מסורבי עליה

עמימות שלטונית מכוונת || על גבול החוק

אמצעי טרטור שנועד להרתיע יהודים מעליה להר.
מסמך ההתחייבות המשטרתי

המשטרה מרחיקה באופן סיטונאי מאות יהודים מהר הבית, ומתנה את שיבתם אליו בחתימה על מסמך התחייבויות שחוקיותו מפוקפקת * היועץ המשפטי לממשלה מגבה: "איזונים מתבקשים מעצם רגישות המקום"

↓ מאת: ארנון סגל

הרב שמעון בן ציון ממכון מאיר, נכה צה"ל ממלחמת לבנון הראשונה, גורש מהר הבית ביום העצמאות לאחר שאיש ואקף טען שהתפלל. ''אחד מאנשי הוואקף ראה אותי כשאני מרוכז והחליט שהתפללתי", סיפר הרב. "הוא פנה לקצין המשטרה במקום, הצביע עלי ואמר לו: 'הנה יהודי שמעז להתפלל כאן'. שוטר משטרת ישראל ואיש הוואקף הוציאו אותי מההר תוך הודעה שלא אוכל לחזור להר עד שלא יתקיים לי שימוע ובירור". 

שלושה שבועות קודם לכן, בחול המועד פסח, הורחק מההר באותה דרך גם הרב פרופ' יואל אליצור ממכללת הרצוג. "עמדתי מעל ארבע המדרגות המצויות במזרח ההר וצפיתי לעבר מקום המקדש. כשירדתי לאחור בכפיפה קלה של הראש והגו העליון, קפץ מולי קצין משטרה והורה לי למסור לו את תעודת הזהות ולצאת מיד החוצה בלוויית שוטר. אמרתי לו שהוא עושה דבר לא הגון, והדגשתי שאני מקפיד תמיד שלא להתפלל ואף שלא להניע שפתיים, כדי שלא תהיה לשוטרים כל עילה להרחיק אותי. מחוץ לשטח ההר קיבלתי מהשוטר בחזרה את התעודה והובהר לי שלא אהיה רשאי לעלות להר עד לאחר שימוע אצל מפקד יחידת המקומות הקדושים. ביקשתי לקיים את השימוע מיד אבל נאמר לי שזה בלתי אפשרי. 

"כבר קרה לי בעבר מקרה דומה", ממשיך אליצור, "שבו אנשי הוואקף צעקו 'האד'א בצלי' – 'זה מתפלל' – מה שלא היה נכון, וגם אז הוצאתי משטח ההר והוזמנתי לשימוע. באותו שימוע הציגו בפני טופס דרקוני שבו נדרשתי להתחייב בין השאר לא להתבלט בהר בשום צורה. בסופו של דבר רציתי לחזור להר ולכן חתמתי על הטופס". לדרישת המשטרה, בעקבות ההרחקה האחרונה חתם פרופ' אליצור בשבוע שעבר פעם נוספת על טופס ההתחייבות, הפעם תוך מחאה שהוסיף בשולי הדף: "אני מסופק אם טופס זה חוקי". 

לשני המקרים הללו אפשר להוסיף רבים אחרים כדוגמת פרופ' הלל ויס שנעצר בהר בחג הסוכות האחרון לאחר שקרא את פסוקי ההקהל. ויס עדיין אסור בכניסה להר, ובכוונתו לעתור בקרוב לבג"ץ בשל התניית עלייתו בחתימה על טופס ההתחייבות שאליצור הזכיר. כן נכלל ברשימה המכובדת גם הרב קובי יקיר מישיבת בית אורות, שנחשד אף הוא בתפילה בהר בפסח השנה, וכן גם רב של מוסד אוניברסיטאי ידוע בצפון הארץ אשר נעצר לשעות ארוכות באותו החג לאחר שלטענת השוטרים הפציר בילדיו להתפלל. 

אלו דוגמאות ספורות בלבד מתוך רבות מאוד, והן משקפות נאמנה את המדיניות העכשווית של רשויות המדינה כלפי יהודים שומרי מצוות בהר, אשר מקפידות להרחיק יהודים במספרים גדולים ולפרקי זמן ארוכים בשל סיבות של מה בכך. 

בקרב פעילי הר הבית קיימת הערכה שמתבצע כאן מהלך יזום שנועד להדיר רגלי יהודים שומרי מצוות מההר, וזאת על רקע הגידול המשמעותי שחל לאחרונה בנוכחותם של אלו במקום הקדוש. בתנועות ההר חושדים בשלטונות שהללו מנסים ליצור בהר סביבה עויינת כלפי יהודים דתיים – כך שהאחרונים יחששו לפקוד אותו ויצמצמו בעצמם את נוכחותם בו. כך, לדוגמא, טוענים בתנועות ההר, במהלך חול המועד פסח האחרון שבו עלו להר 1014 יהודים שומרי מצוות – מספר חסר תקדים בגודלו – עצרה המשטרה או הרחיקה מההר 43 עולים בנסיבות דומות לאלו שצוינו לעיל. 

משטרת ירושלים, אגב, מסרבת בתוקף למסור נתונים על מספר המורחקים מהר הבית – יהודים וערבים – ועל הסיבות להרחקתם. יחד עם זאת, מהיקפי המעצרים הידועים לפעילי הר הבית, הללו מעריכים שבפרק הזמן הנוכחי קיימים לפחות מאתיים יהודים מנועי עליה להר, וזה איננו כולל את אלו שכבר חתמו על מסמך ההגבלות המוזכר וכבר הורשו לשוב ולהעפיל ההרה – שמספרם מוערך במאות רבות נוספות. 

המסמך המדובר הוא טופס שהמשטרה התכחשה לקיומו במשך שנים ארוכות, כנראה מתוך הבנה שהוא איננו מתיישב עם החוק, ושקציניה מחתימים עליו יהודים שנחשדים בהפרת הכללים בהר. בתגובה לשאלה שהפניתי בעניין לפני ארבע שנים לדובר משטרת ירושלים דאז, הוא טען באוזניי שהטופס איננו קיים כלל והוא 'עוד אחת מההמצאות של פעילי הר הבית'. במסמך שעליו נדרשים מנועי הכניסה לחתום נכללות התחייבויות רבות – ובין השאר שלא להתפלל בהר, שלא לפרסם פירסומים בעניינו וכן ש'לא להתבלט בהר בכל דבר ועניין'. המסמך נחשף לבסוף במקור ראשון לפני שלוש שנים וחצי, אז העריך כאן פרופ' אריאל בן-דור, מומחה למשפט מנהלי מאוניברסיטת בר אילן, שמדובר במסמך בלתי חוקי: 

"לא מוכר לי מקור סמכות של המשטרה להחתים אזרחים על התחייבות בנוסח שהועבר לי", כתב בן-דור. "החובה לציית לחוק, ובמסגרת זאת להוראות חוקיות של המשטרה, אינה זקוקה להתחייבות כלשהי. בעייתיים במיוחד הם סעיפים שתוכנם אינו חוקי, כגון התחייבות לא לפרסם פרסומים בדבר פעולות שיש בהן כדי להוות הפרה של כללי הביקור המותווים במסמך – לרבות פירסום על אודות פעולות בעלות סממנים פולחניים או הפגנתיים וכדומה. התחייבות זאת, שהפרתה עשויה, כאמור במסמך, להוביל למניעת כניסה להר הבית, פוגעת ללא בסיס בחופש הביטוי".

ובכל זאת, משטרת ההר הוסיפה להשתמש בטופס, והתמידה בכך גם כאשר לפני כשנתיים המליצה תת-ועדה שפעלה מטעם ועדת הפנים של הכנסת בראשות ח"כ דאז דוד צור, להפסיק את ההחתמה עליו. לדברי הוועדה, מדובר ב"מסמכים שאין להם כל נפקות משפטית".

בתנועות הר הבית שברו בשנים האחרונות את הראש בתהייה מה מבקשת המשטרה להשיג בהחתמה החוזרת על טופס ההתחייבות המדובר, שלכאורה הוא חסר תוקף משפטי ממשי. לאחרונה מתגבש שם הרושם שההרחקה הסיטונאית וההחתמה ההמונית על מסמך ההגבלות נועדו פשוט 'למשוך זמן' וכך לסרבל עוד יותר את אפשרות העליה להר, כך שלטווח רחוק זו תישאר נחלתם של מעטים בלבד. 

עמימות שלטונית

כל הרשויות שאליהן פנינו, ללא יוצא מן הכלל, מקפידות לעמעם את תשובותיהן ולהתחמק ככל יכולתן מלהשיב לשאלות בעניין באופן ברור – וזה נכון לגבי כל שרשרת האחריות על ההתנהלות במקום הקדוש, ממשרד המשפטים והשר לביטחון פנים ועד לדובר משטרת ירושלים. על כל פנים, מה שהתברר מבדיקתנו ללא כל ספק הוא שהמשטרה איננה פועלת על דעת עצמה בעניין. למעשה היא מגובה לחלוטין בהיבט הזה על ידי הדרגים הבכירים ביותר, שככל הנראה אף מתדרכים אותה בקביעות בנושא. 

על השאלה מיהו הגורם המשפטי או השלטוני המתיר למשטרת ירושלים להמשיך בהחתמת אזרחים יהודים על מסמך נהלים כתנאי לחזרתם להר, והאם קיים מסמך מקביל שמוחתמים עליו מוסלמים כדי לאפשר את שיבתם אליו, השיב דובר משטרת ירושלים בנוסח הקבוע ולמעשה תוך התעלמות משאלותיי: "משטרת ישראל משקיעה משאבים משמעותיים ורבים לשמירת הסדר והביטחון בשטח הר הבית ושמירת הסטאטוס קוו, במטרה לאפשר את קיום הביקורים כסדרם. המשטרה פועלת בכלים מגוונים תוך הקפדה על האיזונים המתבקשים לשם שמירה על הסדר, שלום הציבור ובטחונו, על-פי דין וללא משוא פנים – בהם גם הרחקה של אזרחים יהודים ומוסלמים, מסיבות שונות שעיקרן שמירת הסדר ובטחון הציבור".

