביום ירושלים האחרון זה יצא לפועל. עליתי להר הבית!
כמובן שהעלייה לוותה בכל ההכנות הנצרכות. יום כזה של עלייה להר הבית בפעם הראשונה בחיים אמור להיות שמח ומרגש. אבל לא.
במקום שאהיה נרגש מהעלייה הרגשתי פשוט מבוזה.
עשרות יהודים עמדו בתור וחיכו למוטי השוטר שיתן להם להיכנס, אבל אצל מוטי הדברים מתנהלים אחרת, לתיירים יש זכות קדימה בכניסה להר הבית.
הגענו למקום תשעה חבר'ה מכיתה י"ב שתכננו לעלות להר. השוטר הזהיר זיהה מיד את חומר הנפץ הטמון בחבורה צעירה, תוססת ומועדת להתלהמות שכמונו, ולכן החליט להקדים תרופה למכה ולהכניס אותנו בנפרד זה מזה.
לאחר המתנה ארוכה מוטי קורא בשמי ואני מתקדם לתחילת התור. כמובן שלפני העלייה צריך לעבור בידוק בטחוני קפדני. הרי מי יותר מסוכן להר הבית מאשר היהודים? אחרי שהוצאתי את כל תכולת הכיסים שלי והשוטר הנחמד בעמדת הבידוק הספיק להפוך את התיק שלי, הוא שאל אותי אם יש לי 'סממן דתי' כלשהו באחד הכיסים. כמובן שהתפילין שלי לא הורשו להיכנס להר, כנראה שהם לא מספיק קדושות בשבילם.
כשהגענו למקום הכניסה להר הבית השוטר תדרך אותנו והסביר שאסור למלמל או להתגרות בערבים. צריך ללכת בקצב מהיר ולא להתעכב. בנוסף, הסביר השוטר, הפעם אנחנו לא נעשה סיבוב שלם סביב ההר כי יש למשטרה מידע על כוונות להפרות סדר של הערבים ולכן אנו, היהודים, צריכים לעשות סיבוב כמה שיותר קצר כדי לא לעצבן את ה"מקומיים".
ואכן, כדברי השוטר, הסיבוב היה קצר ועני, ולכן בצאתי מההר החלטתי שאני חייב לעלות פעם נוספת.
חזרתי לתור, הפעם עליתי עם הרב ישראל אריאל, שהיה מכובשי ההר לפני 47 שנים. על הר הבית החל הרב לשיר "נבנה המקדש" (לא "יבנה המקדש" אלא "נבנה המקדש") ואל השירה החלשה של הרב הצטרפו כל אותם עשרות האנשים שעלו יחד איתו. מיד עשרות שוטרים התקרבו אלינו והתחילו להוציא אותנו מההר בדחיפות כי מדובר פה בפצצה מתקתקת שעלולה להעיף בכל רגע את ההר כולו באוויר.
אני לא בא להאשים (רק) את השוטרים אלא בעיקר את הקודקודים למעלה שנותנים את ההוראות הבזיוניות האלו לשוטרים.
בפגישה של האפיפיור עם הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, בשבוע שעבר אמר לו הרב שבמדינת ישראל יש חופש דתות וכל אחד יכול להתפלל איפה שהוא רוצה. אבל לדעתי חבל שבמקום הכי קדוש לנו אוסרים עלינו להתפלל.
לאחר העלייה הזו אני מבין בצורה חזקה יותר את החשיבות והצורך בעליה להר הבית. ראשית, לצורך תפילה במקום הקדוש הזה ושנית כדי להראות נוכחות יהודית בהר הבית ובזכות ההשתדלות שלנו למען הר הבית ובניין בית המקדש ה' יסייע בידנו ויעזור לנו להקים את בית המקדש השלישי במהרה בימינו, אמן!
↓ סיכום העלייה שלי מהשנה, שנה לאחר העלייה הראשונה/ אלישמע סנדמן
קמתי בשעה 4:30 על מנת להספיק לטבול, להתפלל וותיקין ולהגיע מספיק מוקדם לתור בכניסה להר.
לאחר טבילה ותפילה חגיגית הגעתי לכניסה להר בשעה 6:25. חשבתי שאהיה ראשון בשטח. אבל לא. הייתי החמישי.
דיברתי עם הבחורים שהגיעו לפני, מתברר שהם הגיעו כבר בשעה 6:00 כדי להיות ראשונים.
לאט לאט התאספו עוד ועוד אנשים.
7:30- עשרות אנשים עומדים בחוץ, השער נפתח ואיש האבטחה בכניסה אומר שנעלה בקבוצות של 15 לפי הסדר שהם יחליטו.
7:50 זכינו להכנס להר, קבוצה ראשונה.
בהר עצמו היה שקט יחסית. כל הזמן השוטרים זרזו אותנו לצאת ולא נתנו לנו לעצור בכלל.
כעבוד 24 דק' היינו מחוץ ההר.
חזרנו לשער המוגרבים וחימם מאד את הלב לראות את כל היהודים המחכים בכמיהה לעלות ההר ולבנות הבית.
בנוסף, מרגש מאד היה להצטרף לחלק מהתפילה עם יהודה, כאמור כבר התפללתי מוקדם יותר, אבל להתפלל עם בעל הנס הי"ו זה מרגש מאד אז הצטרפתי לחלקי תפילה והלל.
(אציין שבשעה 10:30 מגיע אלי בחור שעמד איתי בכניסה להר מהשעה 6:40 ואמר לי שעד עכשיו הוא לא נכנס והוא לא יכול עוד לחכות, הוא חייב לזוז. זה היה מכעיס מאד).
אשריכם עם ישראל !!
יהי רצון שנזכה לבנות את בית המקדש במהרה בימינו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה