יום שישי, 6 בנובמבר 2015

האם אללה גזל את הר הא-להים?/ יאן וילם ואן דר-הובן

למה תפילה מוסלמית כרוכה באלימות? || למה רק להם מותר?


בכיר הנוצרים הציוניים כועס מאוד על מעשי המוסלמים בהר הבית

↓ הר הבית ממבט נוצרי


האם ייתכן שא-ללה, שהוא גם א-לוהי ישראל, כה זועם על עליית יהודים ונוצרים להתפלל בהר הבית?
איך ייתכן שבכל פעם שמוסלמים מגיעים ההרה להתפלל, מתרחש ההפך המוחלט מכל מה שקשור לפולחן אמיתי – מתפרצת אלימות, לא שלום או קדושה, ושרשרת של שוטרים וחיילים ישראלים נדרשת לשמור על חפים מפשע מהתפרצות אפשרית של אלימות 'המוסלמים המתפללים'? האם זו תוצאה של הערצתם לקדושת המקום הזה שמביאה אותם לצווח בו 'איטבח אל יאהוד'? האם זו התפילה שלהם?

מה היה העולם חושב לו בזמן שנוצרים או יהודים היו מתכנסים להתפלל לא-לוהים האחד, אלפי שוטרים היו צריכים לעמוד על המשמר ליד הכנסיות ובתי הכנסת שלהם, בפחד מפני התפרצות אלימה כתוצאה אפשרית של התפילה? איזה סוג של א-לוהים הוא א-ללה, שאיננו שמח שאחרים – ולא רק מוסלמים – רוצים לעבוד אותו בתפילותיהם?

זה לא יכול להיות אותו א-ל אוהב המייחל להגעת כל מתפלל אמיתי להר הקודש שלו, כפי שכתב בפירוש ישעיהו הנביא (נו, ז): "והביאותים אל הר קודשי ושמחתים בבית תפילתי, עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי, כי ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים".

גם ישו השיב לשאלת האישה השומרונית ברוח כזו: "אבל השעה מגיעה, וכעת היא, כאשר המתפללים האמיתיים יעבדו את האב ברוח ובאמת" (יוחנן 4: 23-24).

מי, אם כן, הטעה את המוסלמים לחשוב שאין אדם מלבדם שרשאי להתפלל בהר הזה, בעוד א-לוהים עצמו מזמין את כל מי שהוא בעל לב, צנוע וכן, להגיע לאתר הקדוש לו ולדרוש אותו בתפילת אמת? יכולה להיות לכך רק תשובה אחת – א-ללה. פעמים רבות הם צווחים שא-ללה שלהם גדול יותר. א-ללה לא יכול להיות א-לוהי היהודים והנוצרים, אשר סוגדים לא-ל שמימי אוהב, א-ל שאיננו קורא לאנשיו לטבח.

מי הוא א-ללה הזה שמבטיח בתולות בגן העדן למי שיהרוג ויפצע בשמו גברים, נשים וילדים? האם הוא א-לוהי אברהם, יצחק ויעקב, הא-ל הרחמן, שומר הברית והחסד לנצח? האם א-ללה הוא אותו קדוש ברוך הוא שסירב לתת לעבדו דוד לבנות לו בית תפילה מפני שהיה איש מלחמה? הרי בתיו של א-ללה משמשים לעתים קרובות כחממה של הסתה וטרור. שלא כמו הקדוש ברוך הוא, א-ללה שותה דם כמו מים, מפאר את החרב – חרב האיסלאם – שהרגה מיליונים מאז יצירת הזיוף הזה.

איך ייתכן שא-ללה הוא אותו א-ל של היהודים והנוצרים, אם הוא מונע מהם לעבוד אותו בהר הבית – המקום הקדוש לא-לוהים?

לפני אלפי שנים, כאשר א-לוהים בישר ליחזקאל שעמו ישוב בסופו של דבר לארץ שאותה הבטיח להם כאחוזת עולם, כבר היה ההר הזה קדוש בעיניו. שלא כמו כמה פעילי עלייה חילונים שהקימו תנועת שחרור יהודית תחת הציטוט: "שלח את עמי" והשמיטו את החלק החשוב יותר: "ויעבדוני", יחזקאל טורח להסביר מדוע א-לוהים הבטיח להביא את עמו בחזרה מכל ארבע כנפות הארץ. ובכן, כדי שהעם כולו יעבוד אותו בהר הקודש שלו: "וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם, מִן-הָעַמִּים, וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִן-הָאֲרָצוֹת... כִּי בְהַר-קָדְשִׁי בְּהַר מְרוֹם יִשְׂרָאֵל, נְאֻם ה', שָׁם יַעַבְדֻנִי כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה" (יחזקאל כ, לד-מ).

כן – להשם הארץ ומלואה. עם זאת, בעולם הזה יש ארץ אחת שא-לוהים ייחד לו, הארץ שהוא הבטיח כאחוזת עולם לעמו. בארץ הזו קיימת עיר אחת שנועדה להיות מקום משכנו הנצחי, ובעיר הזו קיים הר אחד שא-לוהים הפך להר קודשו. על ההר הזה שכנו שני בתי המקדש, ובעתיד הקרוב גם הבית השלישי. ללא בנייה מחדש של בית המקדש, השכינה לא תשרה כאן. התייחסויות של כתבי הקודש לצורך להקים מחדש מקדש בהר הזה מצויות בשפע. למשל: "אם-אבוא, באוהל ביתי, אם-אעלה על-ערש יצועיי, אם אתן שנת לעיניי, לעפעפיי תנומה, עד אמצא מקום ל-ה', משכנות לאביר יעקב" (תהלים קלב).

אין זה פלא, אפוא, שהשטן עצמו עושה כל שביכולתו כדי למנוע זאת, את חזרת הא-ל בהוד ובהדר מרובים להר הקודש שלו.

חזרת הא-ל למקדשו לא תתרחש מבלי מעורבות מתמשכת של עובדי הא-ל הקדושים. ואכן, המלך דוד התחייב כאמור שלא יעלה על יצועו עד שימצא מקום מגורים בארץ לא-לוהיו. ישעיהו כותב שאסור לתת מנוחה לא-ל עד שישים את ירושלים תהילה בארץ. לכן, אנו חשים שיש לנו אחריות שא-לוהים הטיל עלינו על גורל ירושלים והר הקודש שבה. לא די להשאיר זאת בידי א-לוהים. כמו דוד וכמו מעוררי השם שהזכיר הנביא ישעיהו, עלינו להיות בכוננות מתמדת לראות את כל זה קורה, לשבור את המעוז הרוחני של האיסלאם שהוא כיום המכשול למטרות הא-ל הגדול בהר הקודש שלו.

  • הכותב הוא מנהל המרכז הבינלאומי לציונות נוצרית.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה