תביעות קטנות, צפצוף גדול

מסמך התחיבות לא חוקי || בחסות המשטרה ופרקליטות המדינה

איתי זנזורי בהר הבית. לא מוותר

מה קורה כשמומחה למשפט מנהלי טוען שטופס שהמשטרה מחתימה עליו הוא בלתי חוקי, וגם חברי כנסת מכל הסיעות ממליצים למשטרה לגנוז אותו? נו, ממשיכים כמובן להחתים עליו – אבל בשו-שו * את העקשנים שמסרבים להשלים עם העניין הפרקליטות כבר דואגת ליישר

↓ מאת: ארנון סגל

איתי זנזורי, סטודנט בן 25 מאוניברסיטת חיפה, ויתר על יום עבודה, קם בארבע בבוקר, טבל במקווה ונסע את כל הדרך לירושלים – רק בכדי להתייצב בשער הר הבית עם פתיחתו לעליית יהודים ולגלות שהכניסה להר חסומה בפניו. הנימוק: בעבר נתפס בהר כשהוא מתפלל. הרחקתו הרשמית כבר הסתיימה אבל זה לא ממש הטריד את המשטרה שמנהלת בהר מערכת כללים משלה, חשאית יש לומר. נכון, למשטרה אסור לקיים מדיניות ענישה עצמאית ובטח לא לנקום במי שמסרב לציית להנחיותיה, אבל זה בדיוק מה שהיא עושה. 

לזנזורי הושארה אז הברירה ללכת בנתיב התשובה שהמערכת המשפטית של המשטרה מתווה ל'עבריינים' כמותו – כלומר לקבוע פגישה עם מפקד הר הבית שבסופה יידרש לחתום על מסמך שבו התחייבות לא לבצע מגוון פעולות בהר הבית או בהקשר אליו. זנזורי ויתר על התענוג מכיוון שלצורך הפגישה עם מפקד ההר היה עליו להטריח עצמו פעם נוספת מחיפה לירושלים, אולי אפילו יותר מפעם אחת מכיוון שהמשטרה לא ממש לחוצה להשיב אותו להר. רק אחרי שהאחרונה היתה מאפשרת לו בחסדה לחתום על המסמך, הוא היה מורשה לחזור ולהעפיל במעלה המוגרבים. 

זנזורי החליט לשבור את הכלים ולתבוע את המשטרה. בכתב תביעה שהגיש לבית המשפט לתביעות קטנות הוא דורש מהרשויות 5,000 שקלים בשל הפסד יום עבודה ותסכול מהמניעה הבלתי צפויה, ועוד 10,000 שקלים פיצוי על עצם הרחקתו מההר. זאת מכיוון שלדעתו זו איננה מבוססת על עילה חוקית כלשהי, בוצעה בלא הודעה מראש, בלא אפשרות לערער עליה ובלא מועד סיום. 

לפני שלושה שבועות זכה זנזורי לשיחת טלפון בעניין. 'אריאל מהפרקליטות' התקשר אליו והמליץ לסטודנט הצעיר לרדת מהעניין: "אני מתקשר פה לגמרי בשבילך", הסביר נציג הפרקליטות. "זה לא משהו שהייתי אמור לעשות. ביררתי ואתה לא מורחק. במשטרה רק רוצים שתבוא ותחתום על איזושהי התחייבות שאומרת שמכאן והלאה אתה מקשיב לכללים, ואז תוכל לחזור ולעלות. זה קורה לאנשים שבמשטרה טוענים שהפרו את הכללים בהר הבית, ולכן רוצים מהם התחייבות בכתב שלא לחזור על כך. כל השיחה פה היא לגמרי ביוזמתי. אני בא לקראתך בקטע הזה. יש לי כבר כמה תיקים דומים ואני צופה שהתביעה שלך לא תצליח. תביעות קטנות זה לבירור עניינים נקודתיים קטנים, ופה הטענה שלך הרבה יותר משמעותית ומהותית". 

זנזורי הודה לאיש הפרקליטות. הוא איננו מעוניין לחתום על התחייבות שבה הוא נדרש להצהיר שלא יתפלל בהר הבית, אך הבטיח להתייעץ עם עורך דינו ובזה הסתיימה השיחה. 

מסמך ההתחיבות

מסמך ההתחייבות המדובר הוא טופס ישן שהמשטרה מחתימה עליו יהודים שנעצרו בהר הבית. המשותף לכל הפעולות המוזכרות בטופס, מעניין לדעת, הוא שהחוק לא אסר אותן אבל המשטרה מקפידה בכל זאת בכל מאודה למנוע את ביצוען: תפילה, השתחוויה, הנפת דגל, נטילת עפר מההר, קטיפת עלים ושאר עניינים שבמסגרת המציאות המשונה על ההר הפכו בעיני השב"כ והמשטרה לפעולות שמכשירות מעקב חשאי אחר מבצעיהן והפעלת כלים רבים מאוד, גם מפוקפקפים למדי, במטרה למנוע אותן. 

בטופס ההתחייבות קיימים סעיפים שמותר להניח שלא היו עוברים בשום מקום אחר בישראל הדמוקרטית. לדוגמא: "הנני מתחייב שלא להתנהג בשטח ההר בצורה פרובוקטיבית ולא להתבלט באופן ייחודי בכל דבר ועניין כולל השתטחויות והשתחוויות". וגם "הנני מתחייב שלא לפרסם פרסומים בדבר פעולות שיש בהן כדי להוות הפרה של כללי הביקור המותווים... וכן קריאות לעלות להר בימים בהם ההר סגור (שישי, שבת, חגי מוסלמים, יום כיפור)". 

בתחילה, כשהטופס הנ"ל עוד היה בגדר שמועות עקשניות, הכחישה המשטרה בתוקף את דבר קיומו ודוברה דאז התעקש באוזניי שזו 'עוד אחת מאותן טענות סרק של פעילי הר הבית'. בסתיו 2012 נחשף הטופס והתברר שהמשטרה שיקרה, אבל גם זה לא גרם לאחרונה לבטל את הצורך בחתימה עליו. פרופ' אריאל בנדור, מומחה למשפט מנהלי מאונ' בר אילן ובנה של השופטת דליה דורנר, העריך אז בתגובה לשאלת 'מקור ראשון' שהמסמך מנוגד לחוק: "לא מוכר לי מקור הסמכות של המשטרה להחתים אזרחים על התחייבות בנוסח שהועבר לי. החובה לציית לחוק, ובמסגרת זאת להוראות חוקיות של המשטרה, אינה זקוקה להתחייבות כלשהי. בעייתיים במיוחד הם סעיפים שתוכנם אינו חוקי, כגון התחייבות שלא לפרסם פרסומים וכו'. התחייבות זאת, שהפרתה עשויה כאמור במסמך להוביל למניעת כניסה להר הבית, פוגעת ללא בסיס בחופש הביטוי". 

החתמת המשטרה על הטפסים המדוברים לא נקטעה גם בנקודת הזמן ההיא. המשטרה התעלמה והמשיכה להחתים עליהם גם כאשר כעבור שנה וחצי, באביב 2014, המליצה ועדת ח"כים מטעם ועדת הפנים של הכנסת למשטרה להפסיק את ההחתמה על המסמך הבעייתי. בראשות הוועדה עמד ח"כ דאז דוד צור (התנועה), יוצא המשטרה ומי שאיננו חשוד כאיש ימין. בנוסף נמנה על הוועדה המדוברת גם ח"כ נחמן שי (עבודה), אולם המשטרה הוסיפה להשתמש בטופס כרגיל. בשנה האחרונה נדרשו עשרות יהודים שנעצרו על ההר לחתום עליו. ומי שלא חתם – לא הורשה לעלות ההרה. 

שיטת מצליח

הלל גליק בהר הבית. לא מוותר

הלל גליק, בנו של פעיל הר הבית יהודה גליק, עלה להר הבית לפני כשנה ונתקל בילדים ערבים המשחקים בכדור על גג מתחם אורוות שלמה. גליק הצעיר ביקש מהשוטרים למלא אחר צו בג"ץ האוסר משחקי כדור ברוב שטח ההר, ודרש לקטוע את המשחק. המשחק לא נעצר אבל גליק דווקא כן, בטענה שהפריע לשוטר במילוי תפקידו ולא מילא אחר הוראות השוטרים להמשיך בסיור. הוא שוחרר רק לאחר חמש שעות והורחק מההר ל-15 יום.

גליק החליט אף הוא לתבוע על כך את המשטרה בבית המשפט לתביעות קטנות. נקבע דיון לחודש דצמבר 2015, אולם כחודש לפני המועד הגישה המשטרה בקשה להעביר את התביעה לבית משפט השלום בטענה שהר הבית הוא מקום רגיש ואי אפשר לדון בו בבית משפט לתביעות קטנות. השופט הכריע לבסוף שדווקא אפשר לדון בעניין בערכאה המדוברת, אולם מן הון להון נדחה המשפט לתאריך 1.3.2016. 

גם במקרה הזה הופיע לאחרונה אותו 'אריאל מהפרקליטות' מראשית הכתבה. אריאל המדובר התקשר לגליק וביקש ממנו רשות להקדים או לאחר את הדיון בעניין, בשל בעיה טכנית בפרקליטות. גליק אמר לו שאיננו מעוניין לדחות את הדיון המדובר, אבל היה מוכן להקדים אותו. 'אריאל מהפרקליטות' הודה לו וניתק, אולם כעבור ימים אחדים, משיחת בירור שקיים גליק, התברר לו למרבה התסכול שהמשפט נדחה למועד לא ידוע בין יוני לספטמבר 2016. במסמך שקיבל גליק לביתו אפילו הודתה הפרקליטות לגליק על ש'נתן הסכמתו האדיבה לבקשה זו'. כעת נשאלת השאלה האם אותו אריאל מסתורי מהפרקליטות שחזה במדוייק בשיחתו עם זנזורי את העובדה שתיקים מהסוג הזה ייתקעו בבית המשפט הוא נביא אמת, או שמא מומחה עולמי מטעם הפרקליטות לדחייה אינסופית של תיקים שמביכים את המערכת.

