נתנו לח"כים לנסוע לסוריה, ולהר לא יתנו?

הפחדה עצמית או מציאות? || תלוי את מי שואלים

אם יתמנה לח"כ לא יוכל לעלות.
יהודה גליק בהר הבית השבוע

מניעת עליית חברי הכנסת להר הבית היתה אמורה להרגיע את השטח, אבל גל הטרור נמשך בכל זאת * ארבעה חודשים אחרי הטלת האיסור בדקנו האם לאור כישלונו הוא יבוטל. ובכן, התשובה שלילית – אם כי חברי הרשימה המשותפת וגם השר אורי אריאל מבקשים בכל זאת לשוב ולעלות 

↓ מאת: ארנון סגל

שלושה ימים לפני תום שנת 1987 הגיע תורה של חברת הכנסת גאולה כהן (התחיה) להעלות את השאילתה שלה בפני שר הביטחון יצחק רבין: "לפי הפרסום בעיתון "מעריב מ-26.10.1987", זוכר פרוטוקול הכנסת, "הינך מאשים את קבוצת נאמני הר הבית, שהיא 'יצרה את הפרות הסדר שהיו ביהודה ובשומרון באמצע חודש אוקטובר'. האם דבק השר בטענתו שנאמני הר הבית גרמו למהומות ביהודה ובשומרון?".

רבין השיב בחיוב: "בשבוע הראשון של חודש אוקטובר היתה עלייה מסויימת במספר הפרות הסדר, שהתבטאה בעיקר בשיבושי לימודים. הפרות סדר אלו היו מוגבלות. ביום ה', 8 באוקטובר, נודע בירושלים על כוונת נאמני הר הבית לעלות למחרת, יום ו', 9 באוקטובר, להר הבית. על רקע זה הזעיקו גורמי דת מוסלמיים את ההמונים לבוא ביום ו' להר הבית ולמנוע את עליית היהודים אליו. ביום א', 11 באוקטובר, היו הפרות סדר בהר הבית עקב ניסיון העלייה של נאמני הר הבית למקום. 

"הפרות סדר אלה התפשטו עוד באותו יום גם לרמאללה, לביר-זית ולבית לחם, וכללו, בין השאר, שביתות מסחר חלקיות, הפצת כרוזים וססמאות וכן קיום כנסים באוניברסיטאות. הפרות הסדר החריפו למחרת, יום ב', 12 באוקטובר, בעיקר ברמאללה ובבית לחם, ובמהלכן אף היו פגיעות בנפש במקומות אלה. הדברים מדברים אפוא בעד עצמם".

למעלה מ-28 שנים עברו ועדיין נהוג כאן להאשים את העולים להר הבית בכל הרע שבעולם. מה בכל זאת השתנה? העובדה שהיום ההאשמות הללו נשמעות גם מעומק הימין. אפילו בנה של גאולה כהן, ח"כ צחי הנגבי, מצטרף אליהן כשהוא תומך – בהמשך הכתבה – באי הסרת האיסור שהטיל נתניהו בסתיו על עליית חברי כנסת להר, וזאת במטרה להרגיע את השטח הפלסטיני הגועש. 

כמעט מחצית השנה עברה מאז פרוץ גל הטרור הנוכחי, שאף אותו דאגו לתלות על כתפי העולים להר הבית. כדי להרגיע את הלהבות החליט אז ראש הממשלה לאסור עליית חברי כנסת להר. בתחילה ביקש לאסור על חברי כנסת יהודים בלבד לעלות ההרה, כפי שהיה הנוהל במרבית שנת 2014, אך העניין הזה גרר מחאה רבתי אפילו בתוך מפלגתו שלו. נתניהו נבהל והודיע שההחלטה תיושם גם לגבי הח"כים הערבים. בנוסף התחייב לאפשר להציב בהר מצלמות כדי שכל העולם ייווכח מי באמת אשם במהומות. 

