יום שלישי, 29 בספטמבר 2015

בתשע"ו יתרחש השינוי/ יהודה עציון

המהפך בדרך || המוסלמים כבר הבינו

המוסלמים מזהים שבני ישראל העולים אל הר הבית בקדושה ובטהרה הם-הם "ישראל האמיתי". על פי רצונם של אלה, כך בטוחים המוסלמים, יש לקבוע מה רוצה מדינת ישראל באמת ולא על פי הכחשות מנהיגיה המתאמצים לקדש את הסטטוס קוו כאילו היה ארון הברית. והם צודקים בזה, המוסלמים

↓ הרהורים לקול פיצוצי הזיקוקים ורימוני ההלם בראש השנה/ יהודה עציון

הנה באנו צעד ראשון בתוך תשע"ו, ודומה ששנה זו תביא בכנפיה שינוי דרמטי בהר הבית. 48 שנים ניסו ממשלות ישראל לשמר את "הסכם דיין" עם הוואקף – הסכם במרכאות – אשר קבע שבהר הבית לא ניצחנו, ורצף השליטה המוסלמית מאז כיבוש עומר יימשך גם בתוך הסביבה הישראלית החדשה. דומה שלא עוד.

מן הבחינה המהותית, הערכית, ניצבה המדינה בהר עד עתה כאם חורגת בין יהדות לאיסלם – היא כאילו לא זו ולא זו – ומן הבחינה הפוליטית המעשית היא העניקה את כל הגיבוי המתבקש לָאיסלם כנגד קומץ הנאמנים שגילו עניין בהר הבית. אין צורך להרחיב עד כמה בוגדנית היתה העמדה הזאת בקנה המידה של דברי ימי ישראל וייעודו – אך מן הבחינה הפוליטית המעשית מדינתנו "הצליחה" בכך ללא קשיים מיוחדים.

וכאמור, דומה שלא עוד.

מצד אחד, גדל והלך קומץ הנאמנים, ומיחידים הוא צמח למאות ואלפים. מצד שני, המוסלמים הם חדי חושים כחיה ביער. הם נזעקים להגן על גזילתם ההיסטורית ועל כיפת השקר שיצרו כאילו ההר הוא הקדש מוסלמי מאברהים ודאוד וסולימן – דרך מוחמד – עד היום הזה. מצד שלישי, כל ההתפתחות הנ"ל מובילה לכך שמדינת ישראל תיאלץ לנקוט עמדה חדשה, ולוּ-גם כמי שכּפָאָה שֵד.

לא נרחיב כאן בתיאור הפרדוקס המשני, שהמוסלמים מנענעים בכל כוחם בפעמוני ה"אזהרה" שהיהודים מתכוננים לבנות בית מקדש בִּמקום מה שיש שם עתה, ומנהיגי המדינה מכחישים בכל כוחם. אבל הנקודה החשובה באמת היא שהמוסלמים מזהים כי בני ישראל העולים אל הר הבית בקדושה ובטהרה – אלה המתכוונים בתפילת "ובנה ירושלים" שהלוואי נהיה ראויים, ויתן בנו הקדוש ברוך הוא כוח ובינה לבנות לו מקדש – הם-הם "ישראל האמיתי". על פי רצונם של אלה – כך בטוחים המוסלמים – יש לקבוע מה רוצה מדינת ישראל באמת, ולא על פי הכחשות מנהיגיה, המתאמצים לקדש את "הסטטוס קוו" כאילו היה ארון הברית.

והם צודקים בזה, המוסלמים. הם צודקים, אבל זהו צדק נצור. הוא עצור במנגנוני בלימה חזקים מאוד, שרק ההשתחררות מהם תוכל להביא את עולי ההר ושאיפותיהם לכלל אפקטיביות. וכאן, בנקודה זו, עובר הנטל אלינו.

כאן, אין אנו עוד מנתחים את כל הפסול במדיניותן של ממשלות ישראל כלפי ההר. כאן עלינו לנשום עמוק, להעתיק את מחשבותינו מן המלאכה הקלה של הביקורת אל המלאכה הקשה והמורכבת מאוד – להצמיח מתוך קהילת עולי ההר את המנהיגות העתידה של מדינת ישראל. ניתן לומר זאת כך: בדרך לכיבוש הר הבית עלינו לכבוש את מדינת ישראל.

אבהיר מיד, עוד לפני שתישמט לִסתו של מישהו בתמיהת-זעזוע, שאין זה כיבוש אלים בשום אופן. זהו כיבוש שכולו תרבותי וערכי, ומתוך כך גם פוליטי. עלינו להניח בפני העם חלופה הדוחה את מסכת הערכים השלטת כאן ומגישה במקומה מסכת ערכים חדשה, ההולמת את ייעודנו.

שנים רבות תרתי במחשבותַי – בלשתי במחושַי סביב, שוב ושוב – תוהֶה מאַין יצמח לנו חיל החלוץ של המהפכנים, שגם יבינו את הכורח בַּמהפכה הערכית והפוליטית וגם יתייצבו נכונים לשאתה על כתפיהם, להקדיש לה את כל חייהם. וסוף סוף, דומני שאני יכול לבשר – עכשיו אני יודע. חיל החלוץ יבוא מקרב קהילת עולי הר הבית.

רק הם (אם-גם לא כולם) יוכלו להבין שלקראת הגשמת חזון עתידו של העם בארצו חייבת להתעורר התחדשות תרבותית מקיפה ומעמיקה, התחדשות של אמונה ומחוייבות לַמורשת ולַייעוד. רק הם יוכלו להבין שאין זולתם להוביל את ההתעוררות הזאת, כי לא יצלחו לכך רבנים ופוליטיקאים של "הסֵדֶר הישן". רק הם חדורי רוח מסירות והקרבה כלוויים חדשים המשרתים בַּקודש, היודעים רק שתי מילים כאשר מתבקשת המשימה: "הִנְנִי שְׁלָחֵנִי".

כי רק אלה אשר הבינו שהר הבית איננו "לוקסוס" או מותרות, שהוא לב אשר נשמת האומה וגופה תלויים בו, הם גם אלה שיבינו שאין די ב"עיסוי לב" אלא חייבים אנו לבנות גוף ונשמה לעם ה', קומה שלמה, אשר תיבָּנה מקיבוץ שברי העצמות "עֶצֶם אֶל עַצְמוֹ", עד להיותה חַיִל גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד.

אלה הן אפוא תקווֹתַי בשער השנה, אנכי הצעיר באלפי יהודה, ובשש מילים אֲסַפּרֶן – בלב חם – בקום התנועה מן ההר אל העם.

2 comments:

  1. וואו. איזה כיף לקרוא.

    אמן.

    השבמחק
  2. מי שברך אבותינו הוא ירפא את יהודה עציון רפואת הנפש השתא בעגלא ובזמן קריב

    השבמחק