בשל התגובה המתחמקת פנינו בעניין גם ללשכת מפכ"ל המשטרה ותהינו בפניו: 

א. האם ההתנהלות המדוברת היא נסיון מצד הרשויות להמעיט את מספר היהודים העולים להר הבית? 

ב. מיהו הגורם המשפטי/שלטוני וכדומה שמתיר למשטרת ירושלים להמשיך בהחתמת אזרחים יהודים על מסמך הנהלים כתנאי לחזרתם להר, ומהו הבסיס החוקי לכך? 

ג. האם קיים מסמך מקביל שמוחתמים עליו מוסלמים – למשל אנשי המוראביטון והמוראביטאת שהוצאו אל מחוץ לחוק – כדי לאפשר את חזרתם להר?

ד. לאור העובדה שדוברות משטרת ירושלים סירבה להשיב בבירור על שאלותינו, האם מקובל על המפכ"ל שזרוע של הרשות הכפופה לו פועלת כמי שיש לה מה להסתיר בעניין מהותי כל כך? 

וזו התגובה שקיבלנו ממנו, שכפי שאפשר לראות מתעלמת אף היא כמעט מכל שאלותינו: 

"המשטרה משקיעה משאבים משמעותיים בכדי לאפשר ביקורים סדירים בהר הבית, תוך שמירת הסטאטוס קוו הקיים והבטחת השמירה על הסדר הציבורי ושלום הציבור. משימת השמירה על הסדר הציבורי ושלום הציבור במקום רגיש כמו הר הבית הינה משימה מורכבת ורגישה, ואין להקל בה ראש ואף בית המשפט העליון התייחס לכך. יפים בעניין זה דבריו של השופט – כתוארו אז – חשין, לפיהם 'ירושלים אינה כשאר ערים שבעולם, והר הבית אינו כשאר מקומות שבירושלים'. 

"הפרת כללי הביקור הנוהגים בהר הבית יוצרת סיכון חמור ומיידי לסדר הציבורי ולשלום הציבור, ולפיכך עלולה להוביל למניעת כניסתו של אותו אדם שבחר להפר את כללי הביקור בהר הבית. משטרת ישראל מוסמכת למנוע כניסה להר הבית של אדם שהביע באופן מפורש – בדיבור או במעשה – את כוונתו שלא לציית לכללי הביקור הנוהגים בהר הבית, ותכלית מניעת הכניסה במקרים אלו היא להבטיח את הסדר הציבורי ושלום הציבור, ולהבטיח כי הר הבית יוכל להמשיך להיות פתוח לאלפי המבקרים המקפידים לציית לכללי הביקור הנוהגים. 

"כיום קיימים מעטים שכניסתם להר הבית נמנעת, בעקבות הפרה של כללי הביקור הנוהגים בהר. אל מול אלו, קיימים אלפים הנכנסים מדי שנה להר הבית ללא כל מגבלה. אחת ההגבלות, ככל הנראה המינורית שבהן, הינה הדרישה מאדם שהפר את כללי הביקור הנוהגים בהר הבית, כתנאי להתרת כניסתו להר הבית בעתיד, לחתום על מסמך התחייבות שבו הוא מתחייב לציית מכאן ולהבא לכללי הביקור הנוהגים. מטרת החתימה על מסמך ההתחייבות הינה לוודא שאותו אדם אשר הפר בעבר את כללי הביקור בהר הבית, או גילה דעתו שכך בכוונתו לעשות וכדומה, יקפיד בביקוריו העתידיים בהר הבית על כללי הביקור במקום.

"לטענותיכם בעניין הדוברות אדגיש כי דוברות ירושלים מעניקה שירותי דוברות שוויוניים לכלל העוסקים במלאכה, באופן מקצועי וראוי".

בקיצור, תשובות לשאלות המציקות לא קיבלנו. בלשכת השר לביטחון פנים אף הגדילו לעשות וסירבו כליל להגיב לשאלותינו, ואילו מלשכת היועץ המשפטי לממשלה סופקה לנו תגובה סתמית שאף היא איננה מתייחסת לאף אחת מהשאלות – ורק מאשרת את ההנחה שהיועץ מגבה את ההחתמה על מסמך ההגבלות ואת ההרחקה הסיטונאית של יהודים חובשי כיפה מההר: 

"משטרת ישראל אחראית על הסדרת הביקורים בהר הבית וכן על יצירת האיזונים המתבקשים מעצם רגישות המקום לשם שמירה על הסדר הציבורי, שלום הציבור וביטחונו. במסגרת זו נקבע כי הפרת כללי הביקור הנוהגים בהר הבית עלולה להביא להגבלת כניסתו של אותו אדם להר הבית״.