סומן כמחולל כל הצרות.
אורי אריאל בהר הבית, ערב ראש השנה תשע"ו

ב-2.11.2015 שיגר ממלא מקום המפכ"ל דאז, בנצי סאו – זרועו הארוכה של ראש הממשלה – מכתב ליושב ראש הכנסת ובו אסר על חברי כנסת לעלות להר הבית: "לאור המתיחות הרבה השוררת בהר הבית בשבועות האחרונים אשר את השלכותיה בדמות הפרות סדר ופיגוע טרור רצחניים ראינו לאחרונה בירושלים, באיו"ש ובשאר חלקי המדינה ועל בסיס חוות דעת של גורמי הביטחון שהונחו בפני, הנני סבור כי עליית חברי כנסת להר הבית לעת הזו תביא להגברת המתיחות בהר, מתיחות אשר בסבירות גבוהה תקרין ותשפיע על מצב הביטחון במדינה כולה. עד להודעה חדשה תיאסר עליית חברי כנסת להר הבית". יחד עם זאת הוסיף סאו שבהיותו "מודע היטב לחופש התנועה המוענק בחוק לחברי הכנסת" הוא יודיע ליו"ר הכנסת "מיד לאחר שהמצב הביטחוני יאפשר את ביטול האיסור". 

מאז חלפו ארבעה חודשים. חברי הכנסת לא העפילו ההרה ואילו הטרור מצדו לא שכך. לאור זאת ביקשנו לתהות האם יש מי ששוקל מחדש את האיסור, הבעייתי למדי מבחינת חוק חסינות הח"כים. שאלנו על כך את ראש הממשלה וגורמים נוספים שגיבו אותו בהחלטתו: יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת – צחי הנגבי, כאמור, ח"כ יואל חסון ממפלגת העבודה ואפילו מוטי יוגב מהבית היהודי. מנגד שאלנו בעניין את מי שברחבי התקשורת הישראלית נהגו לתאר בראשית פרק המהומות הזה כמצית הלהבות בארץ כולה – שר החקלאות אורי אריאל, וזאת בשל העובדה שעלה ההרה בערב ראש השנה ובירך ברכת כהנים. המהומות אמנם פרצו כמה שעות קודם לעלייתו, אבל אלו פרטים קטנים וזניחים מכפי שהתקשורת מסוגלת לזכור. 

מנגד מצוי עניין הצבת המצלמות בהר הבית שעלה מאז על שרטון בשל עימות מאחורי הקלעים בין ירדן – שדרשה בלעדיות על הצבת המצלמות תוך בחירה היכן להציבן, לבין אנשי נתניהו שהתעקשו להותיר גם לישראל דריסת רגל מזערית בעניין. בשבת האחרונה דיווחה העיתונות הירדנית על פריצת דרך בנושא, לאחר שלדבריה ישראל התקפלה מדרישתה לפיקוח על המצלמות. צוות ירדני ביקר השבוע בהר הבית במטרה לקדם את הצבתן.

שאלנו את לשכת ראש הממשלה על כך וכן האם בכוונת נתניהו לבטל את איסור העליה להר המוטל על הח"כים, לאור העובדה שהפיגועים לא פסקו גם אחרי נקיטת הצעד הזה. בנוסף תהינו האם המשך הפיגועים איננו מעיד כך שאלו אינם קשורים להר הבית והצעדים המגבילים שנקט היו מוטעים.

גורמים מדיניים מסרו לנו תגובה בזו הלשון: "הר הבית הוא מוקד להתססה ואיסור ראש הממשלה על עליית ח"כים הוכיח את עצמו". לעניין המצלמות אמרו אותם גורמים ש"תמונות המצלמות יגיעו לשני חמ"לים, הישראלי והירדני". 

לעומת התשובה הלקונית הזו, ח"כ צחי הנגבי נחרץ וגלוי הרבה יותר: "חובה להמשיך את ההנחיה האוסרת על נבחרי ציבור להתסיס את השטח בהר הבית", כתב לנו. "המצב הביטחוני רגוע הרבה יותר מאשר בתחילת גל הפיגועים – גם בירושלים, גם בהר הבית, גם ביהודה ושומרון, גם בעזה וגם בקרב ערביי ישראל. תופעת ההפגנות ההמוניות בכל המקומות הללו כמעט ונעלמה, כתוצאה ישירה מהרגיעה בהר הבית. אזכיר כי יהודים מוסיפים לעלות להר כבימים ימימה ולמרות זאת המתח במקום ירד משמעותית בשל הצעדים התקיפים שננקטו נגד מפירי הסדר הערבים. אמנם היקף פיגועי היחידים נותר בעינו, והמענה לכך הוא בין היתר המשך הטלת האחריות על משפחות המחבלים לרבות הרס בתיהם בזמן הקצר ביותר האפשרי".

