פרשת בא || מכון המקדש
דם המילה מבטא את החירות הגופנית, דם הפסח מבטא את חירות הנשמה.
↓ מאת: הרב אבי כהנא/ מכון המקדש
עם ישראל הגיעו במצרים לשאול תחתית והיו שקועים במ"ט שערי טומאה. המדרש מספר שהיו עם ישראל צריכים זכות כדי להינצל ולהיגאל ממצרים, עקב היותם שקועים במ"ט שערי טומאה, ובחמלת ה' ניתנו להם שתי מצוות: דם פסח ודם מילה אשר בזכותן נגאלו ממצרים. וכך אומר המדרש: "ובשני דמים ניצולו ישראל ממצרים... שנאמר: 'ואומר לך בדמיך חיי ואומר לך בדמיך חיי' (יחזקאל טז,ו) – בדם פסח ובדם מילה" (שמות רבה יז,ג). יש להבין, מה מיוחד בשתי מצוות אלו שבזכותן היו ישראל ראויים להיגאל ממצרים?
דם המילה מבטא את החירות הגופנית. עם ישראל היה במצרים תחת שיעבוד גופני של מלכות מצרים, עתה כשהם מקיימים את מצות המילה, הם מראים שאינם עוד עבדים של פרעה אלא של הקב"ה בלבד! יש כאן חידוש הקשר והברית בין עם ישראל להקב"ה.
לעומת דם מילה, דם הפסח, מבטא את חירות הנשמה. מאתיים ועשר שנות שיעבוד גרמו לעם ישראל פסיכולוגית להרגיש עבדים ונרדפים. עתה בהקרבת קרבן הפסח, הנשמה, בת מלך, חוזרת לשורשה ומתקשרת להקב"ה, ובכך משתחררת מלחצים שונים.
הרב גורן זצ"ל היה מדגיש, שבהקרבת קרבן פסח במצרים כל בית זכה להיות "מעין מקדש מעט": הזאת דם הקרבן על המשקוף ועל שתי המזוזות, דומה להזאת הדם על המזבח, כמו כן נאסרה היציאה חוץ לבית, כשם שבאכילת הקרבנות אסור לצאת מתחום העזרה או מירושלים. בהפיכת הבית ל'מקדש מעט', זכו ישראל להינצל "ולא יתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגוף" (שמות יב,כג).
נמצא שהזוכה להגיע למקדש ולהקריב קרבנות, כעין קרבן פסח, זוכה להתקרב להקב"ה, ויתירה מזאת, הנשמה זוכה להגיע לשורשה וכאילו להיוולד מחדש. שנזכה להתחדש ולהתראות במקדש במהרה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה