שני ימים מיוחדים בספירת העומר || יום העצמאות ויום ירושלים
הרבנית עידית ברטוב, אשר ידיה רב לה בעיסוק בענייני הר הבית והמקדש, הפנתה את תשומת לבנו לדברי הגאון מוילנא - הגר"א, אשר הובאו על ידי תלמידיו. הדברים עשויים לתת מימד נוסף ליום העצמאות ויום ירושלים.
↓ מאת: הרבנית עידית ברטוב
הספר כשמו כן הוא, מכיל דרשות במעגל השנה של תלמידי הגר"א שעלו לארץ. הנושאים סובבים בענייני הגאולה, משיח בן יוסף, והקשר בין תורה וארץ ישראל. ובעיקר בניין ירושלים והמקדש. העורך שלמה זלמן ריבלין.
הדרשה לעיל עוסקת בקשר שבין ימי הספירה וההתכווננות למקדש, ומציינת שני תאריכים ייחודיים, ביום העצמאות וביום שלפני יום ירושלים, שבהם תלמידי הגר"א הקפידו להקים את שכונתם/ בית מדרשם.
דורש לציון. דרשות מיסדי הישוב בארץ הקודש מבית מדרשו של הגר"א. פרק טז, עמ' ע-עב
ספירת העומר ויום מתן תורה וקדושת ירושלים
על נושא זה דרש בעל "קול ישועה" רבי יוסף הסופר בירושלים, בשנת תרכ"ו.
... בתורת הקבלה מבואר, כי בני ישראל במצרים היו שקועים כבר ב-מ"ט שערי טומאה, ובאותו לילה שיצאו ממצרים היו עלולים ליפול לשער ה-נון של הטומאה היינו הדרגה היותר תחתונה של הטומאה. לכן מהר הקב"ה להוציאם ממצרים בחפזון רב. ובאותם מ"ט הימים, מיום צאתם ממצרים עד יום מתן תורה, יצאו בכל יום משער טומאה אחד ונכנסו לשער קדושה אחד, עד השער ה-מ"ט של הקדושה שהוא דרגת מלאכי השרת, ועד יום מתן תורה שהוא השער ה-נון של הקדושה היינו השער העליון ביותר שבנון שערי הקדושה. וכל זה היה כדי להתעלות בקדושה, דרגא אחר דרגא למען קבל את התורה ברום קדושתה. וכן גם בכל שנה תמיד מ"ט – הימים שבין הראשון לפסח ובין חג השבועות, הם הם הימים המוכשרים והמסוגלים ביותר להתעלות לדרגות הקדושה, מיום ליום.
... בעל "קול התור", תלמיד הגר"א, מבאר, כי הכח של קדושת ירושלים ליווה את בני ישראל בכל הדרך בה הלכו ממצרים עד ירושלים, ואמר בשם הגר"א כי דבר זה מרומז מפורש בפסוק: "הלך וקראת באזני ירושלים לאמר, כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה"... כח הקדושה של ירושלים כאמור, ודרגת קדושת ירושלים היא במ"ט שערי קדושה. כשהיא מחוברת לירושלים של מעלה, בזמן שהיא בנויה ככתוב: "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו".
עפ"י כל המבואר נראה את הקשר הנעלה והנשגב שבין מצות ספירת העומר, מתן תורה, וקדושת ירושלים, וזאת היא גם הכוונה מה שאנו אומרים בתפילת רבש"ע של ספירת העומר: "לטהרנו ולקדשנו בקדושה של מעלה", היינו ירושלים של מעלה.
עפ"י סוד הקבלה, המטרה העקרית של כל הפעולות והתפלות האלו היא: העלאת כנסת ישראל, שהיא שכינתא תתאה, לדרגת הקדושה של ירושלים של מעלה. בעל "קול התור" תלמיד הגר"א מוסיף גם רמזים נפלאים ברעיון זה: "כנסת ישראל", "ירושלים של מעלה", "ספירת העומר", כל אחת מהן עולה בחשבון גימטריאי אחד.
ימי הספירה איפא, הם הימים המסוגלים ביותר להתעלות בקדושה, אך לעומת זאת הם גם רגישים יותר להתדבקות הקליפות כי כלל ידוע הוא, שכל המקודש ביותר הן במקום, הן בזמן, בכל נושאי הקדושה – עלול להפגע יותר ע"י הסטרא אחרא, שיונקת את חיותה רק מהקדושה. וזהו הטעם שבימי הספירה צריכים להזהר יותר ממגע עם חברותא רעה ומדברי סכנה, זולת שני ימים מסוימים בימי הספירה שאין הקליפה יכולה לשלוט בהם, והם יום "העשרים בעמר" [ה' באייר] ויום "הארבעים ושנים בעומר" [כ"ז באייר] כידוע ליודעי חן (שני הימים האלה נתונים בשילובים של קו הרחמים, כ' בעומר יסוד דתפארת38 מ"ב בעומר מלכות דיסוד)39 ועובדה היסטורית מופלאה היא. שתלמידי הגר"א, ביום ה"עשרים בעומר", בזמן תחלת פעולתם הכבירה ביסוד הישוב בירושלים בשנת תקע"ב, אותה שנה שבה הניחו את היסוד של "בית מדרש אליהו" על שם רבנו הגר"א בירושלים ראו ברוח קדשם, שנפתח החלון הראשון במחיצת הברזל להחזרת החבור של זכות אבות, שהי' נפסק מאז זמן חורבן בית המקדש.
תלמידי הגר"א ותלמידי תלמידיהם הבאים אחריהם נצלו את שני הימים האלה של הנחת יסוד למפעלי קדושה שונים בירושלים.
38. "יום העשרים בעומר" סוד טצ"ץ ביסוד וכן בחושבנא
39. קול התור פ"ה סח"א
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה