חרפה למדינת ישראל ולארכיאולוגיה שלה || הארכיאולוג הבכיר
 |
| מאות אלפי ממצאים מימי בית ראשון ושני. ברקאי ב־2010, במהלך עבודת סינון עפר בגן הלאומי עמק צורים בירושלים צילום: דודי ועקנין/ ישראל היום |
לאחר ששרד את השואה כילד בגטו בודפשט ועלה ארצה באונייה "לקוממיות", גבי ברקאי הוא אחד הארכיאולוגים הבכירים בישראל • העיתון ישראל היום מפרסם שיחה של העיתונאי נדב שרגאי עם הארכיאולוג הבכיר • גבי ברקאי מתאר בעצב את המציאות בהר הבית, את ההרס הארכיאולוגי המזעזע במקום, את ההזנחה מצד המדינה ומספר על פרוייקט סינון העפר מהר הבית • כתבה זו נותנת למעשה עוד רקע למסתתר מאחורי הממצאים המדהימים שהוצגו כאן בכתבתו של ארנון סגל (ר' קישור: מתנערים מעפר >>) • אנחנו מביאים קטעים מהכתבה הנוגעים להר הבית.
↓ מתוך: חופר את חיינו/ נדב שרגאי - מישראל היום
אף שמעולם לא עבד ברשות העתיקות - ברקאי אומר שהוא מעדיף לעבוד במסגרת אוניברסיטאית שיש בה חופש דעה ומחשבה - הוא קנה לעצמו שם עולם בעיקר בזכות שני עניינים: הראשון הוא התגלית ההיסטורית של "לוחיות ברכת כהנים", הממצא הארכיאולוגי הקדום ביותר של טקסט מקראי מהתקופות המשוערות לחיבור המקרא. לגילוי הלוחיות היתה השפעה מפליגה על חקר המקרא והערכת אמינותו ההיסטורית; הגילוי השני הוא פרויקט סינון עפר הר הבית, ההר שאותו ברקאי מכנה עד היום "חור שחור בתולדותיה של הארכיאולוגיה בכלל ושל זו הארץ־ישראלית בפרט".
התחליף המוצלח פחות לחפירה בהר הוא פרויקט סינון עפר הר הבית, שהושלך מההר על ידי המוסלמים, בדרך שכונתה על ידי אליקים רובינשטיין (אז היועמ"ש לממשלה) "בעיטה בהיסטוריה של העם היהודי". ברקאי מוביל את הפרויקט כבר 12 שנה יחד עם עמית צעיר, הארכיאולוג צחי דבירה (צוויג), ומנסה להציל מעט מכבודה של ההיסטוריה הזאת. מאות אלפי מתנדבים כבר נטלו חלק באירוע הארכיאולוגי המתגלגל יוצא הדופן, ומאות אלפי ממצאים זעירים מימי בית המקדש הראשון, בית המקדש השני ומתקופות מאוחרות יותר, כבר נחשפו במהלכו.
החטא בהר הבית
ליבו של ברקאי מלא וכואב על המתחולל בימינו בהר הבית. ברקאי, מראשי הוועד הציבורי למניעת הרס עתיקות בהר הבית, חתן פרס ירושלים לארכיאולוגיה וחתן פרס מוסקוביץ' לציונות, אומר כי "הר הבית נותר חור שחור. חרפה למדינת ישראל ולארכיאולוגיה של ארץ ישראל. בגלל הפוליטיקה והרגישות לא חפרו שם מעולם. זה כנראה לא ישתנה בזמן הנראה לעין. זו המציאות שם, אבל את הנזק לעתיקות בהר הבית תחת שלטון ישראל היה אפשר למנוע".
לדברי ברקאי, "מדינת ישראל לא החליטה עד היום מה היא רוצה לעשות עם הר הבית וכיצד היא רוצה לראותו בעתיד. זה הזמין ומזמין מעשים שלא ייעשו, ופשעים קשים שבוצעו בעתיקות מצד הוואקף וגורמי קיצון דוגמת ראאד סלאח. לא ידענו למנוע זאת. כשם שמדינת ישראל חטאה ביחסה לשרידי השואה שחיים בינינו, גם הר הבית חי בינינו, שריד של עבר מפואר, ומדינת ישראל הזניחה אותו. זה מזמין ערעור על הקשר שלנו למקום ועל עובדות היסטוריות, עד כדי כך שכשאני מגיע לארה"ב ולאנגליה להרצות, שואלים אותי, מה ההוכחות שלכם שהיה מקדש בכלל?"
מה הממצאים המשמעותיים ביותר מסינון עפר הר הבית?
"המשמעותיים ביותר הם אלה שבאמצעותם אנו יכולים לחדש בנוגע להיסטוריה של הר הבית. הצלחנו למשל לשחזר דגמי רצפות של אריחים צבעוניים מנוסרים בצורות גיאומטריות מהתקופה הצלבנית. הדגמים הללו זהים לחלוטין לאלה שמופיעים ברצפות של כנסיית הקבר, או בכנסייה בעין כרם, והם באים כנראה מתוך בניין כיפת הסלע, לפני שסאלח א־דין הרס אותם שם בכיבושיו.
"ממצא אחר מאפשר לנו לשחזר את הדגמים של הרצפות מימי בית שני, בדמות מה שבתלמוד ובתוספתא מתואר כ'אבני שישא כוחלא ומרמרא'. יש להן מקבילות גם בארמונות הורדוס. 20 אחוזים מהממצא הוא מימי בית ראשון, ובתוכו טבעת חותם מלכותית אחת מימי חזקיהו מלך יהודה, וכתריסר בולות, אחת מהן של בן למשפחת כהנים, ועוד".
אני מבקש מברקאי להצביע על שלושת ההישגים הגדולים ביותר, ועל שלושה כישלונות בולטים של הארכיאולוגיה הישראלית מאז קום המדינה. שלושת הכישלונות של הארכיאולוגיה הישראלית מגולמים לדעתו במציאות הקשה בהר הבית, בהפסקת החפירה בקברים, וגם במיעוט העיסוק בארכיאולוגיה מוסלמית, נושא שלדבריו "נמרח מסיבות פוליטיות, החמצה שמקורה בסכסוך הפוליטי. פחות פופולרי להתעסק עם זה ופחות פופולרי לתקצב את זה", הוא אומר.
שלושת ההישגים הגדולים, הוא סבור, מגולמים ב"מסכת החשיפה הארכיאולוגית הענפה במדבר יהודה, ובכלל זה מצדה, עין גדי, קומראן, המגילות ומכתבי בר־כוכבא; בארכיאולוגיה של ירושלים - תגלית לוחיות ברכת כהנים, החשיפות למרגלות כותלי הר הבית, מפעלי המים של עיר דוד ואוספי הבולות שחשפה ד"ר אילת מזר; וגם ביכולת של הארכיאולוגיה לחדש ולהשלים את התמונה שמתקבלת מהתנ"ך, ויחד עימו להתקרב לידיעת המציאות ההיסטורית".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה