קידוש החודש, סיבוב שערים וגאולה בסידור ארץ ישראל

חוזרים להתפלל בנוסח ארץ ישראל || מתקדמים לגאולה

התודעה הרווחת אצלנו היא שהמקדש וכל התרבות סביבו נחרבו ונעלמו לפני כאלפיים שנה לערך • מה שנשאר לנו זה רק הזיכרון לימים הגדולים ההם המכוסה בפירוד וגלות של עמנו לעדות ולקהילות שונות המפוזרות על פני הגלובוס כולו • האם הפירוד והגלות הם אכן אלפיים שנה? • האם אנו צריכים לבנות את תרבות הבית השלישי מאפס? • היכן ניתן ללמוד את התורה והאמונה שלנו מתוך תודעה של עם החי בארצו הקרוב למקדש ברוחו ובציפייתו? • המאמר יתמקד בזווית המיוחדת של התפילה.

↓ מאת: יאיר שאקי

אחד הנושאים המעסיקים אותנו אנשי המקדש הוא כיצד להציב את המקדש במרכז חיינו.

מהתבוננות בנוסחאות התפילה שבידינו, ניתן לראות נקודת מבט של חיים בארצות נכר. חכמי ישראל דנו בשאלה כיצד ניתן להתפלל בארץ ישראל נוסחאות תפילה מהסוג "ותוליכנו קוממיות לארצנו" או תפילת נחם. חלק מהחכמים הסיקו שניתן וראוי לשנות את הנוסח. לדוגמה הרב הגאון עמרם אבורביע כתב בספר "נתיבי עם" שמנהג ירושלים לומר ותוליכנו קוממיות בארצנו. דוגמה נוספת, הרב גורן, הרב חיים דוד הלוי (ראה יעל לוין כץ, נוסח תפילת "נחם" תחומין כא) פסקו שניתן וראוי לשנות את תפילת נחם הנהוגה על מנת להתאימה למציאות חיינו. אנו רואים שנוסחאות התפילה שלנו לא מספיק מדגישים את מציאותנו בארץ ועל אחת כמה וכמה את קרבתנו למקדש (ראה גם הרב ישראל אריאל, הקדמה לסידור המקדש). 

האם קיים נוסח תפילה אותנטי שלא תוקן בגלות אלא בארץ ישראל? האם קיים נוסח תפילה שנהגו בו יהודים שהמקדש היה קרוב לחייהם?

לפני כעשר שנים הוצאתי לאור מהדורה ראשונה של סידור ארץ ישראל. כיום אני עובד על מהדורה שניה של הסידור בסיוע ובשיתוף תלמידי חכמים ומומחים מכל המגזרים (חרדים וציונים דתיים). הסידור הוא פרי מחקר על הנוסחאות העתיקות של חכמי ארץ ישראל, מחורבן הבית השני עד לתקופת הרמב"ם. הנוסח מתבסס על מאה שנות מחקר אקדמי ותורני של גניזת קהיר. הנוסח מרתק ורלוונטי לימינו. 

הדבר שמרתק בנוסח העתיק, שהוא נכתב בארץ ישראל ונהג למעשה עד לפני כאלף שנה. דבר זה בא לידי ביטוי שנוסחאות תפילה כמו "ותוליכנו קוממיות לארצנו" או "יהי רצון שתעלנו לארצנו ותטענו בגבולנו" לא מופיעות בו. ומעל כל זה, ברכות רבות נכתבו מתוך מבט של צפייה לגאולה שלמה ומקיפה כגון: ברכת גבורות השם המובאת להלן מדגישה שגבורות השם עוסקות בהפלת עריצים ובקירוב הישועה לישראל, בשונה מנוסח הברכה הבבלית המדגישה יותר שגבורות השם עוזרת לאדם הפרטי (סומך נופלים ורופא חולים).

אַתָּה גִּבּוֹר וְאֵין כָּמוֹךָ, חָזָק וְאֵין זוּלָתֶךָ, מַשְׁפִּיל גֵּאִים, דָּן עָרִיצִים, חַי לְעוֹלָמִים, 

מְכַלְכֵּל חַיִּים וּמְחַיֶּה מֵתִים, כְּהֶרֶף עַיִן יְשׁוּעָה לָנוּ תַצְמִיחַ.

כך גם ברכת התשובה מתמקדת בתיקון עולם "חדש ימינו כקדם" ולא רק בתשובה הפרטית.

הֲשִׁיבֵנוּ יהוה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּש יָמֵינוּ כְּקֶדֶם.

דברים אלו תואמים לדברי הרב קוק זצ"ל )במאמרי הראיה) תורת חוץ לארץ אינה מכרת רק לדאוג בעד הנפש הפרטית, בעד השלמתה הרוחנית והחמרית, הזמנית והנצחית. לא כן היא תורת ארץ ישראל. היא דואגת בעד הכלל, בעד האומה, בעד נשמתה ורוחה, בעד גופה ונפשה.

אנשי ארץ ישראל בתקופה שלאחר חורבן הבית היו אלו שיסדו ותקנו תפילות מיוחדות לסיבוב שערים כמובא במכתב מראשי עדת ירושלים (אגרות ארץ ישראל, יערי). מעל כל זה, חכמי ארץ ישראל בתקופה זו נהגו להמשיך ולברך ברכה מיוחדת על קידוש החודש (ראה באריכות יהודה עציון, כזה ראה וחדש), ובכך סידור ארץ ישראל העתיק מקרב אותנו אל תרבות הבית השלישי, בתפילותיו, ברוחו וברעיונותיו.

הציבור נקרא להשתתף בהוצאת הסידור באמצעות קניה, הנצחה וכדומה, דרך אתר הדסטארט:

https://www.headstart.co.il/project.aspx?id=20871