פניה לראש הממשלה לאפשר הקרבת הפסח

דורשין פסח קודם הפסח שלושים יום || להקריב את הפסח במועדו

תנועות המקדש פנו לראש הממשלה ולשרים הממונים בבקשה לאפשר השנה את הקרבת הפסח בהר הבית כמצוות התורה. הפניה יצאה 30 יום לפני זמן הקרבת הקורבן.

בתנועות המקדש מודעים למציאות המדינית והביטחונית באזור ומאמינים שדווקא חידוש הקרבת הפסח, מתוך ביטחון מוחלט בבורא עולם, יביא מענה הולם לאיומים, הן מצד השגחת ה' עלינו והן מצד כוחות הגבורה שיתגלו בעם ישראל בעקבות חזרה לעבודת המקדש.

↓ פניית ארגוני המקדש בבקשה להקריב את הפסח במועדו ובמקומו

המטה המשותף לתנועות הר הבית והמקדש

דישראלי 36 חיפה 3433436 Disraeli St.     טל': 8112099 – 04 5791746 – 050 Tel.:

פקס: 8243490 - 04 Fax:                             אימייל: mikdash@mateh.org  Email:

בס"ד

טו אדר ב התשע"ו  25.3.16                                                                מבלי לפגוע בזכויות

לכב'                                        

ח"כ בנימין נתניהו, ראש הממשלה

ח"כ גלעד ארדן השר לבט"פ

ח"כ מירי רגב, שרת התרבות

ח"כ אילת שקד, שרת המשפטים

מר ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים

רנ"צ רוני אלשיך, מפכ"ל

מר יורם כהן, ראש השב"כ

ניצב יורם הלוי, ממ"ז ירושלים

באמצעות פקס

הנדון:   הקרבת קרבן פסח בהר הבית

כיו"ר המטה המשותף לתנועות הר הבית והמקדש, המאחד 29 תנועות יהודיות המבקשות להשיב את עם ישראל לציון, שהוא, כידוע, מקום השכינה במקדש בהר הבית, אתכבד להודיעכם כי ביום יד ניסן התשע"ו (22.4.16) בכוונתנו להקריב קרבן פסח בהר הבית:

1.        אנו משלימים בימים אלה את ההכנות להקריב את קרבן הפסח בהר הבית, באזור שמדרום מזרח לכיפת הסלע (על הרמה המוגבהת) ביום שישי, יד ניסן התשע"ו.

2.        מצוות קרבת קרבן פסח היא מצוות יסוד בתרי"ג המצוות בהם מחויב כל יהודי.  זוהי מצוות עשה מן התורה, המתחדשת מידי שנה, שהעונש על העובר עליה הוא "כרת".  המילה "פסח" היא השם של הקרבן ולא של החג (המכונה בתורה "חג המצות").

3.        מזה כ- 2000 שנה לא הוקרבו קרבנות פסח בהר הבית וכמעט ולא התקיים כל פולחן יהודי משמעותי במקום המקודש ביותר לעם היהודי עלי אדמות. גם כינונה של מדינת ישראל וחזרתה להר הבית בשנת התשכ"ז "על מגש של כסף", לא הועילו רבות לשיבת עם ישראל לציון.

4.        הזכות לקיים פולחן בהר הבית שמורה לבני כל הדתות, כולל יהודים.  היא נגזרת מהכרזת העצמאות, בה הוצהר:

"בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.

לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקוה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית. מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהאחז במולדתם העתיקה;

אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל.

מדינת ישראל תהא ... מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות;"

5.       זכויות הגישה והפולחן במקומות הקדושים חוקקו ב"חוק השמירה על המקומות הקדושים" בשנת התשכ"ז 1967. ממשלות ישראל לא הצליחו עד היום לממש זכות זאת במקום המקודש ביותר לעם היהודי עלי אדמות – הר הבית.

6.         חופש הדת והפולחן הוכר כזכות אדם יסודית, מהותית, חוקתית ועל-חוקית, העומדת במקום הגבוה ביותר במדרג זכויות האדם במדינת ישראל.  הוא קיים בכל מקום בישראל – למעט ליהודים בהר הבית.

7.         מדינת ישראל חתומה על מספר אמנות בינלאומית מהותיות ובהן התחייבות מפורשת לשמור ולקיים את הזכות לחופש הדת והפולחן לבני כל הדתות (הכרזת זכויות האדם של האו"ם, האמנה הבינלאומית לזכויות פוליטיות ואזרחיות ועוד).  אי מתן חופש דת ופולחן ליהודים על הר הבית מהווה הפרה בוטה של אותן אמנות וזכויות אדם.

8.         ממשלות ישראל וראשיהם לדורותיהם, כשלו עד היום בשמירה על זכויות הדת והפולחן של יהודים בהר הבית, בהחלת ריבונות המדינה בו וגילו חולשה ונירפות רופסת בכל הקשור לאכיפת חוקי המדינה בהר הבית. אפילו בג"ץ ביקר את הממשלה בנושא זה מספר פעמים וקבע כי "על הדרג המדיני, ולא על בית המשפט, לתת תוכן ומשמעות לקריאה ההיסטורית, 'הר הבית בידינו'.^[1]

9.         באופן אבסורדי לחלוטין, ממשלות ישראל הקפידו לשמור עד היום רק על זכויות המוסלמים לחופש הדת והפולחן בהר הבית, וזאת בעיקר מתוך כניעה לאיומי הטרור שלהם וללחץ בינלאומי.  זו גם הסיבה העיקרית לגלי הטרור החוזרים ונישנים מידי כמה שנים, העומדים ביחס ישר לחולשה שהממשלה מפגינה בהר הבית.

10.     מכל מקום, אנו כיהודים וכאזרחי מדינת ישראל, שווי זכויות וחובות, עומדים על זכותנו החוקית, החוקתית, היהודית והבינלאומית לקיים את תורת ישראל ואת המצווה החשובה והמהותית של הקרבת קרבן פסח בערב פסח בהר הבית. 

11.     הינכם מתבקש בזאת לתת הוראות מתאימות לאנשי משרדיכם לאפשר ליהודים את חופש הדת והפולחן אשר יתבטא בחודש הקרוב בקיום מצווה הקרבת קרבן פסח בהר הבית בערב פסח.  נא אשרו זאת בחוזר.^[2]

בברכת פסח כשר,

אביעד ויסולי, עו"ד

יו"ר המטה המשותף

[1] בגצ 2955/07 - תנועת נאמני הר הבית וארץ ישראל ואח' נ' ממשלת ישראל ואח', בג"צ 7128/96 תנועת נאמני הר הבית נ' ממשלת ישראל, בגץ 9474/96 - תנועת נאמני הר הבית נ' ראש עירית ירושלים

[2] הודעה פורמלית: אין באמור במכתב זה כדי להוות כל ויתור, השלמה, עיכוב, דחיה, הפחתה, הסכמה או מיצוי טענות באורח חלקי או מלא, על נושא כלשהו שהועלה בעבר או שיועלה בעתיד ו/או על כל דרישה, בקשה, טענה, תלונה, סעד, טען-ביניים, צו, הודעה, תביעה או עתירה על פי כל דין ונגד כל אדם.