דרישה מהמשטרה: חידלו ממסמך ההתחיבות

רוצים לעלות, לא רוצים לחתום || דרישה ממשטרת ישראל

פרופ' הלל ויס בהר הבית (במרכז התמונה)

השנה, מקץ שבע שנים, במועד שנת השמיטה, בחג הסוכות, ביום ראשון של חול המועד, עלה פרופ' הלל וייס להר הבית. פרופ' וייס עלה מיד עם פתיחת הר הבית ליהודים - ברגע הראשון בו ניתן היה לקיים את מצוות הקהל בהר הבית.

פרופ' וייס אמר לעולי הרגל כמה מילים על מצוות הקהל והקריא כמה מן הפסוקים, אותם אמור היה לקרוא המלך על במה בעזרת נשים בהר הבית. אמנם הדבר נעשה בשקט ובצנעה, אך למרות זאת, הוצא הפרופסור הנכבד מהר הבית והורחק מההר לשבועיים.

לאחר שתמו ימי ההרחקה ניסה פרופ' וייס לשוב ולעלות להר הבית, אולם המשטרה מסרבת לאפשר את חזרתו ההרה בטרם יגיע לשימוע ביחידת המקומוחת הקדושים של משטרת ישראל ויאלץ לחתום על מסמך התחיבות דרקוני, אשר חוקיותו מוטלת בספק.

פרופ' הלל וייס לא מוכן לחתום על המסמך המפוקפק ובאמצעות עורך דינו עו"ד אביעד ויסולי, הוא החליט להלחם בהחלטת המשטרה. חוץ מפרופ' ויס, יש עוד רבים שעלייתם ההרה נמנעת, תוך דרישה משטרתית מהם לחתימה על המסמך. פרופ' וייס ועו"ד ויסולי מאמינים שמאבקם זה ישים קץ לתופעה הבעייתית. 

↓ פניית עו"ד אביעד ויסולי למשטרה בעניין פרופ' הלל וייס

עו"ד אביעד ויסולי         B.Sc.I.E.  MBA  LLB  Adv. Aviad Visoly

דישראלי 36 חיפה 3433436 Disraeli St.     טל': 8112099 – 04 5791746 – 050 Tel.:

פקס: 8243490 - 04 Fax:                                  אימייל: aviad@mateh.org  Email:

בס"ד  

כה ניסן התשע"ו 3.5.16

מבלי לפגוע בזכויות

לכב'

ניצב יורם הלוי, ממ"ז ירושלים

נצ"מ דורון תורג'מן, ממ"ר דוד

סנ"צ עופר גנון, מפקד הימ"ק

באמצעות פקס

הנדון: פרופ' הלל וייס – דרישה בלתי חוקית לחתום על מסמך

מרשי, פרופ' הלל וייס, מילא את ידי לפנות אליכם כדלקמן:

1.            מרשי נעצר בחול המועד סוכות התשע"ו (30.9.15) בהר הבית כאשר אמר את פסוקי "הקהל".  מרשי הובא ביום 1.10.15 לפני בית המשפט השלום בירושלים בבקשה להרחיקו לתקופה של 15 יום מהר הבית, וכך הורה בית המשפט (מ"י 383-10-15 מ"י נ' הילל וייס).  בית המשפט לא התבקש ולא אישר כל תנאי נוסף, מעבר להרחקת מרשי מהר הבית לתקופה של 15 יום בלבד, אשר הסתיימה ביום 16.10.15.

2.            מרשי ביקש לעלות מאז מספר פעמים להר הבית.  שוטרי יחידת המקומות הקדושים (הימ"ק) מנעו ממרשי לעלות להר הבית, ודרשו ממנו לחתום על טופס התחייבות המוכתב לו חד-צדדית על ידי המשטרה, כתנאי לעלייתו להר הבית. מרשי סרב לחתום על ההתחייבות הנ"ל, מהטעמים שיפורטו להלן.

3.            לאחרונה ניסה מרשי לעלות להר הבית ביום 26.4.16 וסורב בטענות הנ"ל.  מרשי מבקש לעלות להר הבית ביום ב' הקרוב, 9.5.16, ודורש כי תבוטל התניית עלייתו בחתימה על טופס ההתחייבות כלשהו מצד המשטרה.

4.            בית המשפט העליון פסק כי עיקרון חוקיות המינהל קובע כדלקמן:

"24. כלל יסוד של המשפט המינהלי הוא כי "רשות מינהלית אין לה סמכות אלא אותה סמכות שהוענקה לה לפי חוק" (יצחק זמיר הסמכות המינהלית כרך א 73 (מהדורה שניה מורחבת, 2010)). כלל זה מבוסס על עקרון חוקיות המינהל, שנועד להבטיח את שלטון החוק ואת ההגנה על זכויות הפרט. פעולה של רשות מינהלית בהיעדר סמכות פוגמת בחוקיות הפעולה, ולרוב תוצאתה היא בטלות הפעולה המינהלית (ראו סקירה של עקרון חוקיות המינהל ותוצאות הפרתו בפסק הדין שניתן לאחרונה בבג"ץ 1405/14 פרופ' שמעון סלוין נ' המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פס' 25-23 (7.8.2014), להלן: עניין סלוין). הקפדה יתרה על קיומו של מקור סמכות ברור נדרשת במיוחד כאשר פעולה של רשות מינהלית פוגעת בזכויות אדם. במקרה כזה אף נדרש כי מקור ההסמכה יהיה ברור ומפורש, ועל כן ככלל אין די בהצבעה על הוראת חוק כללית שיכולה להתפרש כמקור סמכות לפעולת הרשות (ראו: שם, פס' 37; דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך א 121 (2010))." (בגצ 6665/12 - אי.סיג בעמ נ' המנהל הכללי של משרד הבריאות, תק-על 2014(4), 9136(03/12/2014)

5.            אין כל חוק בספר החוקים של מדינת ישראל הנותן סמכות למשטרת ישראל לחייב אדם לחתום על ההתחייבות הנדרשת, או להתנות את זכויות האדם שלו בחתימה על ההתחייבות האמורה שהמשטרה יצרה כראות עיניה.  משכך, התניית חופש התנועה והדת של מרשי, שהן זכויות אדם יסודיות, בחתימה על התחייבות כלשהי, היא פעולה מינהלית של המשטרה בחוסר סמכות חוקית, והיא בטלה מעיקרה.

6.            זאת ועוד – המשטרה ביקשה ביום 1.10.15 מבית המשפט להרחיק את מרשי מהר הבית לתקופה של 15 יום  - הא ותו לא!  משכך, המשטרה מושתקת שיפוטית להאריך את הרחקת מרשי מהר הבית ו/או להוסיף תנאים על דעת עצמה לביטול הרחקת מרשי מהר הבית.

7.            כמו כן, בסעיף 42 חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן "חוק המעצרים") הגדיר המחוקק את סוגי הערובה שקצין משטרה רשאי לדרוש מחשוד בעבירה ששוחרר על ידו.  בסעיף 48 בחוק המעצרים הגדיר המחוקק את סוגי הערובה שרשאי בית המשפט להטיל על חשוד בעבירה. אף לא אחד מהסעיפים הנ"ל, או כל דבר חקיקה אחר, מתיר למשטרה לדרוש חתימה על התחייבות הנדרשת על ידי המשטרה. לפיכך, הדרישה ממרשי לחתום על התחייבות שיצרה המשטרה כדי לבטל את הרחקתו מהר הבית, מהווה "נטילת החוק לידיים" של שוטרי הימ"ק ומפקדם, והיא פסולה ובלתי חוקית בעליל.

8.            זאת ועוד – ההחלטה לדרוש ממרשי לחתום על ההתחייבות כתנאי למתן גישה להר הבית עבורו מהווה החלטה מינהלית הכפופה לשימוע ולהנמקה, בהתאם לעקרון הצדק הטבעי. אפילו היה בסמכותה של המשטרה להחליט החלטה כזו (וכאמור, אין הדבר כך), היה על המשטרה למסור למרשי את הבסיס העובדתי והמסמכים הנוגעים להחלטה, לאפשר למרשי להשמיע את השגותיו, ובמידה והשגותיו היו נידחות, לנמק את ההחלטה. כמו כן היה על המשטרה לשקול את ההחלטה מחדש ולקיים שימוע למרשי בכל פעם שמרשי היה מבקש לעלות להר הבית, והמשטרה היה מבקשת למנוע זאת ממנו. למרשי לא בוצע כל שימוע כדין, ולא ניתנה לו כל הנמקה להחלטה. לפיכך, גם בגין העדר מתן זכות השימוע כדין למרשי, ההחלטה המינהלית לדרוש ממרשי לחתום על התחייבות כלשהי היא בלתי חוקית ובטלה מעיקרה.

9.            מכל הטעמים המפורטים לעיל, הינכם נדרשים לבטל מיידית את ההחלטה המתנה את חופש התנועה והגישה של מרשי להר הבית, בחתימה על מסמך התחייבות כלשהו אשר נוצר על ידי המשטרה בחוסר סמכות חוקית ובניגוד לחוק.

10.        מרשי, כאמור, מתכוון לעלות להר הבית ביום ב' (9.5.16) הקרוב, ועל כן הינכם מתבקשים להודיע לח"מ לא יאוחר מיום ו' (6.5.16) כי ההתניה על כניסת מרשי להר הבית בוטלה.

11.        במידה ולא תתקבל הודעה על ביטול ההתניה, ישקול מרשי פניה דחופה לערכאות ללא כל הודעה נוספת.

12.        מרשי שומר על זכותו לתבוע פיצויים בנזיקין בגין העוולות הקשורות לכל האמור לעיל, מכל אדם ו/או מוסד אשר עוולו כנגדו.

הודעה פורמלית: אין באמור במכתב זה כדי להוות כל ויתור, הגבלה, השלמה, עיכוב, דחיה, הפחתה, הסכמה או מיצוי טענות באורח חלקי או מלא, על נושא כלשהו שהועלה בעבר או שיועלה בעתיד ו/או על כל דרישה, בקשה, טענה, תלונה, סעד, טען-ביניים, צו, הודעה, תביעה, תובענה ייצוגית או עתירה על פי כל דין ונגד כל אדם. 

           

בכבוד רב,

עו"ד אביעד ויסולי