את אותן השאלות פחות או יותר שאלנו גם את יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין, כמי שהיה מעורב ולמעשה הסכים להגבלת העליה של חברי הכנסת. אחרי משפט מתחמק-מעט בנוסח "מובן שלאף אחד אין יכולת להעריך אם האיסור היה טעות או מנע הסלמה יותר גדולה", זכינו גם לתגלית: "לאחרונה פנו ליו"ר הכנסת כמה חברים מהרשימה המשותפת בבקשה לעלות להר. יושב ראש הכנסת פנה לגורמים הרלוונטיים בבקשה לבדוק את בקשתם. בימים אלה מתבצעת בדיקה בנושא".

יוגב דואג ליחסים המדיניים

מי שבאופן מפתיע הצטרף אף הוא לעמדת ראש הממשלה בזמן אמת היה ח"כ מוטי יוגב מהבית היהודי. בסתיו האחרון גיבה יוגב את ראש הממשלה בדבר הגבלת העליה של הח"כים. בראיון לערוץ הכנסת ב-27.10.15 הסביר ש'זה לא הזמן להניף דגל ישראל' בהר. "במהרה בימינו אבל לא כעת", הוסיף וציין שהגיבוי שהוא מעניק לנתניהו נעשה "מתוך מידה של אחריות לבטחונה של מדינת ישראל ולהצלת חיים". באותה הזדמנות גם כינה את ההר בתואר 'נפּץ'. ובכן, ארבעה חודשים חלפו מעת הטלת איסור העליה ויוגב איננו מתחרט: 

"בהנחה שאכן חלק מהתפרצות הטרור היה קשור באירועים בהר הבית", כתב השבוע למקור ראשון, "לאו דווקא בעליית יהודים אלא הרבה מעבר לכך – בהסתה ובאלימות של פורעים ערבים – הרחקת הפורעים והפורעות הערביים וחברי הפלג הצפוני של התנועה האיסלמית מההר יחד עם האיסור שנאסר על ח"כים ערבים ויהודים לעלות להר, היו חלק מהצעדים שבהם נקטו הממשלה ומשטרת ישראל בכדי להרגיע במשהו את מתקפת הטרור. אין לי ספק שצעדים אלה הצילו חיי אנשים, בוודאי בירושלים המזרחית. לצעדים אלו היו גם השלכות מדיניות וביטחוניות, בקשרים אסטרטגיים של מדינת ישראל עם ארצות הברית ומדינות נוספות, קשרים שגם להם משמעות ביטחונית ואחריות לחיי האדם בישראל.

"אני בעד הקמה מחדש של תחנת משטרה בהר הבית", משתדל יוגב לרכך את הדברים. "בוודאי בעד דגל ישראל שיתנוסס בהר הבית ויבהיר לעולם כולו את שייכותנו וריבונותנו על המקום. אני מהמשתדלים להתפלל שלוש פעמים ביום 'שייבנה בית המקדש במהרה בימינו' ומצפה שאכן כך יקרה. אני מהמודעים לכך ובראש ובראשונה מטעמים אמוניים שבית המקדש הוא מושג שמעל ליכולתנו השכלית להבין כיום את מהותו ומתי וכיצד נצליח לבנותו. כדי שייבנה בית המקדש, הכרח שתהיה לכך כמיהה והסכמה לאומית רחבה של כל ישראל. איני מהעולים להר, בראש ובראשונה מנימוקים דתיים. אני נאמן לרבותיי ולרבנות הראשית לישראל".

ביקשנו גם את תגובתו של ח"כ יואל חסון מ'המחנה הציוני'. בסתיו הוא תקף בחריפות את סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי לאחר שזו סיפרה בתקשורת שחלומה הוא להניף דגל ישראל בהר הבית. חסון קרא אז לנתניהו לפטר את חוטובלי בו במקום. המצב הבטחוני לא ממש נרגע מאז וגם חסון לא ממש נרגע:

"אני מודה שטעיתי כשקראתי בחודש אוקטובר לפטר את חוטובלי, ולא דרשתי מראש הממשלה לפטר את כל חברי ממשלתו יחד איתה. ה-BDS ממשיך לחלחל באירופה ובארה"ב, בבריטניה מפנים לנו כתף קרה וכפי שהעידה הממונה על יחסי החוץ, הסגנית חוטובלי, העולם כבר לא מתעניין בנו ובמלחמה שבה אנו נתונים.

"38% מהפיגועים באינתיפאדה הנוכחית בוצעו בירושלים ובתחומי הקו הירוק, מתוכם 62% מהפיגועים בוצעו בירושלים. הקשר הדתי לסכסוך הוא מובהק, וברור שהר הבית מהווה סמל למאבק במדינת ישראל. במקום להבין זאת חוטובלי וחבריה לימין המשיחי ממשיכים לפנטז על מקדש שלישי ולא מבחינים במציאות שבה ספגו אזרחי ישראל 346 פיגועים ו-33 הרוגים עד כה.

"ירושלים היא בירת הנצח של ישראל בזכות חשיבותה של העיר העתיקה. להבדיל מחוטובלי, אנחנו לא פונים לכיוון שועפט וג'בל-מוכבר כשאנו קוראים בתפילה 'ולירושלים עירך ברחמים תשוב'. 23% מהמחבלים באינתיפאדה השלישית הם ערבים תושבי מזרח ירושלים, נושאי תעודות כחולות. אותם ואת משפחותיהם מבקשת חוטובלי לספח למדינת ישראל, ובכך להביא לקריסתה של המדינה היהודית והדמוקרטית בארץ ישראל. רק הפרדה ברורה תבטיח את שלומם של תושבי ירושלים ואת המשך עתידה של ירושלים כעיר יהודית וכבירת הנצח של ישראל".

מול כל אלו, כמעט בודד, ניצב שר החקלאות אורי אריאל. אריאל, כאמור, מחפש כיום דרך שקטה להוריד את נתניהו מהעץ או במלים אחרות: להביא לעלייתו שלו ההרה. לגבי חזרת חברי הכנסת להר כתב לנו אריאל: "דרשתי זאת מראש הממשלה בפגישות מצומצמות ובמליאת הממשלה והוא מסרב. אני ממשיך ללחוץ ובטוח שבעזרת השם נצליח במהרה. המתיחות אינה נובעת דווקא מהר הבית אלא מההתנגדות לבית היהודי בארץ ישראל. ודאי שחלק מהצעדים שננקטו מוטעים והבעיה הגדולה היא אלו שלא ננקטים". בעניין המצלמות הוסיף: "אני פועל כבר שבועות רבים וגם השבוע דיברתי עם השרה מירי רגב הנושאת באחריות לעניין החפירות וועדת השרים העוסקת בהר, וכן עם השר בנט החבר בקבינט".

המזרחן ד"ר מרדכי קידר משוכנע שגל הטרור לקראת דעיכה, אולם כלל איננו בטוח שהצעדים של נתניהו הם אלו שהרגיעו את העסק: "לדעתי זו דווקא העובדה שרוב תוקפי היהודים בגל הזה נהרגו במקום. בצד השני עושים את החשבון הסטטיסטי ומבינים שזה לא כדאי להם. נכון, לוקח קצת זמן עד שזה מחלחל ומשפיע. זה לא מיידי. הצעדים של נתניהו חשובים ותורמים להרגעת הרוחות בהר הבית, אבל מה זה קשור לג'יהאדיסטים בחברון או ברמאללה?".

גל הטרור לא קשור להר הבית? 

"רק בחלקו הקטן. בהתחלה עניין הר הבית תפס חלק גדול בדיבורים, אבל היום זה כבר סיפור שמזין את עצמו, רצון לחדש את האינתיפאדה בלי קשר להר. מלבד זאת, נתניהו לא יכול לאסור על חברי כנסת לעלות. הם ריבוניים לעצמם". 

מה זאת אומרת? בפועל אנו רואים שראש הממשלה הרחיק את חברי הכנסת מההר.

"אם אחד מהם יפנה לבג"ץ לא תהיה לו דרך להגן על זה. החסינות של חבר כנסת איננה מוגבלת לא בזמן ולא במקום. להגביל חבר כנסת זה סיפור בעייתי מבחינה חוקתית. בג"ץ הרי הכשיר את הנסיעה של עזמי בשארה לסוריה, למרות שהיא נחשבת למדינת אוייב ועל פי הממשלה אסור לאזרח ישראלי להגיע לסוריה. בכל זאת הכשירו את העניין שהוכר כפעילות ציבורית של חבר כנסת, אז בהר הבית יאסרו זאת?!".