התחסדות, צביעות וסטנדרט הכפול || הר הבית
"המקום של בית חלומותי, הר הבית, משמש על בסיס יומיומי קבוע ומתמשך אות וסמל להתחסדות, לצביעות ולסטנדרט הכפול המופעל במגוון תחומים. דובריה ושגריריה-כביכול של הדמוקרטיה וערכיה בחו"ל ידברו גבוהה גבוהה על חופש התפילה והפולחן בכל מקום אפשרי. רק לא ליהודים בהר הבית"
↓ פרופ' אשר כהן/ ארנון סגל
לפני מספר שנים ישבתי באסיפת הורים בכיתה של ילדתי בבית הספר היסודי, בתקופה שבה למדה את ספר 'ויקרא'. לאורך קיר הכיתה היו פזורים ציורים מפורטים וצבעוניים של כל פעולות ההקרבה: הבאה, סמיכה, שחיטה, קבלת הדם, הולכת הדם, הזאת הדם, הפשטה ניתוח. הורה אחר שישב לידי העיר בציניות שזו סדרת הפעולות שאדם עובר במס הכנסה.
לא התחברתי לנושא הקרבנות מעולם, למרות העובדה שעבורי, ככהן, נודעת לקרבנות משמעות כלכלית ידועה. אינני נמנה על אלה החולמים על חידוש הקרבנות. התמזל מזלי וכבר אמרו זאת לפני ברמיזה או במפורש גם רבנים לא מעטים. ידועה עמדת הרמב"ם שהקרבנות היו נכונים ומותאמים לאווירה ולתרבות של ימי בית ראשון ושני. מכאן גם ברור שבית חלומותי אינו כולל את הקרבנות, בוודאי לא במתכונת של אז. ובהיעדר קרבנות, קשה לי מאוד לדמיין או לנסח את התכנים של אותו בית חלומות. אני רק יודע ומאמין שהוא יכלול הרבה יותר תכנים ומשמעויות בכיוון של "כי ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים".
בית המקדש כבית תפילה מחזיר אותו מחלומות ומחזונות העתיד למה שמתרחש בימינו. המקום של בית חלומותי, הר הבית, משמש על בסיס יומיומי קבוע ומתמשך אות וסמל להתחסדות, לצביעות ולסטנדרט הכפול המופעל במגוון תחומים ובולט כיום בהר. דובריה ושגריריה-כביכול של הדמוקרטיה וערכיה בחו"ל ידברו גבוהה גבוהה על חופש התפילה והפולחן בכל מקום אפשרי. רק לא חופש הפולחן והתפילה האמור להיות שמור ליהודים בהר הבית. בדומה למגוון "זכויות" אחרות השמורות רק לאוכלוסיות שאינן יהודיות, כך גם חופש הפולחן והתפילה.
בהקשר של הר הבית, מדובר במדיניות מפלה המופעלת בקפדנות מדהימה ומרחיקת לכת על ידי גורמי אכיפה של המדינה היהודית. ויש לדייק בדבר: מדובר באכיפה של המדינה היהודית ולא של המדינה היהודית והדמוקרטית כהגדרתה בחוק. שהרי אם באמת הייתה מפעילה ומיישמת את ערכיה לא רק כמדינה יהודית אלא גם כמדינה דמוקרטית, כיצד ייתכן שחופש הפולחן והתפילה נאסר לחלוטין?
ייאמר מיד. אין בתהיות אלו כדי לרמוז לכך שיש להגביל בדרך כלשהי את המוסלמים ובוודאי לא לפגוע כהוא זה במסגדים. ענייננו ממוקד רק במימוש חופש הדת והפולחן במקום המקודש ביותר ליהודים בלי שום פגיעה במוסלמים. אם גם לכך מדינה יהודית ודמוקרטית לא דואגת, יש פגם מסוים הן בהגדרתה כיהודית הן בהגדרתה כדמוקרטית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה