יום שישי, 16 בספטמבר 2016

חבורה הולנדית עולה להר הבית עם היהודים

אוהבים את ישראל || עולים להר הבית דוקא עם היהודים

חבורה הולנדית לא יהודית גילתה לאחרונה את הר הבית, ובוחרת להצטרף שם דווקא לקבוצות המפוקחות והמטורטרות של יהודים שומרי מצוות

מזדהים עם תחושת האפליה. יוריט ואן בוולן, ליסה מדאר-הלוי ופיטר ואן-הרטוק ביציאה מהר הבית עם יעל קביליו מתנועת 'נשים למען המקדש'

↓ מאת: ארנון סגל

כבר שנתיים שברנדה אארטסן (45) עומדת בכל יום ראשון עם דגל ישראל בככר דאם שבמרכז אמסטרדם, ליד הארמון המלכותי ההולנדי ומוזיאון השעווה מאדאם טוסו. בשבוע שעבר, כשנתניהו טס להולנד, יזמה אארטסן מפגן תמיכה משמעותי בכיכר. מאתיים הולנדים פרו-ישראלים, כולם לא יהודים, נופפו יחד עם ברנדה בדגלי ישראל. ראש ממשלת ישראל הודה אישית לקבוצת התמיכה ההולנדית באמצעות הפייסבוק, והוסיף שראה את עצרת התמיכה מחלון ארמון המלוכה והמראה חימם את לבו. כשהמטוס של ראש הממשלה חזר ארצה, אארטסן הגיעה לכאן בעקבותיו. 

בשבוע וחצי שחלף מאז הספיקה לעלות לראשונה בחייה להר הבית, וחזרה נרעשת. בעברית לא רעה כלל היא מסבירה שבהר מתקיים אפרטהייד, לא פחות. מבני ארצה המגיעים לכאן נהוג בדרך כלל לשמוע את הביטוי הזה מוטח כהאשמה בישראל בהקשר למדיניותה כלפי הפלסטינים, אבל אארטסן כועסת מאוד דווקא על הצד הערבי: 

"אינני מדברת על המשטרה הישראלית. היא דווקא בסדר. השוטרים מוצבים בהר לצורך שמירת הביטחון שלנו, אבל לא הוגן שהתיירים יכולים לעשות בהר הבית כל דבר, וגם הערבים יכולים לעשות שם הכל באופן חופשי – ורק היהודים לא מורשים לעשות דבר. האפרטהייד מתבטא למשל בעובדה שמי שאיננו מוסלמי לא רשאי להיכנס למסגד אל אקצה. בעיניי זה אפרטהייד". 

איך הפכת ללוחמת למען ישראל? 

"גרתי פה במשך חמש שנים, בין 1994 ל-1999. שימשתי כמטפלת בשלושה ילדים בני משפחה אחת בכוכב יאיר, ובזמן הזה נחשפתי למה שקורה בארץ. ראיתי איך מתנהלים הפלסטינים, ראיתי את האוטובוסים המתפוצצים, את הפיגועים ואת הבלגן. חשבתי לעצמי שמה שהפלסטינים עושים הוא לא בסדר, ומה שהם אומרים איננו אמת, אבל במשך כמה וכמה שנים לא עשיתי כלום בהקשר הזה. לפני שנתיים חברה שלי כתבה בפייסבוק שצריך לעשות משהו בעניין ישראל ולא נכון להסתפק בישיבה מול המחשב ובפעילות באינטרנט. היא כתבה שאנחנו צריכים לרדת לרחוב. הודעתי לה שאני מצטרפת. 

"אני לא יודעת למה אני פרו ישראלית", עונה אארטסן בכנות כשלוחצים אותה להסביר את פשר תמיכתה בנו. "זה משהו שאני חשה בלב ולא מסוגלת להסביר. אני מרגישה בבית פה, בישראל. אני אוהבת את האנשים. אינני יהודיה. אם הייתי כזו, כבר הייתי עולה לכאן אבל מכיוון שאני לא – אני מסתפקת בביקורים תכופים". 

הפגנת בעד נתניהו, אבל הוא זה שמאפשר את המציאות בהר הבית שאת מכנה 'אפרטהייד'. 

"לא הגענו לככר בגלל ביבי אלא בגלל מדינת ישראל. ביבי הוא ראש הממשלה. גם אם הרצוג היה ראש הממשלה היינו מגיעות לככר להפגין תמיכה בו". 

איך את מסבירה את העובדה שמדינת ישראל נוקטת כלפי עצמה הגבלות כאלו במקום הכי קדוש לה?

"קשה לי להסביר למה הבחירה של הממשלה היא כזו. אני רק תיירת. אני לא גרה פה ולא יהודיה ואני לא חושבת שמותר לי לבקר את הממשלה כאן. אין לי תשובה לגבי התנהלות הפוליטיקאים בארץ כי זו לא הארץ שלי. אם דבר כזה היה קורה בהולנד הייתי מוחה על כך". 

קורים דברים כאלה בהולנד? 

"לא, אין, אבל אני חושבת שבעתיד ייקרו כי יש אצלנו הרבה מוסלמים והפוליטיקאים בהולנד מפחדים מהם מאוד ומעניקים להם זכויות יתר שאין להולנדים מלידה. כשאנחנו עומדים בכיכר דאם עם דגלי ישראל ומולנו עומדים מפגינים פרו-פלסטינים עם דגלים שלהם, ואחת מהם באה אלינו ומטיחה בנו שהיהודים הם השטן של העולם, המשטרה לא עושה לה כלום. אולם אם אנחנו נלך להפגנה שממול ונצעק על המפגינים שהם משקרים – המשטרה תאיים עלינו במעצר". 

איך הסביבה שלך בהולנד מגיבה לפעילותך למען ישראל? 

"יש כאלו שמברכים ושמחים על כך ויש כאלו שמכנים אותנו 'משוגעים' ומאשימים את ישראל ברצח ילדים פלסטינים. אפשר להעריך שהיחס בין שני הכיוונים הוא חצי-חצי". 

לברנדה ביקורת גם על גורמי שמאל ישראלים: "הייתי כאן ביום ירושלים בשנה שעברה וראיתי את האנשים של מרצ והעבודה מפגינים. הם נגד מדינת ישראל". 

מהו הר הבית בשבילך? 

"זו שאלה קשה. אני יודעת מהו הר הבית בשבילכם, היהודים, וחשתי שאני צריכה לראות אותו. אני חושבת על בית המקדש בתור הדבר הכי עצום שיש. כשהנחתי את ידי על הכותל חשתי תחושות מעורבות, גם עצב וגם שמחה". 

בהולנד שמעת על הר הבית ועל המקדש? 

"על הר הבית שמעתי רק כאשר אריק שרון עלה אליו והיה בלגן. על בית המקדש קראתי בספרים. אני יודעת שבשביל היהודים הוא הכי חשוב. נולדתי כנוצריה אבל היום אני לא נוצריה. אני לא כלום. אני מאמינה שיש א-לוהים אבל אינני זקוקה לכנסיה. הלכתי לבית ספר נוצרי ולמדתי על בית המקדש, אבל הגעתי להר בגלל שהוא חשוב ליהודים, וגם לרבים אחרים". 

ירדה לרחוב. הפגנת תמיכה בישראל בכיכר דאם, אמסטרדם

נוטשים את הנצרות

מי שמביא בפועל את ההולנדים אל ההר זו ליסה מדאר-הלוי (49), כיום יהודיה תושבת ראשון לציון אולם במקורה הולנדית תושבת העיירה הרלינגן. לפני שלושים שנה הגיעה ארצה ולפני 25 שנים התגיירה. למסורת הגיעה רק בעשור האחרון, דווקא בעקבות התיירים ההולנדים הרבים הפוקדים את הצימרים שבבעלותה שרובם מיועדים עבור הולנדים. לצורך הדרכתם בארץ היה עליה לקרוא במקורות היהודיים, וכך גילתה את היהדות. 

