‏הצגת רשומות עם תוויות יום העצמאות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות יום העצמאות. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 2 במאי 2017

צפו: קיבלנו עצמאות, השלב הבא - בית המקדש

תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך || מקדש ה' כוננו ידיך

סרטון ליום העצמאות של המדרשה לידע המקדש מציב לנו את היעד הבא בתקומת ישראל • הקמנו מדינה, הפרחנו את השממה • הגיע השמן לבנות את בית המקדש

↓ לבנות את בית המקדש/ סרטון ליום העצמאות - המדרשה לידע המקדש

יום העצמאות: במקום אחד ובלב אחד

מִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ || לַעֲשׂוֹת לָכֶם הַגְּדוּלָּה וְנֹרָאוֹת לְאַרְצֶךָ

הקמת מדינת ישראל מאחדת את עם ישראל מבחינות שונות: גיאגרפית, פיזית, פוליטית וכלכלית • התעוררת הרגש הלאומי והאחדות • המקדש גורם לאחדות • האחדות שומרת על ישראל • הפירוד מקור לכל הצרות • היטלר מטיף לנו מוסר • הצרות גורמות לאחדות 


↓ מאת: שמואל בן חמו

הקמת מדינת ישראל מאחדת את עם ישראל מבחינות שונות: גיאגרפית, פיזית, פוליטית וכלכלית.

התעוררת הרגש הלאומי והאחדות 

יום העצמאות הוציא מתרדמת הגלות את הזהות הלאומית של עם ישראל. 

היהדות הינה הדת היחידה המכילה מימד גיאוגרפי. המציאות הטבעית של עם ישראל מתקיימת כאשר הוא שוכן בארץ ישראל כעם עצמאי. 

המרכזיות של ארץ ישראל ביהדות מדגישה את חשיבות האחדות של עם ישראל. כאשר העם מאוחד במקום אחד, שם שמים מתקדש בעולם. 

האחדות של עם ישראל מגיעה לשיאה עם בנין המשכן ובית המקדש.


המקדש גורם לאחדות 

בנין המשכן במדבר פעל לאחדות העם בדיוק כמו ארץ ישראל. לאחר חטא מכירת יוסף שהביא את גלות מצרים וחטא העגל יש לאחד את בני ישראל מחדש. 

בזמן חנוכת המשכן הכהנים ובני ישראל הקריבו קרבנות מיוחדים: עגל כדי לכפר על חטא העגל ושעיר עזים כדי לכפר על מכירת יוסף, כמו שכתוב: 
וַיֹּאמֶר אֶל-אַהֲרֹן, קַח-לְךָ עֵגֶל בֶּן-בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה--תְּמִימִם; וְהַקְרֵב, לִפְנֵי ה'. וְאֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, תְּדַבֵּר לֵאמֹר: קְחוּ שְׂעִיר-עִזִּים לְחַטָּאת, וְעֵגֶל וָכֶבֶשׂ בְּנֵי-שָׁנָה תְּמִימִם לְעֹלָה. וְשׁוֹר וָאַיִל לִשְׁלָמִים, לִזְבֹּחַ לִפְנֵי ה' (ויקרא ט,ב-ד). 
אחי יוסף שחטו שעיר עזים ושפכו את דמו על כתונת הפסים של יוסף כדי להטעות את יעקב אבינו, כמו שכתוב: 
וַיִּקְחוּ, אֶת-כְּתֹנֶת יוֹסֵף; וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים, וַיִּטְבְּלוּ אֶת-הַכֻּתֹּנֶת בַּדָּם (בראשית לז,לא). 
מכירת יוסף גרמה לפירוד גדול בעם ישראל המחייב תיקון. עבודה זרה אף היא פוגעת באחדות העם כאשר כל אחד מכוון את תפילותיו לישות אחרת ולא ל-אל אחד. 

המשכן והקרבנות באים לתקן את הפירוד ולגרום להתאחדות העם מחדש.


האחדות שומרת על ישראל 

ה"שם משמואל" בפרשת שמיני מסביר איך החטא גורם לפירוד בעם ישראל והאחדות שומרת עליו מכל המזיקים. 

כאשר בני ישראל מאוחדים אין מקום לכוחות החיצוניים להיכנס בתוכם כי הם דבוקים אחד לשני. אפשר לדמיין מעגל של אנשים צמודים אחד לשני. אם מישהו מבחוץ ינסה להיכנס למעגל הוא לא יצליח בגלל הצפיפות. אם תהיה פריצה אז הוא יוכל לחדור פנימה. כך פועלים כוחות החיצוניים כדי להזיק לישראל. אם יש להם פתח הכי קטן הם מתפרצים בתוכו ויכולים ח"ו לפגוע בישראל. האחדות מגינה על עם ישראל מפני כוחות הטומאה. כמו שכתוב: 
"ויש לומר דהנה מחמת חטא אדם הראשון נתערב טוב ורע וניתנה שליטה לכחות חיצונים שבכל מעשה ויבוא גם השטן בתוכם, והעצה לזה היא התאחדות ישראל, כי כשישראל מתאחדים זה בזה הם כמחיצה של בני אדם שאינם מניחים לזר להיכנס לבין השורות, ואך כאשר יש פירוד ביניהם נכנסין דרך הביקוע." (שם משמואל שמיני שנת תרע"ה דפים קעז-ח). 
כאשר בני ישראל מאוחדים במקום אחד ובלב אחד אף אחד יכול לפגוע בהם. לכן הקב"ה ציווה לבנות את המשכן במדבר כדי לאחד את כולם באוהל אחד ובלב אחד של עבודת הקרבנות, כמו שכתוב: 
"כשישראל מתאספין ומתאחדין אז הקב"ה נקרא מלך ישראל, ואז האוהל מועד הוא היכל מלך" (שם משמואל שמיני שנת תרע"ה דף קעח). 
עכשיו ניתן להבין את חשיבות העלייה לרגל של כל העם לירושלים הממחיש את כוח האחדות בלב אחד ובמקום אחד.


הפירוד מקור לכל הצרות 

הפירוד בעם ישראל בא לידי ביטוי בעונש הגלות וזה הדבר הכי קשה לישראל. 

האויבים הכי גדולים שלנו כמו עמלק והנאצים האשימו את עם ישראל על חוסר אחדות וחוסר שאיפה לאומית. 

המן הרשע כינה אותנו במגילת אסתר, עם מפוזר ומפורד כמו שכתוב: 
וַיֹּאמֶר הָמָן, לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ--יֶשְׁנוֹ עַם-אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים, בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ; וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל-עָם, וְאֶת-דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים, וְלַמֶּלֶךְ אֵין-שֹׁוֶה, לְהַנִּיחָם. (אסתר ג,ח) 
נראה לפרש שעם ישראל במהותו הוא מאוחד לפי דברי המן הרשע, יֶשְׁנוֹ עַם-אֶחָד אבל עכשיו הוא מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים לכן ניתן לפגוע בו כי אין הוא מקיים את ייעודו ח"ו. 

כאשר בני ישראל בוגד בתפקידו ומתערב עם העמים ואינו מאוחד למען ארץ ישראל, תורת ישראל ובית המקדש יש רשות לכוחות החיצוניים לפעול. 

בגלות בבל רוב העם לא רצה לבנות את בית המקדש השני ולא גילה רצון לחזור לארצו לכן המן הרשע ניסה להשמיד את ישראל.


היטלר מטיף לנו מוסר 

לפני שמונים שנה היטלר יש"ו טען את אותם הדברים בספריו ובנאומים שונים. ננסה להביא כמה דוגמאות כדי לראות עד כמה הדברים מדהימים. 

בנאום בפרלמנט הגרמני היטלר קורא ליהודים לצאת מהגלות ולבנות מדינה ככול העמים. אם לא יעשו זאת הם יסתכנו בהשמדה. 
"ישנם בעולם שטחי התיישבות לרוב, אך אחת ולתמיד יש להפריך את הדעה, שהאל כאילו הועיד את העם היהודי לחיות, באחוזים מסוימים כטפילים בגופם של עמים אחרים ולנצל את עבודתם היצרנית. היהדות תצטרך להתאים את עצמה לפעילות ישרה ובונה, כמו עמים אחרים, אחרת תאבד במשבר בעל עוצמה ללא תיאור." (נאומו של היטלר ברייכסטאג הגרמני ב- 30 בינואר 1939) 
בספרו מיין קאמפף הוא מגנה את הציונות וחושב שזאת תרמית. כי הוא ראה שרוב היהודים התנגדו לתנועת הציונות והעדיפו להישאר בגלות בקרב הגויים. 
"חלק מגזעו מודה בגלוי על היותו עם זר, אך גם בכך טמון שקר. כי בעוד הציונות מנסה לאחז את עיני העולם באומרה שהרהורי התשובה הלאומיים של היהודים ימצאו סיפוקם ביצירת מדינה פלשתינאית – מערימים היהודים פעם נוספת על ה"גויים" המטומטמים." (קטעים מתוך "מיין קאמפף" [="מלחמתי"] מאת היטלר) 
בספר נוסף היטלר יש"ו חשב שהיצר הלאומי נשכח מעם ישראל בעקבות הגלות הארוכה. 
"עם זאת מהווה התאגדותם הדתית מדינה אמיתית, כי היא מבטיחה את קיומו של העם היהודי, את התרבותו ואת עתידו. והרי אלה הם תפקידי המדינה בלבד. העובדה, שמדינה זו איננה נתונה להגבלה טריטוריאלית, כמו אצל מדינות אריות, עובדה זו קשרוה למהותו של העם היהודי, שאין בו הכוחות היצרניים הדרושים להקמתה ולקיומה של מדינה טריטוריאלית משלו." (קטעים מתוך "הספר השני" של היטלר, 1923).

הצרות גורמות לאחדות 

כאשר הרוע שולט בעולם ומתנכל ביהודים, בסופו של דבר זה גורם לדברים טובים לעם ישראל. האם מתאחד מתוך צער ותפילה וכך ניצל מהשמדה. בסופו של דבר עם ישראל חוזר לארץ ישראל ובונה את בית המקדש. כך היה אחרי גלות מצרים, גלות בבל ועכשיו עם גלות אדום. 

הקמת מדינת ישראל מהווה ההתחלה של סיום הגלות. 

נראה לומר שחנוכת המשכן והמקדש דומים ליום העצמאות. לאחר אלפיים שנות גלות ולאחר השואה עם ישראל התאחד בארצו. מדינת ישראל גרמה לכל יהודי העולם להרגיש שהם תושבים ארעיים בקרב הגויים. חנוכת המשכן או המקדש מהווים שלב נוסף באחדות עם ישראל.

במה הדור שלנו זכה? 

מדוע הדור שלנו זכה לראות את הקמת המדינה ושחרור ירושלים? 

האם הדורות הקודמים לא היו זכאים? האם הדור של הרמב"ם לא היה מספיק גדול? הדור של האר"י הקדוש או הדור של האור החיים והבעל שם טוב? 

בעל ה"שפת אמת" עונה בצורה נפלאה לשאלה הזאת. 

כל דור מוסיף את הזכויות שלה לכל הזכויות של עם ישראל. לכן לאחר אלפיים שנה של גלות הצטברו זכויות רבות שגרמו לסיום הגלות המרה והפירוד בין הגויים. 
"ונראה לפרש כי כל ימי הדורות מצטרפין ומתכנסין כל ההארות של עבודת בני ישראל להיות ראוין לגאולה, כי היעלה על הדעת שדור הגאולה יהיו כל כך ראוין בזכותם בלבד לגאולה, רק שזכות כל דור ודור עוזר ומביא מעט בנין בית המקדש" (שפת אמת דברים תרל"ד). 
למעשה אנחנו זכינו בשם כל הדורות הקודמים. 

הקמת מדינת ישראל גרמה לאחדות פיזית וגיאוגרפית של היהודים מכל התפוצות. שחרור ירושלים סימן שלב נוסף באחדות העם כאשר מתחילים לגעת במקדש. 

מלחמת ששת הימים עוררה בתוכינו אחדות רוחנית שטרם התממשה. כאשר נבנה את בית המקדש השלישי זה יהיה הסימן שעם ישראל מאוחד בצורה מושלמת ללא שום פתח לכוחות חיצוניים. 

בע"ה ביום העצמאות זה נתפלל לאחדות העם בארצו, בירושלים ובבית ה' בב"א.

הגיליון מוקדש לעילוי נשמת הלל יפה בת רינה, משה בן סולטנה ולרפואתם השלמה של יוסף בן שבה ונעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה


יום ראשון, 5 ביוני 2016

יום העצמאות, יום ירושלים, ספירת העומר והמקדש

שני ימים מיוחדים בספירת העומר || יום העצמאות ויום ירושלים

הרבנית עידית ברטוב, אשר ידיה רב לה בעיסוק בענייני הר הבית והמקדש, הפנתה את תשומת לבנו לדברי הגאון מוילנא - הגר"א, אשר הובאו על ידי תלמידיו. הדברים עשויים לתת מימד נוסף ליום העצמאות ויום ירושלים.

↓ מאת: הרבנית עידית ברטוב

הספר כשמו כן הוא, מכיל דרשות במעגל השנה של תלמידי הגר"א שעלו לארץ. הנושאים סובבים בענייני הגאולה, משיח בן יוסף, והקשר בין תורה וארץ ישראל. ובעיקר בניין ירושלים והמקדש. העורך שלמה זלמן ריבלין.

הדרשה לעיל עוסקת בקשר שבין ימי הספירה וההתכווננות למקדש, ומציינת שני תאריכים ייחודיים, ביום העצמאות וביום שלפני יום ירושלים, שבהם תלמידי הגר"א הקפידו להקים את שכונתם/ בית מדרשם.


דורש לציון. דרשות מיסדי הישוב בארץ הקודש מבית מדרשו של הגר"א. פרק טז, עמ' ע-עב

ספירת העומר ויום מתן תורה וקדושת ירושלים

על נושא זה דרש בעל "קול ישועה" רבי יוסף הסופר בירושלים, בשנת תרכ"ו.

... בתורת הקבלה מבואר, כי בני ישראל במצרים היו שקועים כבר ב-מ"ט שערי טומאה, ובאותו לילה שיצאו ממצרים היו עלולים ליפול לשער ה-נון של הטומאה היינו הדרגה היותר תחתונה של הטומאה. לכן מהר הקב"ה להוציאם ממצרים בחפזון רב. ובאותם מ"ט הימים, מיום צאתם ממצרים עד יום מתן תורה, יצאו בכל יום משער טומאה אחד ונכנסו לשער קדושה אחד, עד השער ה-מ"ט של הקדושה שהוא דרגת מלאכי השרת, ועד יום מתן תורה שהוא השער ה-נון של הקדושה היינו השער העליון ביותר שבנון שערי הקדושה. וכל זה היה כדי להתעלות בקדושה, דרגא אחר דרגא למען קבל את התורה ברום קדושתה. וכן גם בכל שנה תמיד מ"ט – הימים שבין הראשון לפסח ובין חג השבועות, הם הם הימים המוכשרים והמסוגלים ביותר להתעלות לדרגות הקדושה, מיום ליום.

... בעל "קול התור", תלמיד הגר"א, מבאר, כי הכח של קדושת ירושלים ליווה את בני ישראל בכל הדרך בה הלכו ממצרים עד ירושלים, ואמר בשם הגר"א כי דבר זה מרומז מפורש בפסוק: "הלך וקראת באזני ירושלים לאמר, כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה"... כח הקדושה של ירושלים כאמור, ודרגת קדושת ירושלים היא במ"ט שערי קדושה. כשהיא מחוברת לירושלים של מעלה, בזמן שהיא בנויה ככתוב: "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו".

עפ"י כל המבואר נראה את הקשר הנעלה והנשגב שבין מצות ספירת העומר, מתן תורה, וקדושת ירושלים, וזאת היא גם הכוונה מה שאנו אומרים בתפילת רבש"ע של ספירת העומר: "לטהרנו ולקדשנו בקדושה של מעלה", היינו ירושלים של מעלה.

עפ"י סוד הקבלה, המטרה העקרית של כל הפעולות והתפלות האלו היא: העלאת כנסת ישראל, שהיא שכינתא תתאה, לדרגת הקדושה של ירושלים של מעלה. בעל "קול התור" תלמיד הגר"א מוסיף גם רמזים נפלאים ברעיון זה: "כנסת ישראל", "ירושלים של מעלה", "ספירת העומר", כל אחת מהן עולה בחשבון גימטריאי אחד.

ימי הספירה איפא, הם הימים המסוגלים ביותר להתעלות בקדושה, אך לעומת זאת הם גם רגישים יותר להתדבקות הקליפות כי כלל ידוע הוא, שכל המקודש ביותר הן במקום, הן בזמן, בכל נושאי הקדושה – עלול להפגע יותר ע"י הסטרא אחרא, שיונקת את חיותה רק מהקדושה. וזהו הטעם שבימי הספירה צריכים להזהר יותר ממגע עם חברותא רעה ומדברי סכנה, זולת שני ימים מסוימים בימי הספירה שאין הקליפה יכולה לשלוט בהם, והם יום "העשרים בעמר" [ה' באייר] ויום "הארבעים ושנים בעומר" [כ"ז באייר] כידוע ליודעי חן (שני הימים האלה נתונים בשילובים של קו הרחמים, כ' בעומר יסוד דתפארת38 מ"ב בעומר מלכות דיסוד)39 ועובדה היסטורית מופלאה היא. שתלמידי הגר"א, ביום ה"עשרים בעומר", בזמן תחלת פעולתם הכבירה ביסוד הישוב בירושלים בשנת תקע"ב, אותה שנה שבה הניחו את היסוד של "בית מדרש אליהו" על שם רבנו הגר"א בירושלים ראו ברוח קדשם, שנפתח החלון הראשון במחיצת הברזל להחזרת החבור של זכות אבות, שהי' נפסק מאז זמן חורבן בית המקדש.

תלמידי הגר"א ותלמידי תלמידיהם הבאים אחריהם נצלו את שני הימים האלה של הנחת יסוד למפעלי קדושה שונים בירושלים.

38. "יום העשרים בעומר" סוד טצ"ץ ביסוד וכן בחושבנא
39. קול התור פ"ה סח"א

יום רביעי, 11 במאי 2016

הרב יונה שטנצל זצ"ל: יצאנו משיעבוד מלכויות וחובתנו להתכונן לבניין המקדש

מתנת יום העצמאות || בניין בית המקדש

הרב יונה שטנצל ויקיפדיה
מן הראוי להביא דעה של גדול בתורה, אשר עם תקומת המדינה חזה את הנולד, והכין הצעה מעשית לקראת היום בו ישוחרר מקום המקדש וייצא משיעבוד מלכויות. וכך כותב הרב יונה שטנצל זצ"ל, ששימש בתפקידי רבנות בתל אביב, והיה מייסד לימוד 'המשנה היומית' ו'ההלכה היומית' במכתב לגדולי התורה בארץ (ו' כסליו תש"ט): 

↓ מאת: הרב אבי כהנא

"בעזרת ההשגחה העליונה שהדבירה עמים תחתנו [במלחמת העצמאות]... מקווים אנו שבקרוב בימינו גם מקום מקדשינו – הר האלוקים – יהיה בחלקנו... עתה אין שיעבוד מלכויות בחלק גדול של הארץ... אפשר שבעוד זמן קצר נעמוד בפני מאורעות כבירים... ומקום מקדש ה' יהיה ברשותנו... אז לא נסתפק רק לשפוך שיחנו לפני הכותל המערבי! העם ירצה לעלות אל הר ה' לבנות בית מקדש... שנחרב לפני אלפיים שנה ולחדש את עבודת הקרבנות... הרי מאות בשנים התפללנו: 'ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו'... נמצא שחובה עלינו לבנות בית לה'..." 

הרב יונה שטנצל עם הרב משה פיינשטיין ויקיפדיה
ובהמשך כתב: "לפני יותר ממאה שנה בזמנו של רבי עקיבא איגר דנו חכמי ישראל בחובה לבנות בית מקדש ולהקריב קרבנות... ועיין בחתם סופר (יורה דעה רל"ו) שמביא את דעת רבי יחיאל מפריז שפסק, ש'מקריבים אף על פי שאין בית'... 


זכורני כשביקרתי אצל הסבא קדישא ה'חפץ חיים' זצ"ל בשנת תר"ץ, ועסק בשאלה: בקרוב נבנה בית מקדש!... לאור דבריו של אותו צדיק הנני מציע להקים מכון בירושלים עיר המקדש... ושמה יתעסקו בענייני המקדש והקרבנות, ושם יקימו מחלקות: 

א. מחלקה למקצוע בניין בית המקדש, ושם ישתלמו בחכמת ההנדסאות... ויהיו מתמחים בעניין בניין המזבח, ההיכל והלשכות...
ב. מחלקה לבגדי כהונה... חלזון התכלת... הארגמן...
ג. מחלקת יחוסי כהונה ופסולי כהונה וטומאה וטהרה... 
ד. מחלקת הקורבנות...

על היהדות הנאמנה לייסד 'קרן המקדש' להקמת המפעל הזה והחזקתו... יש לקשר את ייסוד הקרן להנצחת יהדות אירופה שנשמדה בשואה... שאפנו להשתחרר משיעבוד מלכויות, וזכינו, אך אין לשכוח את העיקר: בניין המקדש והקרבת הקרבנות... וחובה עלינו להתעסק בזה למעשה..."

יום שני, 5 במאי 2014

המשטרה נערכת למנוע מהחמאס להשתלט ביום העצמאות על הר הבית

המוסלמים מנסים לשחזר את ארועי פסח ולמנוע עליית יהודים להר הבית ביום העצמאות.

משטרת ישראל נערכת ומונעת הכנסת מזון וציוד להר הבית, במטרה לא לאפשר למחבלים להתבצר במבנה אל-אקצה למשך הלילה.

יהודים רבים צפויים לעלות מחר להר הבית כדי לחגוג במקום 66 שנים להקמת מדינת ישראל.

כך זה נראה בעיני הערבים:


יום שלישי, 16 באפריל 2013

חוגגים עצמאות בהר הבית / דיווחים ותמונות

מאות יהודים מכל הארץ פקדו ביום העצמאות את הר הבית. הערבים מחו. המשטרה דאגה שהעליות יעברו ללא תקלות.  גם היום התמיד לא הוקרב ואפילו דגל עדין ישראל לא הונף בהר הבית.
מאות יהודים עלו ביום העצמאות להר הבית. המקהלות הרעשניות של הערבים לא הצליחו להשבית את השמחה. נתמקד הפעם בעולים שהגיעו מהר חברון.
 יהודים בהר הבית ביום העצמאות 
כמדי שנה עלו  להר הבית היום - יום העצמאות עשרות מתושבי קרית ארבע חברון וישובי הסביבה. העולים באו כדי להודות למי ששיכן שמו בבית הגדול והקדוש על כל הטוב שגמלנו, על שקיבצנו מבין הגויים והביאנו למקום הזה ונתן לנו הארץ הזאת, ארץ זבת חלב ודבש ונתן לנו בה שלטון יהודי והצילנו מיד כל מבקשי רעתנו.
עוד באו העולים כדי לסמן את היעד הבא של עם ישראל - מימוש הריבונות היהודית בהר הבית ובנין בית המקדש וכדי להתפלל שנזכה לממש לטובה את כל הטוב שהרעיף עלינו ה' ממרומים.
העולים שמעו הסברים ודברי תורה מפי הרב יוסף אלבום שליט"א - ראש וראשון לעולים בטהרה להר הבית, הרב חיים ריצ'מן ממכון המקדש והרב חברון שילה מישיבת עתניאל.
 יהודים בהר הבית ביום העצמאות 
כל אחד מהרבנים דיבר בסגנונו על המקום ועל הזמן.


הרב אלבום סיפר בין היתר על שיחה שהיתה לו עם יצחק רבין לפני שנבחר לראשות הממשלה. הרב ביקש מרבין שאם יבחר, יאפשר כניסה יהודית חופשית להר הבית ותפילה במקום. רבין אמר שישמח לעשות זאת לאחר שהרב אלבום ימציא לו מכתב מהרבנות הראשית. הרב שאל את רבין למה הוא וחבריו עלו ארצה ללא הסכמת הרבנים ואילו לענין הר הבית הוא זקוק להסכמתם. רבין ענה שארץ ישראל זה חול והר הבית זה קודש ובכך תמה השיחה עם רבין.
הרב אלבום אמר שאינו מקבל את הדברים וכי ארץ ישראל היא הראשונה מבין עשר קדושות ששיאן בקודש הקודשים והגיע הזמן להתקדם ולדאוג גם לשלבים הבאים, כלומר יהוד הר הבית ובנין המקדש. הרב ציין בצער, שללא עליה המונית של יהודים להר הבית המצב הקשה וחילול ה' הנורא במקום לא ישתנו.

 יהודים בהר הבית ביום העצמאות 
הרב ריצ'מן דיבר על המשמעות של יום העצמאות ועל הצורך להתקדם הלאה בדרך לבנין המקדש.
הרב שילה דרש בענייני פרשת השבוע על הקטורת ועל גילוי שכינה במקום המקדש לעיני כל ישראל.

העולים הזכירו את מייסד העליות מקרית ארבע יצחק אימס הי"ד ואשתו טליה הי"ד שמסרו את נפשם על קידוש ה' ושחייהם הפרטיים היוו מעין תמצית של הקורות את עם ישראל בדור הגאולה.
את העולים קידמה קבלת פנים רועשת של פרובוקטוריות ערביות בתשלום, אך המשטרה מנעה מהן להפריע לעולים ואף דאגה שלא יפריעו להסברים ודברי התורה.

גם אתרים ערביים מדווחים עלית היהודים היום להר הבית ומוסרים על מאה ועשרים יהודים שעלו הבוקר להר הבית למורת רוחם של הערבים.
 
 יהודים בהר הבית ביום העצמאות  - הרב חברון שילה 

 יהודים בהר הבית ביום העצמאות 

 יהודים בהר הבית ביום העצמאות 

 יהודים בהר הבית ביום העצמאות - הרב יוסף אלבום 

 יהודים בהר הבית ביום העצמאות 

 יהודים בהר הבית ביום העצמאות  - הרב חיים ריצ'מן 

 יהודים בהר הבית ביום העצמאות 
 יהודים בהר הבית ביום העצמאות 

 יהודים בהר הבית ביום העצמאות  - כך זה נראה אצל הערבים