‏הצגת רשומות עם תוויות פרויקט סינון עפר מהר הבית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרויקט סינון עפר מהר הבית. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 6 בספטמבר 2016

חשיפה: רצפת מתחם בית המקדש השני

הרצפה שוחזרה בהתאם לממצאים חדשים || סינון עפר הר הבית

לראשונה: ריצוף מחצרות בית המקדש השני מימי הורדוס נחשף, בסינון העפר מהר הבית, ושוחזר על ידי הארכיאולוגים

חלקי הריצוף שנתגלו ובעזרתם שוחזרה הרצפה (צילום: צחי דבירה, פרויקט סינון הר הבית)

↓ פרוייקט סינון עפר הר הבית

לראשונה במחקר הארכיאולוגי הצליחו חוקרים לשחזר בוודאות גבוהה מרכיבים אדריכליים מסוימים ששימשו במפעל הבניה של בית המקדש השני וחצרותיו, מזמן שלטונו של המלך הורדוס (37 עד 4 לפנה"ס). השחזור הוא של רצפות מעוטרות בצבעים שונים ודגמים גיאומטריים ששימשו ככל הנראה בסטווים שהקיפו את מתחם המקדש ואולי גם במבנים חשובים אחרים וברחבות הגדולות שבהם נאספו עולי הרגל הרבים שהגיעו אל בית המקדש. 

ד"ר ברקאי: "מאפשר לקבל מושג על פארו הרב של בית המקדש". הרצפות המקוריות יוצגו לציבור הרחב מחרתיים בכנס הארכיאולוגי השנתי בעיר דוד.

במפעל סינון העפר מהר הבית, הנערך בגן הלאומי עמק צורים, על ידי חוקרים מאוניברסיטת בר אילן ובמימון עמותת עיר דוד והקרן לקידום הארכיאולוגיה בישראל, נתגלו כ-600 אריחי ריצוף צבעוניים מאבן. כ-100 מהם תוארכו בוודאות לימי הבית השני, בהתבסס על מידותיהם התואמות את תקן הרגל הרומית (שאורכה 29.6 ס"מ) ועל מקבילות מארמונותיו של הורדוס במצדה, הרודיון, יריחו ואתרים נוספים. כמו כן, מתבסס התיארוך על רצפות דומות שנתגלו בארמונות ובווילות מפוארות באיטליה, מבנים המיוחסים אף הם לימיו של הורדוס. 

הרצפות המקוריות יוצגו לציבור הרחב מחרתיים בגן הלאומי עיר דוד, בכנס הארכיאולוגי השנתי של מכון מגלים.


אריחי ריצוף אלה נוצרו מסוגי שיש ואבנים צבעוניות שרובן יובאו מרומא, אסיה הקטנה, טוניסיה ומצרים. הם נוסרו ונחתכו בצורות גאומטריות שונות. 

לאחרונה הצליחה, חברת צוות החוקרים של פרויקט הסינון, פרנקי שניידר, ומומחית לחקר רצפות מעוטרות בעת העתיקה, לשחזר כמה מהדגמים המפוארים שעיטרו את חצרות הר הבית ואגפיו. שניידר, שהחלה את פעילותה בעמק צורים לפני כ-9 שנים כמתנדבת, הינה בעלת רקע אקדמי במתמטיקה וביהדות. את הידע המקצועי הרחב שלה, רתמה שניידר לצורך שיחזור הדגמים הגיאומטריים. במאמר המתפרסם היום בקובץ מטעם מכון מגלים (המכון הגבוה ללימודי ירושלים, מבית עיר דוד) לרגל כנס 'מחקרי עיר דוד- ירושלים הקדומה', מסבירה שניידר כי "השחזור נעשה בעזרת כלים מתמטיים ועל יסוד המקבילות ממפעלי בניה של המלך הורדוס באתרים אחרים". לדבריה, "סגנון ריצוף זה הקרוי בלטינית אוֹפּוּס סֵקטִילַה – 'מעשה חיתוך' היה יוקרתי ביותר, והועדף על פני רצפות הפסיפס הרגילות". 

"עד עתה הצלחנו לשחזר שבעה דגמים פוטנציאליים של הרצפות המפוארות שעיטרו את מבני הר הבית". אומרת שניידר ומסבירה כי "הרצפות הללו הותקנו ככל הנראה על-ידי אומנים זרים מרומא ששלח הקיסר אוגוסטוס לידידו המלך הורדוס, שבנה מחדש את הר הבית במאה הראשונה לפנה"ס".


היא מציינת כי "הדגמים ששוחזרו עד כה כוללים תשליבים של ריבועים, משולשים, דגמים דמויי כוכב, דגם דמוי שבשבת ועוד, כשהם עשויים מאריחים מנוסרים ומוחלקים היטב, שהותאמו זה לזה בדייקנות רבה מבלי שניתן היה להחדיר אפילו להב של סכין חדה ביניהם". היא משערת שבהמשך המחקר ישוחזרו דגמים נוספים. 

צחי דבירה, יזם ומנהל שותף של פרויקט סינון העפר מהר הבית, הסביר שכל המחקרים הקודמים לא עסקו עד עתה בסוגי הרצפות שהיו בהר הבית ובמקדש. הרעיון ששטחים נרחבים בהר הבית בתקופת בית המקדש השני רוצפו בשיטת האופוס סקטילה, הועלה לראשונה בפרסום בשנת 2007, על ידי הארכיאולוג אסף אברהם המנהל כיום את הגן הלאומי סביב חומות ירושלים ואת הגן הלאומי עמק צורים מטעם רשות הטבע והגנים. הצעתו של אסף התבססה על תיאוריו של יוסף בן מתתיהו, ההיסטוריון בן התקופה, שכתב: "... [החצר] הלא-מקורה הייתה מרוצפת כולה באבנים מסוגים וצבעים שונים ..." (מלחמות היהודים ה', ב'). 

 לצד הצגת עדויות ארכיאולוגיות נוספות המחזקות השערה זאת הועלתה ההצעה כי יתכן והספרות התלמודית משמרת גם היא זיכרון לאופיין המפואר של הרצפות בהר הבית באזכור שורות של אבני שישא, כוחלה ומרמרא שבהן נבנו חלקים מהמקדש (סוכה נא ע"ב; בבא בתרא ד', ע"א). 

ד"ר גבריאל ברקאי, יזם ומנהל הפרויקט: "כעת, באמצעות כישוריה המתמטיים של פרנקי שניידר, הצלחנו לשחזר את הדגמים עצמם. זו הפעם הראשונה שאנחנו יכולים לראות במו עינינו את פאר הרצפות שעיטרו את המקדש ואגפיו לפני כאלפיים שנה. בהקשר של בית המקדש שבנה הורדוס, אומרת הגמרא ש'מי שלא ראה את בניין הורדוס- לא ראה בניין נאה מימיו'. אנחנו אמנם לא זכינו לראות את בית המקדש בתפארתו, אבל כעת, עם חשיפת הרצפות המיוחדות הללו, אנחנו מצליחים לקבל- ולו מושג קטן, על מאפיין אחד מן הפאר של בית המקדש השני". 


על פרוייקט סינון עפר הר הבית

לפני כ– 15 שנה חפר הוואקף המוסלמי, באופן בלתי חוקי, בהר הבית וסילק את העפר לערימות שפך במזרח ירושלים. ארכיאולוגים מאוניברסיטת בר אילן, ד"ר גבריאל ברקאי ויצחק דבירה, יזמו את הצלת הממצאים. 

רשות הטבע והגנים הלאומיים הכירה בחשיבות הארכיאולוגית של העפר והעמידה שטח בגן לאומי עמק צורים, ומזה כ-12 שנים מתבצע מפעל חינוכי וחברתי ענק בו לקחו חלק, עד עתה, למעלה ממאתיים אלף מתנדבים מכל שדרות החברה בישראל ומכל רחבי העולם. המפעל ממומן ומנוהל על ידי עמותת עיר דוד. 

המתנדבים מסננים את ערימות העפר, תחת פיקוח ארכיאולוגי הדוק. הקרן לקידום הארכיאולוגיה בישראל מממנת את חקר הממצאים. עד כה העלו המתנדבים שפע של ממצאים ארכיאולוגיים רבים ויקרי ערך, מהם ניתן ללמוד על הר הבית ועל שהתרחש בו במהלך ההיסטוריה. בין היתר נתגלו גם אריחי ריצוף צבעוניים מתקופות שונות.

כך נראתה הרצפה שעמדו עליה עולי הרגל בבית המקדש (צילום: צחי דבירה, פרויקט סינון הר הבית)
הדגמים ששוחזרו הם של ריבועים, משולשים וכוכב (צילום: צחי דבירה, פרויקט סינון הר הבית)

יום שישי, 13 במאי 2016

גבי ברקאי על הנעשה בהר הבית: חרפה, חור שחור...

חרפה למדינת ישראל ולארכיאולוגיה שלה || הארכיאולוג הבכיר

מאות אלפי ממצאים מימי בית ראשון ושני. ברקאי ב־2010,
במהלך עבודת סינון עפר בגן הלאומי עמק צורים בירושלים 
צילום: דודי ועקנין/ ישראל היום
לאחר ששרד את השואה כילד בגטו בודפשט ועלה ארצה באונייה "לקוממיות", גבי ברקאי הוא אחד הארכיאולוגים הבכירים בישראל  העיתון ישראל היום מפרסם שיחה של העיתונאי נדב שרגאי עם הארכיאולוג הבכיר  גבי ברקאי מתאר בעצב את המציאות בהר הבית, את ההרס הארכיאולוגי המזעזע במקום, את ההזנחה מצד המדינה ומספר על פרוייקט סינון העפר מהר הבית  כתבה זו נותנת למעשה עוד רקע למסתתר מאחורי הממצאים המדהימים שהוצגו כאן בכתבתו של ארנון סגל (ר' קישור: מתנערים מעפר >>)  אנחנו מביאים קטעים מהכתבה הנוגעים להר הבית.

↓ מתוך: חופר את חיינו/ נדב שרגאי - מישראל היום


אף שמעולם לא עבד ברשות העתיקות - ברקאי אומר שהוא מעדיף לעבוד במסגרת אוניברסיטאית שיש בה חופש דעה ומחשבה - הוא קנה לעצמו שם עולם בעיקר בזכות שני עניינים: הראשון הוא התגלית ההיסטורית של "לוחיות ברכת כהנים", הממצא הארכיאולוגי הקדום ביותר של טקסט מקראי מהתקופות המשוערות לחיבור המקרא. לגילוי הלוחיות היתה השפעה מפליגה על חקר המקרא והערכת אמינותו ההיסטורית; הגילוי השני הוא פרויקט סינון עפר הר הבית, ההר שאותו ברקאי מכנה עד היום "חור שחור בתולדותיה של הארכיאולוגיה בכלל ושל זו הארץ־ישראלית בפרט". 


התחליף המוצלח פחות לחפירה בהר הוא פרויקט סינון עפר הר הבית, שהושלך מההר על ידי המוסלמים, בדרך שכונתה על ידי אליקים רובינשטיין (אז היועמ"ש לממשלה) "בעיטה בהיסטוריה של העם היהודי". ברקאי מוביל את הפרויקט כבר 12 שנה יחד עם עמית צעיר, הארכיאולוג צחי דבירה (צוויג), ומנסה להציל מעט מכבודה של ההיסטוריה הזאת. מאות אלפי מתנדבים כבר נטלו חלק באירוע הארכיאולוגי המתגלגל יוצא הדופן, ומאות אלפי ממצאים זעירים מימי בית המקדש הראשון, בית המקדש השני ומתקופות מאוחרות יותר, כבר נחשפו במהלכו.


החטא בהר הבית

ליבו של ברקאי מלא וכואב על המתחולל בימינו בהר הבית. ברקאי, מראשי הוועד הציבורי למניעת הרס עתיקות בהר הבית, חתן פרס ירושלים לארכיאולוגיה וחתן פרס מוסקוביץ' לציונות, אומר כי "הר הבית נותר חור שחור. חרפה למדינת ישראל ולארכיאולוגיה של ארץ ישראל. בגלל הפוליטיקה והרגישות לא חפרו שם מעולם. זה כנראה לא ישתנה בזמן הנראה לעין. זו המציאות שם, אבל את הנזק לעתיקות בהר הבית תחת שלטון ישראל היה אפשר למנוע".

לדברי ברקאי, "מדינת ישראל לא החליטה עד היום מה היא רוצה לעשות עם הר הבית וכיצד היא רוצה לראותו בעתיד. זה הזמין ומזמין מעשים שלא ייעשו, ופשעים קשים שבוצעו בעתיקות מצד הוואקף וגורמי קיצון דוגמת ראאד סלאח. לא ידענו למנוע זאת. כשם שמדינת ישראל חטאה ביחסה לשרידי השואה שחיים בינינו, גם הר הבית חי בינינו, שריד של עבר מפואר, ומדינת ישראל הזניחה אותו. זה מזמין ערעור על הקשר שלנו למקום ועל עובדות היסטוריות, עד כדי כך שכשאני מגיע לארה"ב ולאנגליה להרצות, שואלים אותי, מה ההוכחות שלכם שהיה מקדש בכלל?"

מה הממצאים המשמעותיים ביותר מסינון עפר הר הבית?

"המשמעותיים ביותר הם אלה שבאמצעותם אנו יכולים לחדש בנוגע להיסטוריה של הר הבית. הצלחנו למשל לשחזר דגמי רצפות של אריחים צבעוניים מנוסרים בצורות גיאומטריות מהתקופה הצלבנית. הדגמים הללו זהים לחלוטין לאלה שמופיעים ברצפות של כנסיית הקבר, או בכנסייה בעין כרם, והם באים כנראה מתוך בניין כיפת הסלע, לפני שסאלח א־דין הרס אותם שם בכיבושיו. 

"ממצא אחר מאפשר לנו לשחזר את הדגמים של הרצפות מימי בית שני, בדמות מה שבתלמוד ובתוספתא מתואר כ'אבני שישא כוחלא ומרמרא'. יש להן מקבילות גם בארמונות הורדוס. 20 אחוזים מהממצא הוא מימי בית ראשון, ובתוכו טבעת חותם מלכותית אחת מימי חזקיהו מלך יהודה, וכתריסר בולות, אחת מהן של בן למשפחת כהנים, ועוד".


אני מבקש מברקאי להצביע על שלושת ההישגים הגדולים ביותר, ועל שלושה כישלונות בולטים של הארכיאולוגיה הישראלית מאז קום המדינה. שלושת הכישלונות של הארכיאולוגיה הישראלית מגולמים לדעתו במציאות הקשה בהר הבית, בהפסקת החפירה בקברים, וגם במיעוט העיסוק בארכיאולוגיה מוסלמית, נושא שלדבריו "נמרח מסיבות פוליטיות, החמצה שמקורה בסכסוך הפוליטי. פחות פופולרי להתעסק עם זה ופחות פופולרי לתקצב את זה", הוא אומר.

