מה קרה להדר בהר הבית? || יומן מסע קצר ומשמעותי
בשבוע שעבר עלתה רחל סלע עם קבוצת נשים להר הבית (צפו: קצת מעליית הנשים האחרונה להר הבית >>) • הדר שרקי מספר על הטלטלה הגדולה שעברה בעלייתה הראשונה להר הבית • דומה שהדר שיצאה מהר הבית היא לא הדר שנכנסה אליו • הנה הדברים המלאים
↓ מאת: הדר שרקי
א-לוהים גדול!!!
זה מה שיש לי להגיד על החוויה הזאת. היום זכיתי בחסדי השם המרובים לעלות להר הבית עם קבוצת נשים. תשמעו- זה הדבר הכי אש שעשיתי מזה הרבה זמן. קודם כל- כמה בכיתי. דמעות, דמעות. דמעות.
ממה? מתחושת הקדושה הענקית שאופפת את המקום המסתורי הזה, מהזכות לעלות, מהתחושה העצובה שאין לנו ריבונות שם (בלשון המעטה) מזה שאסור להתפלל שם, מגלות השכינה.
עליתי. והרגשתי שאני רוצה לצרוח: "שהחיינו!". אבל היו סביבנו מלא אנשי ווקאף ושוטרים שבדקו שאנחנו לא מתפללות (גוועלד) אז סיננתי בשקט.. שהחיינו.
ואחר כך גם אחד אנשי הוואקף אמר שאני לא צנועה מספיק- אז נתן לי ללבוש סחבה (הנה תמונת הלפני והאחרי) וקיבלתי את זה כרמז מהשכינה..
וכשירדתי מההר- וחזרנו לציווליזציה- רציתי לצעוק לכול האנשים שיעזבו את הכוסות קפה בחמישה שקלים שלהם ושיעלו להר. כי זאת חוויה מדהימה ומרוממת ומטרידה ועוצמתית. זה הדבר הבא. והרגשתי כמו האנשים שנחשבו הזויים לאורך ההיסטוריה: יואל משה סלמון שיצא מהחומות, והרב קלישר שעזב הכול ועלה לארץ ואפילו נחשון בן עמינדב שקפץ למים. כי הנה, כולם חושבים שאתה הזוי (ואגב, אומות העולים עולים להר בכמויות מסחריות) ורק ההיסטוריה תקבע אם אתה הזוי או פורץ דרך.. כנראה שניהם..
אז מי שרוצה לבוא איתי פעם הבאה- אני מתכוונת להגיע לשם יותר. ופתאום להסתכל על הכותל ממרומי ההר.. לא יודעת.. נראה דל ומוזר כזה.. כ"כ הרבה קבוצות עברו מולי בדרך לכותל.. ורציתי לצעוק להם- לא כאן, למטה. שם- למעלה. שם זה הדבר האמיתי ואין שום סיבה שיהודים לא יעלו לשם בהמוניהם...
אני מחכה בכיליון עיניים ליום המגניב הזה בו יבואו כול אומות העולם, בחג הסוכות להקריב קורבות ולהתפלל לה' בבית הבחירה. ומקווה שעד אז- הר הבית יהיה מקום תפילה אמיתי לכל העמים.
ענק. כתבה יפיפיה. שנזכה להתגשמות האיחולים שבה במהרה.
השבמחק