בחצי השנה האחרונה היא עולה ומעלה אל ההר. זה קרה כשביקרה לא מזמן בכותל, ולפתע צפה בקרבה מחשבה שלא הכותל חשוב אלא דווקא מה שמאחוריו. באמצעות הפייסבוק חברה לתנועת 'נשים למען המקדש'. ליסה מדריכה את אורחיה ההולנדיים במסלול שאיננו הנתיב הרגיל שבו מוליכים תיירים בארץ. היא לוקחת אותם לפגוש מתיישבים יהודים בשומרון וביהודה, למשל אמנית מיצהר שמייצרת תכשיטים בהשראת המקדש. 

את אלו שכבר מוכנים דיים לטעמה היא מביאה עמה להר הבית, אבל גם כאן לא למסלול הקונוונציונאלי בחסות איסלמית שעוברים מדי שנה מאות אלפי תיירים המגיעים לישראל. ליסה דואגת שיצטרפו דווקא לקבוצות של יהודים חובשי כיפה כדי שיחושו על בשרם את מסלול הייסורים שנאלצים הללו לעבור במקום הקדוש בעולם. בזמן הקצר של פעילותה כבר הצליחה ליסה להיכנס לרשימות השחורות של גורמים איסלמיים קנאיים, שסימנו אותה בדפי הפייסבוק שלהם כגורם בעייתי מבחינתם. 

בעתיד בכוונת ליסה לפתוח סמינרים למתעניינים בנושא מהולנד, על הקשר עתיק היומין של היהודים להר הבית כהגדרתה. חלק גדול מהפעילות של ליסה וגם של ברנדה אארטסן מתבצע באמצעות דף הפייסבוקtime to stand up for Israel. 

משפחה הולנדית שמדאר-הלוי הביאה עמה ההרה בחורף האחרון החליטה לאחרונה להתגייר. מדובר בבני הזוג ניקול ויוריט ואן-בוולן וילדיהם חנן וחווה. בעקבות ההחלטה גילתה ניקול שלמשפחתה שורשים יהודיים. הזוג עדיין מתגורר בהולנד בשל העובדה שניקול ויוריט אינם דוברים עברית ומטבע הדברים יתקשו כך למצוא עבודה בארץ. כך או אחרת, הגיור מבחינתם הוא צעד ראשון שאמור להסתיים בסוף הדרך גם בעלייתם ארצה. 

"מדובר בדרך כלל בנוצרים-לשעבר שאוהבים מאוד את ישראל", מסבירה מדאר-הלוי. "הם מאמינים שכאשר המשיח יבוא הם יזכו גם כן להיגאל יחד עם עם ישראל. את אלו אני מביאה להר. הרבה הולנדים פורשים לאחרונה מהכנסיה ומאמצים את חגי התורה. זו תופעה משמעותית. מי שלומד קצת היסטוריה מסיק שהנצרות היא טעות ואיננה הדרך הנכונה. אינני יודעת מה המצב בארצות אחרות אבל בהולנד מדובר בתופעה רחבת היקף". 

ליסה מספרת גם על קהילות הולנדיות רחבות של אוהבי ישראל לא-יהודים המתגוררות כבר בישראל. אחד מבני הקהילות הללו, באט רבקו, מקיים בכל יום שאיננו שבת או חג יהודי אחר סיור רב משתתפים על חומות ירושלים המועבר בשפה ההולנדית ולחילופין בגרמנית או באנגלית, ונועד להמחיש לקהל השומעים כמה צער גרמה הנצרות ליהדות. גם הוא איננו נוצרי עוד אם כי לא התגייר. אחד מספריו קרוי בשם 'להשליך אבן על הכנסיה'. 

ברנדה מפצירה בליסה להביא גם את הקבוצות ההולנדיות של רבקו להר הבית, אבל ליסה סבורה שהחוויה הקשה בהר מתאימה רק למיטיבי לכת בהוויה הישראלית ולא למתחילים: "קודם כל הם צריכים לדעת מה זו ישראל ורק אחר כך יהיו מוכנים". 

ברנדה לא מוותרת: "אבל המצב בהר יכול להבהיר להם הכל, אם רק יראו מה קורה שם".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה