פרשת תצוה - בגדי הכהונה לכבוד ולתפארת

תיקון חטאי הקדמונים ורוממות עבודת המקדש || בגדי כהונה

בגדי הכהן ההדיוט "לכבוד ולתפארת"
עשויים פשתן, האבנט עשוי שעטנז

בפרשה זו נצטווינו להכין בגדים לכהנים. ארבעה בגדים לכהן הדיוט ושמונה בגדים לכהן גדול, ככתוב: "ועשית בגדי קודש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת" (שמות כח,ב).

↓ מאת: הרב אבי כהנא / מכון המקדש

חז"ל מספרים לנו שבגדים אלו אינם סתם בגדי 'ייצוג' אלא הם מחילים על הכהן את כהונתו, ובלשון חז"ל: "בזמן שבגדיהם עליהם כהונתם עליהם" (זבחים יז,ב), כלומר הכהן נחשב ככהן הכשר לעבודה במקדש רק אם בגדיו עליו, אם הכהן עבד ללא הבגדים הרי הוא נחשב כזר וחייב מיתה בידי שמים (רמב"ם כלי מקדש י,ד). 

מפליא אפוא, ציווי התורה להכין את הבגדים דווקא מחומר הפשתן (הנקרא שש)? ועוד יותר מפליא: מדוע התורה חייבה את הכהנים ללבוש שעטנז? שהרי האבנט היה עשוי מפשתן ורקום בצמר (רמב"ם כלי מקדש ח,א).

חטאו של קין היה בכך שהביא קרבן "מפרי האדמה". חז"ל מבארים לנו במדרש, שקין הביא זרע פשתן כקרבן לה', כלומר דבר שנחשב כפחות ערך.

לעומתו, הבל הביא מבכורות צאנו, כלומר מהמובחרים שבצאנו.

על זה אמר הקדוש ברוך הוא באיסור שעטנז: "אל יתערב מנחת החוטא [הפשתן] עם מנחת הזכאי [הצמר]" (תנחומא בראשית ט). 

בית המקדש הוא מקום שבו אנו מרוממים את ה' ולכן יש מצוה לפאר ולרומם את הבנין שיהיה נאה, מכובד ומרשים (רמב"ם בית הבחירה א,יא).

ועוד, מכיוון שאנו בני אדם העשויים מחומר ומתפעלים מדברים חיצוניים, יש עניין שהמקדש ייראה מבחינה חיצונית מרשים, כך שהמבקר במקדש יתרשם ותיפול בו יראת כבוד מהביקור במקדש, כחלק מחזרתו בתשובה (חינוך מצוה ערה).

מכיוון שכך, התורה הרחיקה דברים העלולים לגרום זלזול לעבודת המקדש. לדוגמא: התורה אסרה להביא בהמות בעלי מום למזבח וכן אסרה על כהנים בעלי מומים לעבוד במקדש וכו'.

חטאו של קין היה הזלזול בעבודת ה' ובמקדש שהפגין, בכך שהביא פשתן כדבר בעל פחות ערך.

בבית המקדש אפוא, אנו מתקנים את חטאו של קין, ואת החטא על זלזול בעבודת הקודש, ולכן את אותו פשתן המבטא את ה'בזוי' אנו מרוממים לבגדי הכהונה שנעשים "לכבוד ולתפארת".