שלושת ההישגים הגדולים, הוא סבור, מגולמים ב"מסכת החשיפה הארכיאולוגית הענפה במדבר יהודה, ובכלל זה מצדה, עין גדי, קומראן, המגילות ומכתבי בר־כוכבא; בארכיאולוגיה של ירושלים - תגלית לוחיות ברכת כהנים, החשיפות למרגלות כותלי הר הבית, מפעלי המים של עיר דוד ואוספי הבולות שחשפה ד"ר אילת מזר; וגם ביכולת של הארכיאולוגיה לחדש ולהשלים את התמונה שמתקבלת מהתנ"ך, ויחד עימו להתקרב לידיעת המציאות ההיסטורית".

יום שלישי, 23 בדצמבר 2014

ממצאים ארכאולוגיים מהתקופה האחרונה בהר הבית

נס גדול היה שם || חותמת כשרות בלי הקפדה על טהרה

בפרויקט סינון העפר מהר הבית נמצאים ממצאים מעניינים לא רק מהתקופות הקדומות. הנה קטע משעשע מעט מאתר האינטרנט של פרויקט סינון העפר מהר הבית על ממצאים, שלגביהם אין ספק שהם מתקופת השלטון העריץ של משטרת ישראל בהר הבית. הממצאים מעידים על מחדלי אבטחה חמורים ועל ילד מחו"ל שהצליח להחדיר אביזר אסור בתכלית...

↓ התיאור המלא של התגליות המעניינות

מה עושה סביבון מהגולה בהר הבית?

סביבון פלסטיק מיהדות התפוצות
הממצאים מסינון העפר מהר הבית אינם רק מהעת העתיקה אלא כוללים גם ממצאים רבים מהתקופה האחרונה. העפר שנחפר בהר הבית עורבב באופן מכוון עם שפכי בניה ופסולת מודרניים על מנת ליצור רושם שלערימות העפר אין כל חשיבות ארכיאולוגית. כמו כן, פני השטח בהר הבית כוללים גם הם פריטים רבים שנפלו במקרה או שנזרקו על ידי המבקרים במקום. מידי פעם עולים בסינון ממצאים משעשעים אשר מעידים על המגוון הרחב של סוגי הפעילויות אשר התרחשו במקום, בעת העתיקה ובזו החדשה.

בין הממצאים המודרניים עלו לאחרונה מספר ממצאים בעלי אופי יהודי "פולחני". כידוע, משטרת ישראל אוסרת הכנסה של חפצי פולחן שאינם מוסלמים להר, וכמו כן, כל פעילות פולחנית שאינה מוסלמית אף היא נאסרת במקום.

פלומבת כשרות של הרבנות הראשית
לפני כחודש עלה בסינון שבר של סביבון עשוי מפלסטיק, ועליו מופיע הכיתוב "חג האורים", דגם המנורה והאותיות ה' ש'. עצם קיומו של סביבון בהר הבית הוא עובדה מעניינת בפני עצמה, אך ההופעה של האותיות ה' וש' אשר מייצגות את ראשי התיבות של נס גדול היה שם, מפתיעה עוד יותר. נגהש אלו ראשי התיבות אשר נהוג לסמן אותם על הסביבונים המצויים ביהדות הגולה, לעומת אלו עם האותיות נגהפ (נס גדול היה פה) הנהוגים בארץ ישראל.

בנוסף לסביבון, נתגלו לאחרונה מספר ממצאים המזכירים את הרבנות הראשית לישראל וביניהם פלומבות עופרת עם חותמות כשרות.

האם המבקרים המוסלמים בהר הבית מקפידים על חוקי הכשרות היהודים? האם גם הם מחבבים את משחק הסביבון? ואולי כחלק מהתעמולה של הכחשת המקדש חשוב להם לציין ש"הנס היה שם ולא פה באל-אקצה".
פלומבת כשרות של הרבנות הראשית

אם נחזור רגע להיות רציניים, ככל הנראה הסביבון נפל לילד יהודי שהיה תייר או ממשפחה של עולים חדשים. כמו כן, חותמות הכשרות אינם מפתיעים, מפני שמרבית המזון שהמוסלמים בירושלים רוכשים מפוקח על ידי הרבנות הראשית.

לפרסום המקורי: http://tmsifting.org/352