שאלותינו למשטרת ירושלים: 

א. מאחר שמומחים אקדמיים קבעו שמסמך ההחתמה המשטרתי מנוגד לחוק וגם ועדת ח"כים המליצה להפסיק את ההחתמה עליו, מדוע המשטרה ממשיכה להתנות את עלייתם החוזרת להר של יהודים אשר נעצרו בו בחתימה על המסמך הבעייתי?

ב. מהי סמכות המשטרה מבחינה חוקית למנוע את העליה ההרה מעבר למה שקבע בית המשפט ולהתנות אותו בחתימה על הטופס המדובר? 

ג. מדוע המשטרה איננה מודיעה מראש למי שהרחיקה מההר שהוא אסור בכניסה לתחומיו? האם ייתכן שהמשטרה מנסה לטרטר את מי שנעצר על ההר בעוון תפילה, כך שיגלה את דבר הרחקתו רק לאחר שעשה את כל הדרך הרחוקה מביתו עד לסף ההר? 

ד. כמה יהודים מורחקים כיום מהר הבית? לכמה זמן? וכמה מוסלמים מורחקים ממנו? ולכמה זמן?

משטרת ירושלים הסתפקה בתגובה לאקונית: "המשטרה משקיעה משאבים משמעותיים בכדי לאפשר ביקורים בהר הבית, תוך הבטחת השמירה על הסדר הציבורי ושלום הציבור. המשטרה פועלת בכלים מגוונים ליצירת האיזונים המתבקשים לשמירה על הסדר, שלום הציבור ובטחונו, על-פי דין וללא משוא פנים".

שאלותינו לפרקליטות מחוז ירושלים במשרד המשפטים: 

א. מדוע ממליצה הפרקליטות לאזרחים להמשיך לחתום על טופס שאיננו חוקי ושוועדה מטעם הרשות המחוקקת המליצה לבטלו? מדוע מאפשר משרד המשפטים למשטרה להמשיך להחתים אזרחים חופשיים על טופס בלתי חוקי?

ב. האם משרד המשפטים איננו מעוניין שתביעות אזרחיות כנגד משטרת הר הבית יידונו בבית המשפט לתביעות קטנות? 

ג. האם הדחיה החוזרת בדיון בתביעתו של הלל גליק, כולל מה שנראה כנסיון הטעיה מטעם נציג הפרקליטות, נובע מתוך רצון להתחמק מהדיון המשפטי בעניין לא נוח למדינה? מדוע לא נקבע מועד לדיון למרות הזמן הרב שחלף מאז הגשת התביעה? 

תגובת פרקליטות מחוז ירושלים:

"משטרת ישראל אחראית על הסדרת הביקורים בהר הבית, וכן על יצירת האיזונים המתבקשים מעצם רגישות המקום, לשם שמירה על הסדר הציבורי, שלום הציבור וביטחונו. הפרת כללי הביקור הנוהגים בהר הבית יוצרת סיכון חמור ומיידי לסדר הציבורי ולשלום הציבור, ולפיכך עלולה להוביל למניעת כניסתו של אותו אדם להר הבית.

במקרה הראשון, מטרת הפנייה הייתה להבהיר לתובע שהוא אינו 'מורחק' מהר הבית, כפי שטען בכתב התביעה, אלא 'מנוע עלייה'. כמו כן נמסר לו כי במקרים דומים התקבלה בקשת הפרקליטות להעביר את הדיון מתביעות קטנות לבית משפט שלום לאור מורכבות הסוגיה והעובדה שהיא עוסקת בבחינת שיקול דעת שלטוני, נושא שאינו מתאים לדיון בבית המשפט לתביעות קטנות. ועל רקע זה הוצע לו לשקול למחוק את התביעה.

"במקרה השני, מדובר בתביעה קטנה שנקבעה לדיון ביום 2.3.16. בהתאם להוראה שניתנה למתמחים לבקש שינוי מועדי דיון הקבועים לחודש מרץ, לאור חילופי המתמחים, המתמחה פנה לתובע ביום 28.1.16, וביקש הסכמתו לשינוי מועד הדיון. הובהר לתובע שהבקשה היא להקדים את הדיון למועד כלשהו בחודש פברואר, ככל שהדבר מתאפשר בהתאם ליומנו של בית המשפט, ושלחילופין תתבקש דחיית הדיון לחודש אפריל ואילך. התובע לא התנגד, וציין שהוא מעדיף שהדיון יוקדם. ביום 31.1.16, ניתנה החלטה שיש להמציא לבית המשפט מועדים לחודשים יוני-ספטמבר 2016".