"אין בידינו לבנותו"

עניין זה (בנין המקדש) הוא העיקר שהכל תלוי בו || אבל לא עכשיו

לפני 44 שנים ביקש היועץ המשפטי לממשלה דאז, מאיר שמגר, חוות דעת מהרב הראשי לישראל יצחק נסים זצ"ל לגבי היתכנות בניין המקדש בימינו 

↓ מכתב לראשון לציון

ירושלים. י"ז בשבט תשל"ב, 2.2.1972

כבוד הראשון לציון, הרב הראשי לישראל, הרב יצחק נסים, 

הנדון: האגודה להקמת בית המקדש בירושלים

למשרד הפנים הוגשה הודעה על ייסוד אגודה לפי סעיף 6 לחוק העותומאני לאגודות, לפיה מבקשים שבעה אנשים להתאגד בתור "האגודה להקמת בית המקדש בירושלים". ...אהיה אסיר תודה לכבוד תורתו אם יראה לטוב לפניו להתייחס לנושא הנדון ולהשיבני דברו. 

בכבוד רב, 

מאיר שמגר – היועץ המשפטי לממשלה. 

↓ תשובת הראשון לציון

ה' באדר ה'תשל"ב

לכבוד

מר מאיר שמגר

היועץ המשפטי לממשלה

ירושלים.

שלום וישע רב,

ביקשתני במכתבך מי"ז שבט לחוות דעתי בעניין "האגודה להקמת בית המקדש בירושלים" שמטרותיה מפורטות בתקנותיה, והריני משיב בקצרה: 

בסעיף ראשון של המטרות נאמר: "הקמת בית המקדש בירושלים על-פי תורת ישראל". עניין זה הוא העיקר שהכל תלוי בו. אצמצם, איפוא, לפיכך תשובתי עליו בלבד. מצוות בניין בית המקדש כוללת כל הזמנים וכל זמן הוא זמנה. נסתפק בהבאת דברי שניים מגדולי ישראל לפני כמאתיים שנה. ר' חיים אבן עטר בספרו "אור החיים" כתב: "'ועשו לי מקדש', היא מצוות עשה כוללת כל הזמנים... וצריכין היו ישראל לעשות כן אפילו בגלויות אלא שמצינו שאסר ה' כל המקומות מעת שנבנה בית המקדש" (שמות כה, ח). אחריו כתב ר' דוד פארדו בפירושו לספרי, וזה לשונו: "דציווי ועשו לי מקדש הוא ציווי לאותה שעה ולדורות והמכוון בו דמאותה שעה חייבים לעשות מקום מקדש בכל זמן, באופן שלא יהיו מאז והלאה בלי מקדש" (ספרי דבי רב, פרשה ראה, שאלוניקי תקנ"ט, דף רב ע"ג).

עתה שנגאל הבית והוחזר לשלטון ישראל הוסרו על-ידי-כך כמה מכשולים. אף-על-פי-כן אין בידינו לבנותו. יש שיטות שונות בפוסקים בענין בנין הבית בזמן הזה. מתנאי הבניין שיהיה בנוי כמבואר בנבואת יחזקאל. והדברים שם סתומים ואין בידינו לפרשם ולבארם, כמו שכתב הרמב"ם, וזה לשונו: "וכן בניין העתיד להיבנות, אף על פי שהוא כתוב ביחזקאל אינו מפורש ומבואר" (הלכות בית הבחירה א, ד). מפני זה ומטעמים אחרים כתבו פוסקים שבניינו צריך להיות על-פי נביא. וכמו שמסיק כן בשו"ת חת"ם סופר (חלק יו"ד מי' רלו וחלק או"ח סי' רה).

יש סוברים שגם המזבח צריך להיבנות על-פי נביא, ועיין שו"ת בניין ציון להר"י עטלינגר (ח"א סימן א') ועוד, וגם דבר זה יש אומרים שמעכב את בניין הבית, שהרי כל מצוות בניינו היא בעיקרה לשם הקרבת קורבנות, כדברי הרמב"ם: "מצוות עשה לבנות בית לה' מוכן להיות מקריבים בו כל הקרבנות" (שם א, א). ועיין בעניין זה בספר מנחת חינוך.

יתירה מזאת, מצוות בנין המקדש אי-אפשר לעשותה אלא כשרוב ישראל יימצאו בארצם. וזה לשון בעל ספר החינוך: "ונוהגת מצווה זו בזמן שרוב ישראל על אדמתן. וזו מן המצוות שאינן מוטלות על היחיד כי אם על הציבור כולו" (מצוה צה).

יש עוד כמה טעמים ונימוקים בדברי הפוסקים והמפרשים למניעת בניינו של המקדש בזמן הזה. מחמת שהתנאים הנצרכים לבניינו של הבית, ואפילו כמה מהם ולא כל שכן כולם, אינם באפשר בימינו, נראה שמשום כך תלה הרמב"ם בניינו במלך המשיח.

ואלה הם דברי הרמב"ם: "המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל" (הלכות מלכים, פרק יא, הלכה א). ולהלן אמר: "ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו... ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה', הרי זה בחזקת שהוא משיח. אם עשה והצליח וניצח כל האומות שסביביו ובנה המקדש במקומו וקיבץ נדחי ישראל, הרי זה משיח בודאי", ואם לא הצליח עד כה או נהרג בידוע שאין זה שהבטיחה עליו תורה והרי הוא ככל מלכי בית דוד השלמים והכשרים שמתו" (שם, הלכה ד, והנוסח הוא על-פי כתבי יד ודפוסים קדומים שלא שלטה בהם הצנזורה).

מדברי הרמב"ם האחרונים יש שרצו לומר שלדעתו אפשר לבנות המקדש גם שלא על-ידי מלך המשיח ולא על-ידי נביא, שהרי אם נהרג אתה שומע שאינו מלך המשיח. ויש שכתבו שאם אפשר יהיה לגלות את מקום המזבח על-ידי מדידות, מותר לבנותו ויהיה ראוי להקריב עליו קורבנות הקרבים בטומאה.

בכל האמור יש להסיק כי בהיקבץ רוב ישראל בארצו ורוב זה הוא שיסכים בדעתו לבנותו, ואין עניין הבניין נתון לרצונו של יחיד או יחידים. לכשנזכה לכך יתוועדו רבני ישראל והם שידונו ויחליטו בדבר.

מכל מקום עניין זה שהוא הגדול ביותר ליהדות והיא תכלית חיינו ושלכך התפללנו כל הדורות ועינינו צופיות לזה כל יום וכל שעה, שמעשה אדיר ונורא זה שאין דומה לו, לא יעלה על הדעת שייעשה בידי אנשים אחדים אלא שכל האומה כולה מקצה עד קצה תתעורר למענו וייעשה על-פיה. אין זלזול גדול מכך לעניין שלשמו בעלי האגודה הנ"ל מבקשים לפעול.

הלכה זו גדולה ורחבה וצריכה עיון ויישוב רב וכל שכתבתי אינו אלא לעניין המיוחד שנשאלתי עליו.

יהי-רצון שנכין עצמנו לקראת כך ונהייה ראויים לשעה הגדולה של בניין בית קודשנו ותפארתנו.

בכבוד רב,

יצחק ניסים